פסק-דין בתיק א 13833/05

התביעה עניינה בתאונת דרכים מיום 7/9/03 (להלן: "התאונה"), בין רכב (להלן: "הרכב") שבבעלות התובעת 2 (להלן: "משרד הביטחון") , שנרכש על ידי משרד הביטחון עבור התובע 1 (להלן: "התובע") והיה נהוג על ידו  בעת התאונה, לבין רכב בבעלות נתבעת 1 ( להלן: "רכב הנתבעות"), נהוג על ידי נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). נתבעת 3 היא מבטחת רכב הנתבעות במועד התאונה (להלן: "המבטחת").

משרד הביטחון נשא בעלות תיקון הרכב עקב התאונה.

על פי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, לו ניתן תוקף של החלטה, הוסכם כדלקמן :

א.         האחריות לאירוע התאונה נחלקת בין הצדדים כך שהנתבעת נושאת באחריות לאירוע התאונה בשיעור של   80%  והתובע נושא באחריות לאירוע התאונה בשיעור של 20%.

ב.         גובה עלות תיקון הרכב, בגין התאונה, הינו בסך 20,546 ש"ח הכולל מע"מ.

ג.          עקב התאונה ירד ערכו של הרכב בשיעור של  12%.

ד.         משרד הביטחון  שילם לשמאי סך של 371 ש"ח (כולל מע"מ) , עבור הגשת חוות דעת שמאית לבדיקת הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה.  

ה.         השמאי והמוסך שתיקן הרכב ( להלן: " נותני השירות") וכן יבואן הרכב, מוכר  הרכב למשרד הביטחון (להלן: "היבואן") - העבירו  את רכיב המע"מ,  ששולם על ידי משרד הביטחון עבור מתן השירות/המכר, אל רשויות המס.      

  גדר המחלוקת:

1.         האם יש לפסוק למשרד הביטחון פיצוי הכולל את רכיב המע"מ, ששולם על ידו לנותני השירות, והאם  יש לכלול את סכום המע"מ, ששולם בעת קניית הרכב ליבואן, לצורך  קביעת גובה ירידת הערך שנגרמה לרכב בתאונה.

2.         מה גובה ירידת הערך שנגרמה לרכב בתאונה ?

להלן טענות הצדדים:

טענות התובעים:

1.         לטענת התובעים, מקום בו קמה חובה לשלם מס ערך מוסף, עצם העובדה  שהמדינה או איזו מזרועותיה היא מקבלת השירות, אין בה כדי לפטור את נותן השירות מחובת תשלום המע"מ על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 ( להלן: "חוק המע"מ"). תשלום המע"מ למדינה על ידי נותני השירות מהווה תשלום מס בו חויבו נותני השירות והיבואן, מס שגולגל על משרד הביטחון כרוכש הרכב/מקבל השירות,  ואין הוא בבחינת הטבת נזקו של משרד הביטחון שנשא בעול המס, אלא תשלום המע"מ בהתאם לחוק המע"מ, משרכיב המע"מ הועבר לאוצר המדינה ולא הושב למשרד  הביטחון - מעצם היותו מס המשתלם לקופת המדינה. מאותו הטעם יש לפסוק כי שיעור הפיצוי בגין ירידת ערך הרכב יקבע בהתאם לערך רכב הכולל את רכיב המע"מ.  

2.         לחיזוק טענתם מציינים התובעים, שלא ניתן להתייחס לרכיב המע"מ  ששולם על ידי משרד הביטחון, גם כמס ששולם לקופת המדינה וגם כפיצוי חלקי של  נזקי משרד הביטחון עקב התאונה. מששילם משרד הביטחון לנותני השירות את מרכיב המע"מ, אין בחיוב העסקאות בתשלום המע"מ, כדי לשלול זכאותו של משרד הביטחון לפיצוי בגין רכיב המע"מ ששולם  לנותני  השירות והועבר לרשויות המס. 

3.         עוד מוסיפים התובעים לחיזוק טענתם, שרשויות המדינה נושאות גם הן בתשלום מיסים  

            שונים, וזאת כנימוק לכך שיש לבצע אבחנה בין גביית המס הנעשית על ידי המדינה מכוח  

סמכויותיה כריבון, לבין קבלת שירותים או רכש המתבצע על ידי המדינה בכובעה כמתקשר במשפט הפרטי.

  טענות הנתבעות:

1.         לטענת הנתבעות, משהודתה המדינה שרכיב המע"מ ששולם על ידי משרד הביטחון לנותני