פסק-דין בתיק א 1373/03

א.         מהות התובענה

זו תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

אין מחלוקת לעניין החבות (ר' ת/7), המחלוקת היחידה בתביעה דנן הנה בשאלת גובה הנזק.

ב.         עובדות רלוונטיות

התובע יליד 25.12.98. עלה ארצה בשנת 1994, כשהוא בן 40. ביום 5.8.98 הוא נפגע בתאונת דרכים, נשוא תיק זה.

הנתבעות הינן חברות ביטוח אשר ביטחו את הרכב שפגע בתובע, שנפגע בהיותו הולך רגל.

מומחים מטעם בית המשפט קבעו את נכות התובע כדלקמן:

אורטופדיה 35% בשל הפגיעה בכתף שאינה מאפשרת שימוש של יד שמאל.

קלינאות תקשורת 40% בשל הפרעות דיבור.

5% הפרעות נשימה.

20% הפרעות קול.

30% בגין אובדן לסת: 15% אובדן לסת תחתונה ו - 10% אובדן שיניים.

20% בתחום הפסיכיאטריה בגין פגיעה נפשית והגבלה בהתמדה חברתית וכושר עבודה.

5% הפחתת כושר שמיעה, ו -10% בגין חבלה עם רעש תמידי באוזניים.

בחוו"ד של המומחה לתחום השיקומי נכתב: "המצב הקוגניטיבי וחוסר היכולת להשתמש בשלושת הגפיים לא מאפשרת בניית תוכנית שיקומית עצמית ויתכן ומסגרת סיעודית בכסא גלגלים הוא הפתרון הפרקטי."

התובע הוכר כנכה של 100% ע"י המל"ל ואף נקבעה לו מוגבלות בניידות של 80%. (ר' נספח יא' לתצהיר התובע).

עובר לתאונה התובע היה קטוע רגל ובעל נכות כללית של 55% בגין תאונה שארעה לו עוד בהיותו בבריה"מ (ר' נספח ד' לתצהירו של התובע), התאונה ארעה בשנת 1990. התובע עבר שם כריתה מתחת לברך, והותקנה לו פרוטזה. לעמדת התובע הוא השתקם באופן מוחלט מהפציעה ולא נותרה לו מגבלה בתפקוד היומיומי; הוא חזר לעבודה פיזית רגילה, ולא ניתן היה לדעת כי הוא עבר קטיעה.

לענין זה העידה גב' סמואל שהעסיקה את התובע (לפחות חלקית) בעבודות משק בית כי היא לא הבחינה באיזו שהיא נכות אצלו. הליכתו היתה רגילה, הוא לא צלע, עשה הכל כרגיל, לרבות עליה על כסא לנקות ארון. (עמ' 215 לפרוטוקול). גם הגב' גורבצ'בסקי ידידתו של התובע עובר לתאונה נשוא תובענה זו, לא ידעה על התאונה שהתובע עבר ברוסיה (עמ' 62 לפרוטוקול). לתצהירה של אנה אוקסמן צורפו תמונות בהן הוא נראה משחק טניס שולחן, עובד עם חרמש בעבודות גינה, מטייל על סלעים, עוסק בדייג ומטפל במנגל (ר' נספח ג' לתצהיר אוקסמן).

התובע נשאל לגבי בעיות שתיה והעיד כי הוא לא סובל מכך, וגם לא יכול להגדיר עצמו כסובל מבעיות שתיה (עמ' 7 לפרוטוקול). למרות זאת הוא סיפר לידידתו הגב' גורבצ'בסקי על כך שהוא שותה אבל הנושא: "לא היה בפוקוס" ( עמ' 64 לפרוטוקול).

במסמכים שהוגשו (נ/1) כמו התביעה להבטחת הכנסה מיולי 1994, נכתב כי  הסיבה להגשת התביעה היא : "אלכוהוליזם". כשנשאל התובע באותו טופס אודות מקורות קיום עד היום, הוא ציין שהוא גר ברחוב.

בתביעה להבטחת הכנסה שהוגשה ביום 8.11.1995 (נ/2) נאמר כי הוא חזר לשתף פעולה עם מרכז גמילה מאלכוהול. הוא הצהיר שהוא גר בשכירות, וכי הוא מתקיים עד היום מעזרת חברים.