פסק-דין בתיק א 1389/02

1.         הנתבעים (להלן: " פרוייליך") רכשו מהתובעים (להלן: " ישינובסקי") קוטג' בחלקה 1 גוש 6578 ברחוב הקישון ברעננה (להלן: " הבית") מכוח הסכם מכר מיום  14.4.1996 (להלן: " הסכם המכר").

2.         העסקה לא הושלמה. במסגרת ההליך שבפני, הוגשו על ידי הצדדים תביעות זה כנגד זה, בהן טען כל אחד מהצדדים כי ההסכם הופר על ידי הצד השני, וכי על הצד השני לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהסכם המכר והפרתו.

במסגרת הליך אחר שהתנהל בבימ"ש השלום בכפר סבא, הורה בית המשפט (כב' השופט אמיר), על מכירת הבית, והוא אכן נמכר לה"ה ברון יצחק וסמדר, בהסכם מיום 30.7.2000. 

3.         הדיון בתובענות דנן פוצל. בחלק הראשון נדונה שאלת האחריות. ביום 26.2.06 ניתן על ידי כב' השופטת הדסה אחיטוב פסק דין חלקי בשאלת האחריות (להלן: " פסק הדין החלקי"). כב' השופטת אחיטוב קבעה כי פרוייליך הפרו את ההסכם, וכי ישינובסקי לא הפרו אותו. לכן, ישינובסקי אינם חייבים לפצות את פרוייליך בגין הנזקים שנגרמו להם.

4.         באשר לנזקיהם של ישינובסקי, קבע בית המשפט בפסק הדין החלקי, כי הם זכאים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם מרגע שההסכם הופר. עם זאת, מיום 1.4.1997, חלה על ישינובסקי חובה להקטין את נזקיהם (שכן ממועד זה ואילך היה כבר ברור כי העסקה לא תצא לפועל). לכן, ממועד זה ואילך, אחראים פרוייליך רק לשני שלישים מהנזקים שנגרמו לישינובסקי. עוד נקבע כי לאחר שניתנה החלטתו של בימ"ש השלום בכפר סבא למכור את הבית (3.7.00), ישינובסקי אחראים בלעדית לנזקים שנגרמו להם, ופרוייליך אינם אחראים עוד לנזקים אלה. 

5.         התיק הועבר אלי לאחר מתן פסק הדין החלקי ופרישתה של כב' השופטת אחיטוב לגמלאות, כדי לבחון את שאלת הנזק. לאחר שהוגשו תצהירים וקוימו חקירות בהקשר זה, הגישו הצדדים את סיכומיהם.

טענות ישינובסקי

6.         ישינובסקי טענו כי יש לקבל את טענותיהם ביחס לנזקים שנגרמו להם. לטענתם, העד מר יגאל ישינובסקי פירט בתצהירו מהם הנזקים שנגרמו לישינובסקי כתוצאה מההפרה המוכחת של פרוייליך את הסכם המכר. לטענת ישינובסקי, כל הסכומים שנתבעו - הוכחו בראיות שצורפו לתצהירו של מר יגאל ישינובסקי, וגם לחוות דעת המומחה מטעם ישינובסקי.

7.         ישינובסקי טענו כי יש לקבל את התחשיב שלהם ביחס לנזקיהם, בהתאם להנחיות שניתנו בפסק הדין החלקי. לסיכומים מטעמם צורפה טבלה שנערכה לשם הנוחיות, המפרטת את החישוב האריתמטי של הוצאותיהם. כל הוצאה ננקבה לפי המועד שבו היא הוצאה, והיא מגובה באסמכתאות. הסכומים בטבלה אינם כוללים מע"מ. מסכום ההוצאות בתקופה שבין 1.4.97 ועד 3.7.00 קוזז שליש - בהתאם לפסק הדין החלקי. הסכומים שהתקבלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לכלל שנקבע בהסכם המכר.

עוד יש לציין כי אף שהסכום אליו הגיעו ישינובסקי בתחשיביהם עולה על הסכום של 400,000 ש"ח, הם החליטו להעמיד את תביעתם על סכום זה בלבד.

טענות פרוייליך

8.         פרוייליך הגישו סיכומים מטעמם. לטענתם, ישינובסקי נמנעו מלחקור את עדי ההגנה, ולכן לא נסתר האמור בתצהיריהם. מנגד, כך נטען, עדותו של רוה"ח מטעם ישינובסקי הסתברה כבלתי מקצועית ולא רלוונטית. פרוייליך אף טענו כי ישינובסקי לא העידו מטעמם את התובע 2, מר נאור ישינובסקי, וכי יש לראותם משום כך כמי שמבקשים לבסס את תביעתם על עדות של עד יחיד.

