פסק-דין בתיק א 13795/06

בפני תביעה להשבת כספים.

1.       הנתבע מס' 1 הינו בנק למשכנתאות, אשר העמיד לרשות חברת צארום ניהול בע"מ (להלן: "החברה") אשראי כנגד רישום שעבוד על נכס מקרקעין (להלן: "המקרקעין"). בעלי המניות בחברה ומנהליה היו עו"ד צדוק צארום (להלן: "צארום") ואחיו ארז צארום. הואיל והחברה לא עמדה בהחזרי ההלוואה, פתח הבנק בשנת 97 בהליך של מימוש השיעבוד בתיק הוצאה לפועל מס' 1-97-34616-03. במסגרת הליכי המימוש התמנה עו"ד עמנואל צנטלר ככונס נכסים, הוא הנתבע מס' 2 (להלן: "הכונס"). לפי הערכת שמאי, שווי של המקרקעין עמד על 210,000 $ ובמימוש מהיר על - 160,000 $. בעקבות פרסום המקרקעין למכירה, פנתה אל הכונס הגב' נעמי מלחי (להלן: "מלחי") והציעה לרכוש את הנכס במחיר של- 167,000 $. היות וזו היתה ההצעה הגבוהה ביותר בשעתה, נחתם בתאריך 16.9.98 הסכם למכירת הזכויות בנכס למלחי, תוך הכפפתו לאישורו של ראש הוצאה לפועל.

2.        בטרם אושר ההסכם עם מלחי ע"י ראש ההוצאה לפועל, התקשרו האחים צארום עם מר והב דן (להלן: "התובע") בהסכם למכירת המקרקעין. לפי המוסכם התובע אמור היה לרכוש מחצית מהזכויות בנכס בסך כולל של 150,000 $ בתשלומים עד לתאריך 15.9.99 ולאחר מכן הוענקה לתובע האופציה לרכוש את מחציתו השנייה של המקרקעין במחיר של 150,000 $. התובע הינו אזרח אמריקאי מזה כ- 30 שנה. באותה תקופה שימש צארום בא כוחו בישראל  וייצגו בענייינים שונים בארץ ובין השאר בעסקת מכר המקרקעין הנדונה. האחים צארום הציגו עצמם בפני התובע כבעלים המלאים של הנכס האמור מבלי להזכיר שעל הנכס רובץ שעבוד, שהתמנה לו כונס נכסים ושכבר נערך הסכם קודם למכירתו לגב' מלחי. התובע שילם לאחים צארום על פי התשלומים המוסכמים סכום כולל של 150,000 $.

3.       במקביל לחתימת ההסכם עם התובע, צארום פנה לכונס וביקש כי יעכב את מכירת המקרקעין, בתמורה לתשלום יתרת החוב לבנק. בהתאם, חתמה החברה ביום 11.10.98 על התחייבות לבנק לפיה מיום 6.10.98 עד ליום 20.11.99 במועדים ובסכומים שנקבעו בהתחייבות, החברה תפרע 100,000 $ מחובה לבנק ואת היתרה היה על החברה לשלם עד לתאריך 20.12.99  (להלן: "ההסדר"). כמו כן הוסכם שאי עמידה בהתחייבות מקנה לכונס את הזכות להמשיך במכירת המקרקעין. מכיוון שהסדר זה היה כדאי יותר לבנק מאשר מכירת הנכס למלחי פנה הכונס למלחי כדי שתיתן הסכמתה להסדר. משזו האחרונה סירבה הגיש הכונס בתאריך 26.10.98 בקשה לראש הוצל"פ למתן הוראות לכונס והכרעה בין אישור הסכם המכר עם מלחי לבין אי אישורו של ההסכם ומתן תוקף של החלטה להסדר החברה עם הבנק מיום 11.10.98. בעקבות הבקשה התקיים דיון בתאריך 24.4.99 ולאחר שמיעת הצדדים דחה ראש הוצל"פ למתן החלטה.

4.       בפועל מתאריך 6.10.98 החברה עמדה בתשלומים הקבועים בהסדר. למעשה התמורה ששילם התובע עבור המקרקעין בתשלומים הועברה ע"י צארום לכסוי חובה של החברה לפי ההסדר ובאופן הנ"ל סכום של 100,000 $ מתוך הסכום הכולל בסך 150,000 $ שקיבל צארום מהתובע הועבר לכונס. חרף זאת, החברה לא הצליחה לשלם את כל יתרת החוב עד היעד האחרון אשר נקבע בהסדר ( 20.12.99) ונכון ליום 19.1.00 יתרת החוב עמדה על 589,340 ש"ח. לאחר שמלחי גילתה כי החברה לא מצליחה לעמוד יותר בהסדר, היא הגישה בקשה לאישור המכירה וראש הוצל"פ נתן את אישורו. הנכס נמכר ותמורתו הועברה על חשבון החוב, כך שהחוב המדובר סולק כאמור מכספי ההסדר ומתמורת מכירת המקרקעין למלחי.

5.       התובע חשף את הפרשה ובשל הדרך בה הוצאו ממנו הכספים עבור המקרקעין, צארום הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב בת"פ 7196/02, בעבירות של קבלת דבר במירמה וכן בעבירות אחרות שהתבצעו כנגד התובע ואינן קשורות לענייננו.  בגין הרשעות אלה הוא הורחק לצמיתות מלשכת עוה"ד. כמו כן ניתן נגד האחים צארום פסק דין המחייב אותם להחזיר לתובע את הכסף ששולם להם על ידו.

