פסק-דין בתיק א 13913/06

1.         התובעת, ילידת 1942, נפגעה בתאונת דרכים מיום 10.4.05 בהיותה הולכת רגל כאשר רכב מספר רישוי 17-569-51 אשר היה נהוג על ידי הנתבע מספר 1 ואשר השימוש בו היה מבוטח על ידי הנתבעת מספר 2, פגע בה וגרם לה לנזקי גוף.

2.         הנתבעים הודו בכיסוי ובחבות, כך שהמחלוקת בין הצדדים נותרה בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה

3.         התובעת סבלה בתאונה משבר תת ראשי של עצם ירך ימין עם תזוזה. היא אושפזה בבית החולים איכילוב למשך 7 ימים, נותחה, הושתל משתל ביפולרי עם צמנט. תוך כדי האישפוז החלה בטיפול פיזיותרפי ושוחררה לביתה כשהיא מתהלכת בעזרת הליכון. התובעת המשיכה בקבלת טיפול פיזיותרפי בביתה ובמרפאה, לאחר זמן החלה להתהלך עם מקל במשך כחודשיים נוספים לאחריהם כבר הלכה ללא עזרת עזרים.

            להשלמת התמונה, יש לציין כי כשנה לאחר התאונה הנדונה נפלה כאשר ירדה מהמדרכה אל הכביש, והפעם נחבלה בירך שמאל, אובחן שבר תת ראשי של עצם ירך שמאל, שוב אושפזה בבית החולים איכילוב, נותחה ונעשתה החלפה חלקית של פרק הירך השמאלית במשתל ביפולרי ללא צמנט.

גובה הנכות

4.         ד"ר שטרן מומחה בכירורגיה אורתופדית ומנהל היחידה להשתלת פרקים בבית החולים מאיר בכפר סבא מונה כמומחה בתחום האורתופדי.

המומחה קבע כי כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה נותרה לתובעת נכות בגין הפגיעה בפרק ירך ימין בשיעור 30% בהתאם לסעיף 48 (1) ז' לתקנות הביטוח הלאומי.

מצב רפואי שאינו קשור לתאונה

5.         אין חולק כי שנים רבות עובר לתאונה סבלה התובעת מ-רטיניטיס פיגמנטוזה שהינה מחלה של ניוון הרישתית.

            כבר עובר לתאונה אובחנה התובעת במסגרת תביעה שהגישה למוסד לביטוח לאומי, ענף נכות כללית, כמי שסובלת ממחלה ניוונית מתקדמת של הרשתיות, המלווה בירידה ניכרת של חדות הראיה, אשר זיכתה אותה ב-100% נכות.

            לתובעת תעודת "כבד ראיה".

            הנתבעת עתרה למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת העיניים אשר יקבע את נכותה של התובעת כתוצאה מלקות זאת שאינה קשורה לתאונה. ד"ר אופיר אשר מונה כמומחה קבע בחוות דעתו כי חדות הראיה של התובעת בעין ימין היא ספירת אצבעות משלושה מטר, ובעין שמאל משני מטר. חדות ראיה זו מזכה את התובעת ב- 90% נכות לצמיתות לפי סעיף 52(1)(8)(ח) לתקנות הביטוח הלאומי, כאשר הפרוגנוזה בענינה אינה טובה וצפויה החמרה הדרגתית בראיה ברוב המקרים כנראה עד עיוורון.

6.         בנוסף יש לציין כי בשנת 2002 לקתה התובעת במחלת הסרטן, אותר גידול ממאיר בשד והיא טופלה באופן כירורגי.

7.         מצב רפואי נוסף שאינו קשור לתאונה הינו, כאמור, הפגיעה בפרק ירך שמאל שהתרחשה כשנה לאחר התאונה. ד"ר שטרן התייחס לאירוע זה בחוות דעתו וקבע כדלקמן: " אשר לקשר בין האירוע השני לאירוע הנדון, מדובר בהחלקה ונפילה שבעקבותיה כגורם חבלתי, ייתכן קשר בין ההפרעה בראיה לאירוע הנפילה השני, אך אין כל קשר בין אירוע זה לפגיעה בירך הימנית בתאונה הנדונה, כאשר כאן קיימת עדות אנמנסטית של פגיעה ישירה על ידי רכב ונפילה בעקבותיה".

עזרת צד ג'

8.         הרכיב העיקרי ברכיבי הנזק עליו היו חלוקים הצדדים הוא עזרת צד ג'. בתצהירה העידה התובעת כי עובר לפגיעה בתאונה הנדונה, ולמרות בעיית הראיה, מעולם לא היתה לה בעיה בתיפקוד היומיומי ועד לתאונה ניהלה את משק ביתה ללא עזרה (סעיף 2 לתצהיר).

            בעקבות התאונה טוענת התובעת כי חשה בכאבים קשים בירך ובאגן ומתקשה במאמצים, בביצוע עבודות בית קשות, בהליכה ועמידה ממושכים ובכל פעולה המצריכה שימוש מוגבר ברגל ימין. עד לפציעה העסיקה עוזרת בית אחת לשבועיים, כחמש שעות בכל ביקור, אך לאחר התאונה נזקקה לעזרה מוגברת הנמשכת עד היום.  בכשלושה חודשים הסמוכים לתאונה העסיקה את עוזרת הבית שלוש פעמים בשבוע, 4 שעות בכל פעם, ולאחר מכן פעם בשבוע. כתמיכה לעדותה המציאה שני אישורים חתומים על ידי אחת מעוזרות הבית שלה בשם אלנה.

9.         הנתבעת חולקת על כל טענות התובעת.