פסק-דין בתיק א 13597/03

1.         בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, ניהל הנתבע עסק בשם M.R.F ( להלן "העסק" ) אשר שימש כשלוחה בישראל לרישום סטודנטים ל-UNIVERSITY OF LINCOLNSHIRE AND HUMBERSIDE  ( להלן "המברסייד או "האוניברסיטה"" ).

2.         מחומר הראיות ועדויות הצדדים עלה כי המברסייד החלה את פעילותה העסקית בישראל בשנת 1995, והיא זכתה להכרה על ידי משרד החינוך התרבות והספורט - הלשכה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל על פי אישור שצורף לתצהירו של הנתבע. פעילותה העסקית של המברסייד בישראל הופסקה בחודש 7/99.

הלימודים התקיימו על פי שיטת  " distance learning" ( לימוד מרחוק ). העברת החומר הלימודי התבצע בכיתות מרוכזות כאשר הבוחנים והמשגיחים היו מטעם האוניברסיטה. המבחנים היו עוברים בדיקה נוספת על ידי נציג בכיר של האוניברסיטה הנקרא MODERATOR, שבידיו הוקנתה הסמכות לאשר סופית את הציונים של כל תלמיד ותלמיד. בתום הלימודים ולאחר עמידה בכל הדרישות הרלוונטיות, היו זכאים הסטודנטים לתואר אקדמאי של המברסייד. 

3.         מאז שנת 1996 שימש הנתבע כנציג של המברסייד בישראל וניהל באמצעות העסק שלו את רישום התלמידים ואת ארגון הקורסים הלימודיים בשיטת לימוד מרחוק כמתואר לעיל.

החל מחודש 10/98 הועבר הייצוג הבלעדי של המברסייד בישראל אל מכללת הכרמל ( להלן "המכללה" ) .

4.         התובעות העובדות כפקידות בנק, נרשמו בשנת 1999 באמצעות הנתבע ללימודים בהמברסייד. הרישום נעשה על ידי "מקדם מכירות" של הנתבע מר איבראהים שעבאן. תמורת הלימודים וקבלת תעודות הבוגר שילמו התובעות לנתבע סך של 37,000 ש"ח כל אחת.

5.         אין מחלוקת כי התובעות השלימו את כל חובותיהם לקבלת תואר ראשון (B.A  ) במינהל עסקים בינלאומי מטעם אוניברסיטת המברסייד, ברם, עד היום טרם קיבלו את תעודות הסיום לידיהן.

על כן הן עותרות בתביעה זו לחייב את הנתבע לפצותן בגין כל הנזקים וההפסדים שנגרמו להן עקב כך.

6.         הנתבע לעומתן טען כי דין התביעה נגדו להדחות על הסף בהעדר יריבות משפטית, היות ובעלת דינן הנכונה של התובעות הינה אוניברסיטת המברסייד. הוא טען עוד כי פעילותו מטעם המברסייד הצטמצמה לרישום סטודנטים וניהול עניינים אדמינסטרטיביים ותו לא, וכי אין בכך בכדי להטיל עליו אחריות אישית כלפי התובעות בגין אי קבלת התעודות כמתואר לעיל.

7.         דיון

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

8.         תחילה אומר כי אינני מקבלת את טענתו של הנתבע כי אחריותו כלפי התובעות מצטמצמת אך ורק לעניינים אדמיניסטריביים כדבריו, ומסיבה זו, לא חלה עליו כל אחריות בגין אי הנפקת התעודות לידיהן.     

            הנתבע באמצעות העסק שלו שימש כשלוחה של המברסייד בישראל, ובמעמדו זה, הוא נכנס בנעליה של המברסייד לגבי הזכויות והחובות שהאחרונה חבה בהן כלפי התובעות. אולם, לא מצאתי מקום להרחיב בטיעון זה שכן שוכנעתי כי הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפי התובעות בכל מה שקשור לסדרי ההרשמה שלהן לאוניברסיטה, תחום שאף לשיטתו של הנתבע, היה נמצא באחריותו.

            במה דברים אמורים?

א.         ראשית - הוכח כי התובעות נרשמו אצל הנתבע בשנת 1999, בעת שהאחרון הפסיק להיות נציגה של המברסייד בישראל והנציגות הבלעדית הועברה למכללה כאמור בסעיף 3 לעיל. חרף זאת לא הוכח כי רישומן של התובעות עבר דרך המכללה כפי שהיה אמור להיעשות על פי עדותו של עד ההגנה מר חסון ששימש כיו"ר המכללה בתקופה הרלוונטית ( להלן "מר חסון" ) . כנשאל מר חסון בעדותו האם ההרשמה של התובעות עברה דרך המכללה, הוא השיב כדלקמן:

"לא. אם היתה עוברת דרכנו אז לא היינו מגיעים לכאן......... הרישום הזה לא עבר דרכנו מההתחלה ולא היה אצלנו מההתחלה ולמרות שאנו הנציגות. נחום פבר טען שהקבוצה הזו רשומה לפני שקיבלנו את המנדט. והוא טען שהוא עבד מול האוניברסיטה ישירות ולכן קיבל מס' סטודנטים מהאוניברסיטה............. האנגלים טוענים שהיא לא נרשמה."  ( עמ' 23 ש'  20 - 29 לפרוטוקול ).

            כשנשאל מר חסון בעדותו מה היתה הבעיה שעיכבה את מתן התעודות על ידי המברסייד, הוא השיב כדלקמן:

" מבחינת האוניברסיטה - היא טענה שקבוצת סי לא נרשמה כחוק. כלומר הטפסים שלה לא הגיעו לאוניברסיטה בזמן והקבוצה לא היתה רשומה באנגליה והנתבע טען אחרת." ( ראה עדותו בעמ' 16 ש' 23-24 לפרוטוקול ).

הוא הוסיף ואמר כי אם סטודנט נרשם לאוניברסיטה על פי הנהלים, האוניברסיטה היתה מנפיקה לו אישור לאוניברסיטה ותעודת סטודנט ( ראה עדותו בעמ' 23 ש' 15-17 לפרוטוקול ), ואם הוא מילא את כל המטלות שלו מבחינת האוניברסיטה לרבות התחייבויותיו הכספיות, האוניברסיטה לא תימנע מלהעניק לו את התעודה שכן המדובר במוסד גדול ומכובד כדבריו, וכי הסיבה באי הנפקת תעודה כאמור יכולה להיות נעוצה בחריגה מנהלי האוניברסיטה מבחינת אופן הרישום או מבחינה אחרת שאינה קשורה בסטונדט ( ראה עדותו בעמ' 25 ש' 1-6 לפרוטוקול ).