טענות התובע

התובע טוען שהכונס ידע מפי צארום כי הכספים ששילמה החברה לפי ההסדר, מקורם בתובע המוכן לשלם עבור המקרקעין 280,000 $. ההסדר האמור היה כפוף לאישור ראש הוצל"פ אשר על פי הבקשה למתן הוראות מיום 26.10.98 התבקש לתת את אישורו להסכם המכירה או לתת תוקף של החלטה להסדר. היות ולבסוף ראש הוצל"פ אישר את המכירה ולא את ההסדר, היה על הכונס להחזיר לתובע את כספו, באמצעות האחים צארום או ישירות לידיו ולא להעביר כספים אלו לבנק. מדובר בכספים שהוצאו במירמה והגיעו לידי הכונס ואחר כך לבנק - כאשר אף אחד מהם לא היה זכאי לקבלם.

יש להעיר, כי למרות שהבסיס המשפטי עליו מבסס התובע את תביעתו עמום, בכל זאת ניתן להבין מכתב התביעה כי התובע מבסס את תביעתו בעילות עשיית עושר ולא במשפט וזכות העקיבה על כספו. בכל מקרה הנתבעים לא קבלו על הניסוח העמום.

טענות הנתבעים

1.       הנתבעים טוענים כי הכונס מעולם ועד לאחר אי עמידת החייבת בהתחייבויותיה והרבה זמן לאחר שעסקת המכר אושרה, לא ידע אודות התחייבויותיהם של האחים צארום כלפי התובע ולא ידע כי כספי ההסדר שמועברים אליו מקורם מעסקת המכירה של חלק מהזכויות במקרקעין. ידיעתו של הכונס הסתכמה בכך שידע כי לצארום יש משקיע המעוניין לרכוש את המקרקעין בסך 280,000 $, אך משביקש הכונס מצארום להפנות אליו משקיע זה, הודיע לו צארום שאותו קונה אינו יכול לרכוש באותו שלב את הנכס. הכונס ידע שמקור הכספים מחו"ל אולם לא ידע שמקורם בעסקת מכר המקרקעין. לא היה מחובתו של הכונס לחקור את צארום בעניין זה.

2.       אין לתובע כל זכות עקיבה בכספי ההסדר, שעה שהכונס לא ידע שכספים אלו מקורם במעשי המירמה. כמו כן כתנאי לזכות העקיבה התובע צריך להוכיח כי הנכס ממנו הוא מבקש להפרע הוא אכן גלגולו של הנכס שהוא בעל זכויות קנייניות בו. 

3.       במקרה הנדון הסכימה החברה לתנאי הבנק לפיהם תסלק החברה את חובה תוך פרק זמן של כשנה ובמידה ולא תעמוד בתשלומים אלה, יכנס לתוקף הסכם המכירה שהבקשה לאישורו הוגשה קודם לחתימה על הסדר התשלומים. הבנק לא היה זקוק לאישורו של ראש ההוצאה לפועל כדי להגיע להסדר עם החברה החייבת.

4.        אין חובה על הצד הזוכה המקבל כספים במסגרת הוצאה לפועל  לשאול מה מקור כספים אלו. לפי ההסדר לא ניתנה לחברה זכאות להשבת כספי ההסדר ולא יעלה על הדעת כי חייב המשלם במסגרת הסדר ובשלב מסוים אינו יכול לעמוד ביתר התשלומים יהא זכאי לדרוש את החזר הכסף ששילם. על כל פנים, הנתבעים גורסים כי אם מישהו זכאי להשבה הרי שזו החברה החייבת, אולם החברה או האחים צארום מעולם לא דרשו את השבת הכספים ששילמו לבנק. במצב זה אין לצד ג' ששילם, אפילו תוך ביצוע מעשי מירמה והטעייה כלפיו כל זכות משפטית לדרוש עקיבה אחר הכסף.

5.        התובע היה חייב לצרף להליך את החברה והאחים צארום שהרי אם תתקבל תביעתו וכספי ההחזר ששולמו ע"ח החוב יוחזרו לתובע, יאלצו החברה והאחים צארום לשאת בהחזר.

6.       התובע גילה  לפני אישור ההסכם עם גב' מלחי כי המקרקעין היו משועבדים וכי עומדים למכור את הנכס ובכל זאת ישב בחיבוק ידיים ולא הקים קול צעקה. במחדלו הוא התרשל באופן שגרם לבנק לשנות מצבו לרעה. רשלנותו מנתקת כל קשר סיבתי בין נזקיו  לפעולות הנתבעים.

7.       הנתבעים גורסים כי אין יריבות בינם ובין התובע ואין כל קשר סיבתי בין מעשיהם של מי מהאחים צארום כלפי התובע לבין תשלום כספי ההסדר ע"י החברה לבנק. החברה היא זו שהיתה בעלת המקרקעין, לכן האחים צארום לא יכלו למוכרה ומכאן שמעשה המירמה של האחים צארום, אשר ניסו למכור נכס שאינו בבעלותם מנתקים כל קשר סיבתי בין פעילות הנתבעים למעשיהם של האחים צארום.

דיון