עוד נטען על ידי פרוייליך, כי על ישינובסקי להשיב להם את הסכומים שהם שילמו על חשבון רכישת הבית, וכי יש להביא סכום זה בחשבון מול כל סכום שייפסק לזכות ישינובסקי. על-פי הטענה, בהתאם לתחשיבים, ישינובסקי לא ניזוקו כתוצאה מהסכם המכר, והם אף הפיקו ממנו רווחים. פרוייליך טוענים כי מטרתם של דיני ההשבה היא מניעת עשיית עושר ולא במשפט, וכי לא יתכן שישינובסקי יתעשרו מעבר לנזקים שנגרמו להם.

9.         באשר לריבית, פרוייליך טענו כי לא הוכח מהו שיעור הריבית בהתאם למוסכם בהסכם המכר - ריבית בשיעור שיהיה נהוג בבנק המזרחי על משיכות יתר בחשבון חח"ד. עוד נטען כי הריבית היא מופרזת, ובית המשפט צריך להתערב בשיעורה, ואף לפרש את הסכם המכר באופן ששיעור הריבית יוקטן. בנוסף, הועלו טענות ביחס לכך שבהתאם לחישוב נתבעו פרוייליך לשלם ריבית ד'ריבית בהצטברות חודשית. עוד נטען כי החישוב של ישינובסקי התבסס על מדד המחירים לצרכן, ולא על מדד תשומות הבניה - כפי שנקבע בהסכם.

לכן, טוענים פרוייליך, ישינובסקי לא הרימו את הנטל שהוטל עליהם, לא הוכיחו את זכותם לקבל את הריבית, ועל בית המשפט להימנע מהוספת ריבית לסכום החוב.

10.       פרוייליך התייחסו גם לחשבוניות שהגישו ישינובסקי, והעלו טענות ביחס אליהן. כך, נטען כי חלק מהסכומים הנתבעים מתייחסים להוצאות שהוצאו לאחר המועד הקובע - 3.7.00. באשר ליתר הסכומים - לא הובאו קבלות מקוריות, לא הוכח כי הכספים שולמו בפועל, מקבלי הכספים לא הוזמנו להעיד, ולא הוכח כי ההוצאות קשורות לבית נושא המחלוקת דנן. עדויותיהם של פרוייליך לפיהן לא ניתן לשייך חלק מההוצאות לבית דנן, לא נסתרו - מאחר שב"כ ישינובסקי לא חקר אותם בחקירה נגדית על תצהיריהם.

ביחס לחלק מההוצאות נטען כי מדובר בהוצאות שהוצאו לאחר שהבית נמכר לצד ג', בסכומים שכוסו על ידי חברת הביטוח, ובסכומים שלא היה צורך להוציאם.

11.       באשר לטענות ישינובסקי ביחס למיסים עירוניים ומס רכוש, נטען כי לא צורפה תעודת עובד ציבור המקשרת בין החשבונות לבין הבית, ולא הוכח כי התשלומים הנדרשים קשורים לתקופה שלאחר חתימת הסכם המכר. עוד נטען כי ישינובסקי לא היו זכאים לחייב את פרוייליך בסכומי מס רכוש וארנונה ששולמו על ידי ישינובסקי לפני חתימת הסכם המכר, שכן הם לא גילו על כך לפרוייליך במסגרת הסכם המכר והמשא ומתן לקראתו.

12.       באשר להוצאות המשפטיות שישינובסקי מבקשים שיושבו להם, טענו פרוייליך כי חלקן מתייחסות להליכים אחרים, בהם היה על ביהמ"ש לפסוק הוצאות לזכות ישינובסקי, לו היה מוצא לנכון לעשות זאת. בהקשר של ההליך דנן, יש מקום לפסוק הוצאות רק ביחס לכתב ההגנה. ביחס להוצאות נוספות (שירותי חקירה ומידע), נטען כי לא הוכח כי מדובר בהוצאות רלוונטיות והכרחיות, וטענה דומה עלתה ביחס להוצאה לחברת און ליין טאבו.

13.       באשר לערבויות הבנקאיות - נטען כי חלק מהסכומים הוצאו לאחר המועד הקובע, וכי חלקם היה מיותר ולכן אין מקום לחייב בכך את פרוייליך.

ביחס להוצאות לרואה החשבון, נטען כי מדובר בהוצאות מיותרות. ביחס להוצאות לחברת הביטוח, נטען כי קיימת טעות אריתמטית בסכום, וכי לא הוכח כי שולמו כספים בגין פוליסת הביטוח.