פסק-דין בתיק א 13744/01

מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובע, עמרי פדהצור (להלן: "התובע"), יליד 1972, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 24.6.98  (להלן: "התאונה").

הנתבעת הודתה בחבות על פי החוק והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות

2.         ממקום התאונה, פונה התובע לבי"ח מאיר שם אובחן כסובל מזעזוע מח ומשבר בקרסול ימין. התובע נותח לצורך שחזור וקיבוע השבר בקרסול ושוחרר לאחר 5 ימי אשפוז. בשלב מאוחר יותר ובמסגרת המעקב הרפואי, אובחן שבר דחוס בחוליה 12D.

3.         במסגרת מו"מ, הסכימו הצדדים על מינויים של פרופ' גנאל, כמומחה בתחום האורטופדי ופרופ' שקד, כמומחה בתחום הנוירולוגי.

פרופ' גנאל, ציין בחוות דעתו כי טווח התנועות בעמוד השדרה הגבי והמותני, נמצא תקין לכל הכיוונים וכי טווח התנועה בקרסול, שנמצא מוגבל כביכול, בבדיקה עקיפה, נמצא תקין, בבדיקה עקיפה. פרופ' גנאל, העריך את נכותו של התובע, בשיעור של 5% בגין שבר דחוס במידה קלה של חוליה 12D ובשיעור של 5% בגין צלקת גוף עדינה, באזור הניתוח בקרסול.

            פרופ' שקד, ציין בחוות דעתו כי הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה וכי נמצאה צלקת אלכסונית במצח, רגישה למגע ומלווה באזור של חוסר תחושה. פרופ' שקד, העריך את נכותו של התובע, בשיעור של 5% בגין מצב לאחר זעזוע מח וצלקת מצחית רגישה.

4.         המומחים לא זומנו לחקירה וקביעותיהם לא נסתרו. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל טענת התובע כי בהערכת הנכות הרפואית, יש להתחשב בסיכון להתפתחות שינויים ניווניים שהסבירות להתרחשותם, הוערכה על ידי פרופ' גנאל, בתשובות לשאלות הבהרה, כנמוכה. כמו כן ולאור האמור בחוות דעת פרופ' שקד כי הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה וכי הנכות בשיעור של 5% נקבעה, באופן כולל "בגין מצב שלאחר זעזוע מח וצלקת מצחית רגישה", לא ראיתי להוסיף ולקבוע נכות נפרדת, בגין הצלקת.

נכותו הרפואית המשוקללת של התובע, מסתכמת ב- 14.5% נכות.

הנכות התפקודית

5.         בהתחשב בכך שלא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה והבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה, מלבד רגישות וחוסר תחושה בצלקת המצחית, ובהתחשב בכך שהנכות בגין הצלקת בקרסול, הינה נכות אסטטית בלבד, סבורה אני כי הנכות התפקודית, נמוכה מ- 10% וראיתי להעריכה, בגבולות של כ- 7%. יחד עם זאת, וכפי שיוסבר בהמשך, בנסיבות העניין, ראיתי לפסוק את הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות, על דרך הערכה גלובלית ולהבחנה בין המושגים, "נכות רפואית", "נכות תפקודית" ו-"שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות", ראה ע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי ואח', פ"ד נב (3) 792).

הפסדי השתכרות ופגיעה בכושר ההשתכרות

6.         התובע, ברוך כשרונות ומוטיבציה, הינו קצין מצטיין ומוערך, בחיל הים.

התובע התקבל לעתודה אקדמאית ובשנת 1995, סיים, בהצטיינות דיקן, תואר ראשון בהנדסת מכונות, באוניברסיטת תל-אביב. לאחר סיום לימודיו, בחר התובע שלא להשתלב בתפקידי מטה בתחום לימודיו, והתנדב לקורס חובלים מתוך מטרה להתקדם במסלול קרבי-פיקודי, בחיל הים. בשנת 1997, סיים התובע, בהצטיינות, את קורס החובלים והוצב לשרת בספינת טילים, אח"י חנית, בתור סגן קצין מכונה. בתפקידו זה, נבחר התובע לייצג את חיל הים, כקצין מצטיין, בקבלת הפנים במעמד נשיא המדינה, לרגל חגיגות היובל למדינה.

7.         התובע ציין בתצהירו כי על פי מסלול השירות המתוכנן, בסיום הקדנציה, כסגן קצין מכונה, היה עתיד לצאת לבית ספר לפיקוד ימי מתקדם ובגמר ההכשרה, לקבל הסמכה של קצין מחלקה.

לטענת התובע, עקב פגיעתו בתאונה, נקטע מסלול קידומו הצפוי, בחיל הים והוא עבר לשרת בתפקידי מטה, מה שהיה כרוך בפגיעה בשכרו שכן בעוד שבתפקיד קרבי, נהנה מתוספת שכר של רמת פעילות א + הרי בתפקידי מטה, הינו מקבל תוספת רמת פעילות ד' - דריכות. התובע מוסיף וטוען כי ההבדלים ברמת הפעילות, ניכרים בהטבות מס, בזכאות לנופשים, במענק השחרור, בזכאות לפדיון ימי מחלה, בזכאות ליציאה לפנסיה ובעיקר באפשרויות הקידום בחיל הים.

עדותו של התובע, בדבר פרטי שירותו, אושרה בעדותו של סא"ל דודו שולץ, ראש ענף קצינים בחיל הים, כן הוגשו מטעם התובע, תעודות עובד ציבור, ת/1 ו- ת/2, במסגרתן פורט גובה השכר ותוספות השכר לקצינים בדרגות סגן - אל"מ, ברמת פעילות א, א+ ודריכות.

8.         נכותו הצמיתה של התובע, אינה  נכות גבוהה ולכאורה, קשה להלום טענת התובע כי בגין נכותו זו, לא יכול היה, לשוב ולהשתלב, כקצין קרבי בחיל הים, אלא שבנסיבות העניין, ראיתי לקבל הסברו של התובע, בחקירתו הנגדית, כי בהתחשב בכך שעקב פגיעתו בתאונה ותקופת ההחלמה שנדרשה לאחר השבר בקרסול, לא יכול היה, להשלים את הקדנציה כסגן קצין מכונה ולצאת למסלול ההכשרה, במועד המתוכנן, הרי שלא היה בידו להצטרף, בשלב מאוחר יותר, למסלול  ממנו נשר (עמ' 23 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, מקובל עלי כי בהתחשב בגילו המבוגר יחסית של התובע, עקב העובדה שהתנדב לקורס חובלים, לאחר סיום לימודיו במסגרת העתודה האקדמאית, הרי שחזרה למסלול השירות הקרבי, מה שהיה דורש השלמת הקדנציה כסגן קצין מכונה ויציאה לקורס ההכשרה, באחור רב יחסית לבני מחזורו, היתה בלתי סבירה ובלתי משתלמת.