פסק-דין בתיק א 13877/05

מונחות בפניי תביעה ותביעהשכנגד לתשלום, אכיפה ופיצוי לפי שני חוזים שנחתמו בין הצדדים ושלגרסתו של כל צד, הופר מצד משנהו.

ה ע ו ב ד ו ת  ו ה מ ח ל ו ק ת

1.         התובעת 1 (להלן: ,,התובעת") הנה חברה ותיקה ומנוסה העוסקת, החל בשנת 1968, בתחום מיפוי צילומי ^-אוויר ומדידות. התובעת 2 (להלן: ,,התובעת 2") הנה חברה בעלת ארכיון הכולל מפות ומדידות של עשרות גושים ברחבי הארץ. התובע 3 (להלן: ,,התובע") הנו המנהל, הבעלים, בעל הידע המקצועי והרוח החיה שמאחורי שתי החברות.

2.         בשנת 2003 הקימו הנתבעים 1 ו ^-2 (להלן: ,,וילנסקי" ו,,ברמי", בהתאמה) את הנתבעת 1 (להלן: ,,הנתבעת"), אשר החלה לעסוק בתחום פעילותה של התובעת. בין הצדדים נחתמו, בסוף חודש יוני 2003, שני חוזים:

            האחד, נושא התאריך ,,26.06.03", נכרת בין התובעת לבין הנתבעת, ולפיו מכרה הראשונה לשנייה ארבעה מכשירי מדידה (להלן: ,,המכשירים") וארכיון בסכום כולל של 75,000$ (דולאר ארה"ב), עלפי לוח זמנים ותשלומים שנקבע בו. בנוסף, העבירה התובעת לנתבעת, במסגרת חוזה זה, את פעילותיה ומוניטיה בתחומי המיפוי הפוטוגרמטרי והאורתופוטו (להלן: ,,החוזה הראשון").

            השני, נושא התאריך ,,28.06.03", נכרת בין התובעת 2 לבין הנתבעת, ולפיו מכרה הראשונה לשנייה תוכנות שעל הפצתן הייתה לה זכות בלעדית, כנגד התחייבות הנתבע למתן שירותי פיקוח מקצועי על תוצרי עבודת הנתבעת, בהיקף של עשר שעות שבועיות, וכנגד חתימתו על תוצריה. כן התחייבו התובע והתובעת 2 להימנע מלבצע - אלא ^-אםכן באמצעות הנתבעת - עבודות מיפוי פוטוגרמטרי או אורתופוטו.

            בגין כך ובגין התחייבויות נוספות שהתחייבו הצדדים האחד כלפי רעהו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת 2 שלושים אחוז מרווחיה (להלן: ,,החוזה השני"). כמו ^-כן, בשני החוזים ניתנה לנתבעת האופציה להביא לסיומם לאחר שישה חודשים מיום כריתת החוזה או לאחר עשריםוארבעה חודשים, בהודעה שלושים יום מראש.

3.         המכשירים הנם מכשירי מדידה ומיפוי עדינים, אשר העברתם ממקום למקום נעשית בידי מומחה, המפרקם ומרכיבם במקומם החדש. במחצית חודש אוגוסט 2003, לבקשת ברמי, פירק המומחה גבי לוין (להלן: ,,המומחה"), שלושה מכשירים במשרדי התובעת. אלה העברו למשרדי הנתבעת, ואת אחד מהם הרכיב המומחה שם, לבקשתה. אין מחלוקת על כך שארבעת המכשירים העברו מהתובעת לנתבעת. בתחילת חודש מארס 2005, לבקשת הנתבעת, פירק המומחה, באופן חלקי, את אותו מכשיר שהרכיב במשרדיה.

