פסק-דין בתיק א 13620/06

1.       התובעת ילידת 23.6.64, נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.5.05.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.       התובעת נפגעה בצווארה ובאפה. למעט סימני חבלה יבשה, דימום מהאף ורגישות במישוש בעורף לא נמצא ממצא פתולוגי והתובעת שוחררה בלא שאושפזה, עם המלצות ל- 5 ימי מנוחה, מעקב אורתופד, טיפול תרופתי וצווארון רך.

          ב.       התובעת אובחנה כסובלת מפגיעה מסוג צליפת שוט והופנתה ליעוץ נוירולוגי, פיזיוטרפיה וזריקות , אך לא הוכח כי ההפניות מומשו.

          ג.        התובעת קבלה אישורי מחלה עד 1.6.05, יום נוסף באוקטובר 2005, 3 ימים נוספים בדצמבר 2005, 8 ימים בינואר 2006 ו- 3 ימים נוספים ביולי 2006, אך לפי אישור המעביד נדערה כתוצאה מתאונת הדרכים רק מיום 13.5.05 עד 1.6.05 (נספח ה' 1 לתחשיב הנזק מטעם התובעת).

          ד.       ד"ר טנצמן, אשר נתמנה, כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה היה
בדעה כי: 

                    "1.    ב נדון עמוד השדרה הצווארי - הבדיקה הקלינית כיום של עמוד השדרה הצווארי תקינה, טווחי התנועה מלאים, אין חסר נוירולוגי בגפיים העליונות או דלדול שרירי או פגיעה וסקולרית, אין ספזם בשרירי עמוד השדרה הצווארי או נוקשות בשרירי הטרפציוס.

                             צילום רנטגן עדכני של עמוד השדרה הצווארי הינו תקין, ולא נותרה אשר על כן כל נכות אורתופדית צמיתה בגין עמוד השדרה הצווארי, נשוא התאונה מתאריך 13.5.05.

                     2.     באשר לעמוד השדרה המתני - הבדיקה הקלינית כיום הינה תקינה, טווחי התנועה מלאים, אין חוסר נוירולוגי בגפיים התחתונות או דלדול שרירי או פגיעה וסקולרית, אין ספזם בשרירי עמוד השדרה המתני או ליסט או השטחת הלורדוזה.

                             ב- C.T. שבוצע בתחילת 2006 הלורדיזה המתנית שמורה ויש עדות לשינויים ניווניים קלים במספר גבהים ובלטי דיסק קלים במספר גבהים שהינם ללא ספק על רקע נווני טבעי.

                             גם הקשר הסיבתי לוקה, שכן לפי התעוד שעמד לנגד עיני, תלונות ספציפיות על כאבי גב תחתון מתועדות רק בשנת 2006.

                             אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, לא נותרה כל נכות אורתופדית צמיתה בגין הגב התחתון, נשוא התאונה מתאריך 13.5.05".

          ה.       ד"ר טנצמן לא נשאל שאלות הבהרה על חוות דעתו ולא נחקר ועל כן נותר האמור לעיל בלתי מעורער.

3.       נזקים

          א.       הפסד השתכרות

                    1)       התובעת טוענת ל- 35 ימי אי כושר, אך כאמור, אחרי התאונה היתה באי כושר רק שבועיים שהעדרותה בגינם אף אושרה ע"י המעביד. תקופות אי הכושר המאוחרות אינן נובעות, לאור המפורט בחוות דעת ד"ר טנצמן, מהפגיעה בתאונה הנדונה וממילא לא הומצא לגביהם אישור מעביד.