פסק-דין בתיק א 1380/01

1.         זוהי תביעה במסגרתה מתבקש בית-המשפט ליתן את הסעדים הבאים:

         א.         לפרק את השותפות על-ידי מכירת נכסיה, לרבות מוניטין לצד ג', על-פי שווי הציוד והנכסים בשוק הפתוח, ולחלק את התמורה, לאחר ניכוי הוצאות המכירה, בין בעלי הדין.

         ב.         לחייב את הנתבע ליתן לתובע חשבון מפורט על שנעשה בשותפות מיום היווסדה-1.12.97, ועד המועד בו תפורק השותפות. מבוקש, כי חשבון זה יינתן בתצהיר, על-פי פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971, והתשובות תגובנה במסמכים, כמו חשבוניות, דפי חשבון, הזמנות עבודה וכדומה.

          ג.          לאחר מסירת החשבונות מבוקש לחייב את הנתבע לשלם לתובע מחצית מרווחי השותפות לתקופה שמיום 1.12.97 ועד למועד פירוק השותפות, כשסכומים אלה נושאים ריבית והפרשי הצמדה כדין.

         ד.         לחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 166,500 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה, וזאת לאור האמור בהסכם יסוד השותפות ולפיו יהיה התובע זכאי לתשלום חודשי בסך של 4,500 ש"ח.

רקע עובדתי:

2.         ואלה הם עיקרי העובדות:

         א.         התובע והנתבע הם קרובי משפחה: התובע נשוי לאחותו של הנתבע ובנוסף בעלי הדין הינם בני דודים. התובע מנהל מזה עשרים שנה עסק לממכר אביזרי דקורציה בשם "טפט ראשון". הנתבע הינו בעל ידע וניסיון בעבודות קידוח וחפירה.

         ב.         עובר להקמת השותפות בין השניים, היה הנתבע עצמאי מחודש אוקטובר 1996, וברשותו היו מחפרון וטרקטורון בשם "בובקאט", שלשם רכישתו נטל הנתבע הלוואה, אותה התחייב להחזיר בתשלום חודשי קבוע.

          ג.          על רקע רצונו של הנתבע לרכוש מכונת קידוח בשם דריל-קאט וחוסר יכולתו הכלכלית לעשות כן,פנה אל התובע לסיוע כלכלי. התובע הסכים להיות שותף של הנתבע. ביום 1.12.97 נחתם בין הצדדים הסכם להקמת שותפות לעבודות קידוח וחפירות. ההסכם נכתב בכתב ידה של אשת התובע ונחתם על-ידי שני הצדדים.(להלן:"הסכם השותפות")

הסכם השותפות קובע, בין היתר, כי התובע יפעל ב "ניהול העסק" והנתבע יפעל ב "ניהול הפעלת הציוד", כי "כל הרווחים, כולל כל ההוצאות, יחולקו 50% שווה בשווה כולל תפעול הבובקאט", עוד הוסכם שם על "קבלת תשלום חודשי מכל אחד מהצדדים בסך 4,500ש"ח", וכן כי "תשלום חודשי על הבובקאט יצורף לתשלום הוצאות שוטפות".

         ד.         עם חתימת ההסכם, ביום 1.12.97, פתחו הצדדים חשבון שמספרו 194061, על שם שניהם, בבנק מסד בראשון לציון.

         ה.         ביום 16.12.97 פנו הצדדים לבנק בבקשה לקבל הלוואה בסך של 132,000 ש"ח לשם "רכישת ציוד". ההלוואה נלקחה לתקופה של שישים חודשים. ההלוואה נחתמה על-ידי שני הצדדים, כאשר אמו של התובע חתמה עליה כערבה (נספח ג' לתצהיר התובע), והתובע שיעבד את רכבו לצורך ההלוואה (מוצג ת/1).

          ו.          ביום 13.1.98 רכשו הצדדים מכונת קידוח בשם T.B. 1200 "DRILL-CAT" (להלן: " מכונת הקידוח" או " דריל-קאט") מתורן מסטבוים תעשיות מתכת בע"מ, בעלות כוללת של 153,387 ש"ח.

          ז.          לטענת התובע, בין הצדדים סוכם, כי הציוד של הנתבע יהווה חלק בלתי נפרד מציוד השותפות והשותפות תשלם את יתרת ההלוואה שלקח הנתבע לשם רכישת הציוד שהיה ברשותו, עובר ליסוד השותפות.

בתחילה הועברו מכונת הקידוח, המחפרון והבובקאט ושאר הציוד הנלווה מאתר עבודה אחד למשנהו על גבי נגררים.

בשלב מסוים, החליטו השותפים לרכוש משאית שתסייע בהעברת הציוד. ואכן נרכשה משאית מתוצרת "מאן" שנת ייצור 1990. לטענת התובע, המשאית נרכשה מכספי השותפות ונרשמה על-שמו של הנתבע. מנגד טוען הנתבע, כי המשאית לא נרכשה מכספי השותפות, אלא מגלגול כספים, שהתקבל כתוצאה ממכירת המחפרון, שרכש הנתבע עובר להקמת השותפות, ושהופקדו לחשבון השותפות.

         ח.          בחודש יולי 1999 הטילה אשתו של הנתבע, באמצעות בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, צו עיקול, בין היתר, על חשבונה של השותפות. ההחלטה להסיר את העיקול ניתנה רק ביום 21.11.01, בעקבות בקשה שהגישה אשת הנתבע ביום 18.11.01.