4.         ביום 30.05.05, בשעות הערב, הודיע ברמי לתובע כי הניח את המכשירים במגרש ^-החנייה הסמוך למשרדי התובעת. למחרת, ביום 01.06.05, גילה התובע ערימה ובה חלקי שלושה מארבעת המכשירים וכן ארגזים ובהם תיקי עבודות ישנות, דיגיטייזר, מחשבים וציוד נלווה. חלקי המכשירים לא היו שמישים עוד, אלא כחלקי חילוף בלבד, והתובע מסר אותם לחברה בשם 'דאטה ^-מאפ' בתמורה לסילוקם מהחניון.

5.         ט ע נ ו ת  ה צ ד ד י ם :

            התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו את שני החוזים: את הראשון הפרו בכך שלא שילמו ולו תשלום אחד בתמורה למכשירים, שאותם החזירו הרוסים ובלתי ^-שמישים. לפיכך תובעים הם את התמורה עליה הוסכם באותו חוזה, בסך בשקלים השווה ל75,000$. כן טוענים התובעים, כי הנתבעים עשו שימוש במוניטין התובעת בכך שפרסמו באתר המרשתת שהקימו כי רכשו את התובעת, שהנה - כך נכתב באתר - ,,מהותיקות והגדולות בחברות הפוטוגרמטריה בישראל" (נספח י' לכתב התביעה). ועוד נטען, כי הנתבעים מכרו את המידע שקיבלו מהתובעת 2, תוך הפרת החוזה השני, ועלכן תובעים התובעים את הפיצוי המוסכם הקבוע בו, בסך בשקלים השווה ל100,000$.

            בשני החוזים ערבו ברמי ווילנסקי לקיום התחייבויותיה של הנתבעת: וילנסקי חתם בחתימתו האישית על החוזים, ואילו ברמי קיבל על עצמו התחייבויות אלה בדרך של התנהגות.

            הנתבעים, מצדם, טוענים כי שני החוזים נחתמו באותו יום וכי המדובר, למעשה, בחוזה אחד שפוצל לשניים, עלפי בקשת התובע ומטעמי נוחות שלו. הם טוענים כי התובעים היו אלה שהפרו את החוזה הראשון, בכך שהעבירו לרשותם את המכשירים כשהם משועבדים, וזאת - בניגוד להתחייבותם המפורשת על כי הם נקיים מכל שעבוד. לטענתם, השעבוד מנע מהם האפשרות לקבל הזמנות עבודה, ובכך נגרם להם נזק. בנוסף לכך טוענים הנתבעים, כי התקשרו בחוזה הראשון לאור מצג שהציגו בפניהם התובעים, אשר התברר - כך עלפי הטענה - כמצג ^-שווא, לפיו לתובעת צבר הזמנות עבודה בסך של כ ^-2.5 מיליון ש"ח. הואיל וכך, טוענים הם, משהסתבר להם שאין בידי התובעת הזמנות עבודה בסכום זה או בסך הקרוב אליו, רשאים היו לבטל את החוזה. אשר למכשירים נטען, כי אלה היו מיושנים וחסרי ^-ערך, או בעלי ערך זניח. מכל מקום, הם פורקו בידי המומחה והונחו כדין בחניון בניין המשרדים בו שוכנת התובעת.

            בכל הנוגע לחוזה השני נטען, כי התובע לא עמד בהתחייבותו להכשיר את עובדי הנתבעת, ואף לא חתם על תוצרי עבודתה. בהקשר זה טוען התובע, כי הוא לא התבקש מצד הנתבעת לעשות כן. מוסיפים הנתבעים וטוענים, כי לא עשו כל שימוש שהוא בארכיון המיפוי שמסרו להם התובעים וכי שכרו שירותיו של מודד חיצוני לצורך מציאת נקודותביסוס הדרושות לביצוע עבודות מדידה.

            החוזים, אם כך, בוטלו מצד הנתבעת לפי הזכות שהוקנתה לה בהם, ועלכן אין התובעים זכאים לפיצוי כלשהו בגין ביטול זה.

            בתביעהשכנגד תובעים התובעיםשכנגד נזקים שנגרמו להם, עלפי הטענה, עקב הפרת הנתבעיםשכנגד את החוזים.

ד י ו ן