חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 14081/06

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14081-06
12.12.2007
בפני :
שינמן יעקב

- נגד -
:
גרפוליט מפעלי דפוס בע"מ
עו"ד ענת וקסלבאום 		:
1. קום בי ב ר בעמ
2. בן שחר רפאל

עו"ד צח אורי
פסק-דין

רקע

            התובעת,הינה חברה העוסקת בהדפסת כתבי עת, מגזינים וירחונים שונים (להלן: "המוצרים").

הנתבעת 1, הינה חברה העוסקת בהוצאה לאור ופרסום של קטלוגים שונים (להלן: "החברה" או "הנתבעת").

הנתבע 2, משמש כמנהל וכבעל מניות יחיד בחברה (להלן: "הנתבע" או "מר בן שחר").

בחודשים אפריל 2005- אוגוסט 2005, הזמין הנתבע באופן אישי (כך לטענת התובעת), הדפסות של קטלוגים שונים, וביקש כי חשבונית המס תוצא ע"ש החברה.

סך כל העבודות שביצעה התובעת, הגיע לסך של 210,035 ש"ח.  ביום 5.9.05, נמסרו לתובעת שני שיקים לכיסוי הסכום (ז"פ 11.9.05 ו- 20.9.05). ימים ספורים לאחר מסירת השקים, פנה הנתבע לתובעת וביקש שלא להפקיד את השקים, ולהחליפם ב-8 שיקים אחרים, כ"א ע"ס 26,500 ש"ח.

ארבעה מתוך שמונת השקים נפרעו, וארבעה חוללו מסיבת א.כ.מ.

יתרת החוב של הנתבע, בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, מגיעה לסך כולל של 166,932 ש"ח (להלן: "החוב").

הנתבעים אינם כופרים למעשה בחוב, אך טוענים, כי כל ההתקשרות וההזמנות נעשו ע"י החברה והיא זו שנותרה חבה לתובעת את סכום החוב (ר' סיכומי הנתבעים ס' 58-61).

הנתבעים טוענים, כי מאחר והחברה איננה פעילה עוד, הינה חדלת פירעון, ואין ידה משגת לשלם את החוב, מנסה התובעת בשל כך, לשייך את החוב לנתבע.

הנתבע שימש, לטענת הנתבעים, כאיש קשר ותו לא, ולכן אינו חב דבר לתובעת.

טענות הצדדים

התובעת טענה, כי ההתקשרות לביצוע ההדפסה, הייתה בין התובעת לבין הנתבע באופן אישי, וניתן ללמוד זאת הן מלשון ההזמנות שהוצאו ע"י הנתבע, הן מהנסיבות שאפפו את יצירת ההתקשרות, הן מהתנהגות הצדדים לאחר ההזמנות ועל פי ההיגיון.

לטענת התובעת, ניתן ללמוד את המחויבות האישית של הנתבע, בייחוד מלשון שתי ההזמנות האחרונות, בהן לא הזכיר הנתבע את החברה אפילו לא ברמז, וציין מספר עוסק מורשה הזהה למספר ת.ז. שלו. גם בשתי ההזמנות הראשונות, המזמין הוא הנתבע, שביקש  כי החשבוניות ייצאו ע"ש החברה, אך לא ביקש כי ההזמנה תהייה על שמה.

שם הלקוח שנרשם בכרטיס הלקוח, לא הייתה החברה, אלא  קומ.בי בר-רפי בן שחר וכך גם יצאו החשבוניות.

            הנתבע יצר מצג כלפי התובעת, כי הוא מתקשר באופן אישי, שאחרת התובעת לא הייתה נותנת אשראי לחברה אותה לא הכירה, להבדיל מהיכרותה באופן אישי את הנתבע.

לאור האמור טענה התובעת, כי יש לחייב את הנתבע באופן אישי בחוב, בגין ההזמנות שעשה, וההתחייבות האישית שלו לתשלום החוב, וכן בשל פעולותיו, במהלך התקשרותו עם התובעת, שגרמו להיווצרותו ואי פירעון של החוב.

הנתבעים טענו, כי הנתבע אינו אחראי לחוב החברה באופן אישי, שכן לא נטל על עצמו כל התחייבות אישית לפרוע את חובה, וכל הסכם שערך עם התובעת, נכרת מתוקף מעמדו כמנהל החברה.

עדים

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והמצהירים נחקרו חקירה נגדית על תצהיריהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>