פסק-דין בתיק א 1373/05

א.         מהות התובענה

זוהי תביעה למתן חשבונות ובנוסף תביעה כספית, שהוערכה ע"י התובעת בסך של 98,493 ש"ח.  במסגרת התביעה מתבקש בית-המשפט לחייב את הנתבע, עורך-דין במקצועו, אשר ייצג את התובעת בענייני משפחה, להשיב לה כספים אשר נגבו ביתר, בניגוד לשכר הטרחה שסוכם עמו;  לחייבו למסור לידיה דין וחשבון מפורט של כל הכספים שהתקבלו אצלו וההוצאות שהוצאו על ידו בקשר עם הטיפול המשפטי בעניינה; וכן לחייבו לשלם לה פיצוי כספי בגין רשלנות מקצועית.

ב.         עובדות רלבנטיות

בחודש דצמבר 2002, פנתה התובעת אל הנתבע, עורך-דין במקצועו, לקבלת שירותיו המקצועיים בקשר עם הליכים משפטיים שהתנהלו בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ (תמ"ש 15110/01 ותמ"ש 15111/01).

עניינם של ההליכים הנ"ל, בקצירת האומר, הוא סכסוך ירושה שהתגלע בין התובעת לבין בני משפחתה - אמה, אחיה ואחיותיה (להלן: " היורשים"), בקשר לעזבון אביה של התובעת (להלן: " עזבון מאיר דוד") ועזבון דודתה (להלן: " עזבון עמר"). 

הנתבע ייצג את התובעת בדיון שהתקיים בתיקים הנ"ל ביום 14.1.03 בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ, בסיומו נחתם בין הצדדים הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין (נספחים א' וב' ל-ת/1).

הסכם הפשרה קבע, בין היתר, את אופן חלוקת נכסי עזבון מאיר דוד ועזבון עמר בין היורשים; לרבות חלוקת כספים המצויים בחשבונות בנק, אשר יועברו לבאי-כוח הצדדים וישולמו ליורשים באמצעותם.

כמו כן נקבע בהסכם כי באי-כוח הצדדים - הנתבע ועו"ד מרדכי גדרון, ימונו ככונסי נכסים לשתי דירות בת"א המהוות חלק מעזבון עמר, האחת ברח' בן זבארה והשניה ברח' קהילת לודג', ויפעלו למכירת הדירה ברח' בן זבארה (להלן: " הדירה") ולחלוקת התמורה בין היורשים.  

לטענת התובעת, הנתבע העביר לידיה כספים שהתקבלו ממכירת הדירה וכספים נוספים שהתקבלו בעבורה, לאחר שקיזז סכומים שונים כשכר טרחתו, בנוסף ומעבר לסיכום שהיה ביניהם, לפיו ישולם לו שכר טרחה כולל בסכום בשקלים השווה לסך של 1,500 $ + מע"מ, בעבור הטיפול בכל ההיבטים הקשורים לענייניה הנ"ל, לרבות ייצוגה כנאמן בחלוקת העזבון.

כן לטענתה, לא המציא לה הנתבע דו"ח מפורט, בליווי אסמכתאות, על סכומי הכספים שהתקבלו אצלו והוחזקו בידיו בנאמנות בעבורה, ועל ההוצאות שהוצאו בגין תשלומים שונים, אגרות וכיו"ב.

מנגד טוען הנתבע, כי סיכם עם התובעת שהסכום של 1,500 $ + מע"מ ישולם לו בגין לימוד התיק וייצוגה בדיון בביהמ"ש בראשל"צ בלבד, כאשר שכ"ט נוסף ישולם בהתאם להתפתחויות בתיק.

לגרסתו, סיכם עם התובעת כי בעבור פעולתו ככונס נכסים למכירת הדירה, ישולם לו שכר טרחה נוסף בשיעור של 4% מחלקה של התובעת בתמורת המכירה. כמו כן הוא טוען שמסר לתובעת דו"ח כספי מפורט.

התובעת והנתבע לא ערכו ביניהם, בשום שלב, הסכם שכר טרחה בכתב.

אין מחלוקת על כך שהתובעת שילמה לנתבע את הסך המלא של 1,500 $ בש"ח + מע"מ.

מכאן התביעה, אשר הוגשה לביהמ"ש ביום 14.3.05, מכוח סעיף 37 לחוק הנאמנות, תשל"ט - 1979, הקובע את סמכותו הייחודית של ביהמ"ש המחוזי לדון בתביעות שעילתן בחוק הנאמנות.

ביום 20.6.06 ניתנה החלטת ביהמ"ש (השופט ש. ברוך) לפיה, בהסכמת הצדדים, ימציא הנתבע תצהיר מפורט של כל ההכנסות וההוצאות הכספיות הקשורות למערכת היחסים בינו ובין התובעת. יצוין כי הצדדים לא היו חלוקים על זכותה של התובעת לקבלת החשבונות.

הנתבע המציא את הנתונים הכספיים (ר' החלטת ביהמ"ש מיום 15.11.06), אך התובעת עמדה על הרכיב הכספי שבתביעתה, ולפיכך, הועבר התיק להרכב זה ונקבע לשמיעת הוכחות ליום 10.9.07.

כאן המקום לציין, שהיקף התביעה צומצם מהסכום של 98,493 ש"ח בתביעה המקורית, לסכום של 86,253 ש"ח, עקב טעות חישובית (פרוטוקול הדיון בעמ' 25 שורות 1-3; סע' 42 לסיכומי התובעת).

ג.          הפלוגתאות בין הצדדים