פסק-דין בתיק א 141/05

1. מבוא

ההליך שלפני החל בכך שהתובעים (להלן גם - "משפחת גימלשטיין") הגישו לבית משפט זה תובענה על דרך של המרצת פתיחה (ה"פ 210/03). בשלב מאוחר יותר, על פי החלטת בית המשפט, הועבר ההליך לפסים של תובענה רגילה (ת.א. 141/05).

בתביעתם עתרו התובעים למתן פסק דין הצהרתי שבו יוצהר כדלקמן:

"מקום החניה לו זכאים המבקשים (התובעים. ע.ג.) שירשם כצמידות לדירתם שברחוב אלברט שוייצר 44, חיפה, הינו מקום החניה בהתאם לאישור האחרון לתוכנית קומת החניות מטעם עירית חיפה/הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה מיום 10.5.1993 (להלן - "החניה המאושרת") וזאת בהתאם לגבולות החניה המודגשים בצבע אדום בנספח ו' לתובענה זו.

לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כי בעת רישום הבית כמשותף והבעלות בדירה, לכשיתאפשר הדבר לאחר ביצוע פרצלציה, רישום החניה המוצמדת לדירת המבקשים יקבל ביטוי בהתאם לחניה המאושרת".

2. העובדות הצריכות לעניין

א. התובעים (להלן גם - "משפחת גימלשטיין"), הנתבעים מס' 3 ו-4 (להלן גם - "משפחת שיחור") והנתבעת מס' 5 הם בעלי דירות בבית משותף ברחוב אלברט שוייצר 44 בחיפה הידוע גם כגוש 10792 חלקה 108 (להלן - "הבית המשותף") שבו שלוש דירות.

ב. הנתבעים 1 ו-2 הינם חברה קבלנית (להלן - "החברה") ומי שיזם את הקמת הבית המשותף נשוא דיוננו.

ג. הנתבעים 3 ו-4, הבעלים הרשומים של המקרקעין עליהם הוקם הבית המשותף, התקשרו בהסכם קומבינציה עם הנתבעים 1 ו-2 שבנו את הבית המשותף. כאמור לעיל, הנתבעים 3 ו-4 הם בעלי אחת הדירות בבית המשותף.

ד. ביום 15.6.92 התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבעים 1 ו- 2 לרכישת דירה בבית המשותף (להלן - "הסכם המכר"). על פי הסכם המכר התחיבה החברה, בין היתר, "לבנות את הדירה, בהתאם לתכנית הדירה ולמפרט המצורפים להסכם זה ובכפוף לכל שינוי שיידרש ע"י רשויות התכנון".

ה. בנספח א' להסכם המכר נכתב כדלקמן:

" הרכוש הצמוד לדירה

החנייה המסומנת בקווים אלכסוניים בתשריט ב' המצ"ב.

(...)".

ו. מעיון בתשריט שצורף להסכם המכר עולה כי מקום החנייה של התובעים מסומן בקווים אלכסוניים שעליהם נרשם " חניה דירת גימלשטיין" והוא גובל, מצידו האחד, בקיר (שמעברו השני נמצא מחסן) וגבולו בצד השני הינו בנקודה המקבילה לעמוד תמיכה. מקום חנייה זה של התובעים ממוקם בצד הצפוני של משטח החנייה של הבית המשותף.

ז. לדירת הנתבעים מס' 3 ו-4 הוצמדו שתי חניות הממוקמות בצדו הדרומי של משטח החנייה, ולנתבעת מס' 5 הוצמד מקום חניה אחד הסמוך למקום החנייה של התובעים.

ח. ביום 10.5.93 אושרה על ידי העיריה תכנית שינויים (להלן - "תכנית השינויים") שעל פיה מקום חניית התובעים מסומן כך שעמוד התמיכה מסמן את מרכז החניה ולא את סיומה, בשונה מהתשריט שצורף להסכם המכר.

ט. עורך הדין דניאל שירן, שריכז בידיו את מערכת החוזים בנוגע לבית המשותף ואמור היה לרשום את הבית בפנקס הבתים המשותפים, כתב במכתבו מיום 2.8.96 לכל בעלי הדירות בבית המשותף כי - "(...) אין לדעתי מנוס אלא לקבוע כי יש לרשום את החניות בהתאם לתכנית ההגשה ("הגרמושקה") ואין לערוך תיקון או שינוי בתכנית זו".

י. במכתב מיום 14.10.02 חזר בו עורך הדין שירן מעמדתו לעניין רישום החניות כפי שהובעה במכתבו מיום 2.8.96 שצוטט לעיל וקבע כי "אין בדעתי לרשום את החניות בבית משותף ברחוב אלברט שוויצר 44 חיפה בהתאם לגרמושקה, אלא לפי התוכניות עליהם חתמו הדיירים עם הקבלן, באופן שעמוד התמיכה בחניה מסמן את גבול החניה של משפחת גימלשטיין".

יא. בפועל נהגו התובעים להחנות שני כלי רכב במסגרת מקום החנייה שהוצמד להם, זה אחר זה, כך שכלי הרכב הראשון צמוד לקיר ולאחריו כלי הרכב השני באופן שהוא חורג מן הנקודה המקבילה לעמוד התמיכה (שהיא, כאמור, גבול חנייתם של התובעים על פי התשריט שצורף להסכם המכר).

3. ההליך בפני המפקחת על רישום המקרקעין

א. ביוני 2002 הגישו הנתבעים 3 ו-4 למפקחת על רישום הבתים המשותפים בחיפה, תביעה שבה עתרו "להורות לנתבעים (היינו, התובעים דכאן. ע.ג.) להחנות רכב אחד בלבד בחניה המקורה, בתחום השטח הצמוד לדירתם בלבד, ולתת צו המונע מהנתבעים להחנות כלי רכב נוסף תוך חריגה מהשטח הצמוד לדירתם והמיועד לחניית רכב אחד בלבד". (תיק מספר 145/02).