פסק-דין בתיק א 1357/04

1.               בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שהתרחשה ביום 3.5.03 וגרמה נזקים למכוניות הצדדים.

2.               התובע הינו נתבע שכנגד ואילו הנתבע הינו בנו של התובע שכנגד. למען הנוחות אכנה את התובע שהינו נתבע שכנגד " התובע" ואילו את הנתבע אכנה " הנתבע". את התובע שכנגד אכנה " התובע שכנגד".

3.               התאונה התרחשה ביום שבת, 3.5.03 בשעה 14:00 בצומת תל שבע.

4.               ברקע הדברים אציין כי כתוצאה מהתאונה לא הוגש כתב אישום כנגד מי מהמעורבים. לא למותר לציין כי מטעם התובע הוגש ערר על ההחלטה שלא לפתוח בהליכים פליליים כנגד הנתבע אולם הערר נדחה ע"י הממונה בפרקליטות המדינה.

5.               טוען התובע כי הגיע לצומת תל שבע בנסיעה מבאר שבע לכיוון צומת שוקת. כאשר חצה את הצומת באור ירוק, לפתע מימינו, הגיח הנתבע מכיוון תל שבע ונכנס לצומת ברמזור אדום (על מנת לפנות שמאלה לבאר שבע). כתוצאה מכך נפגע צידו הימני של רכב התובע. לרכב התובע נגרמו נזקים כמפורט בכתב התביעה. 

6.               בעדותו בבית המשפט טען התובע (עדות מיום 14.9.08 ש' 3 ואילך): "התקרבתי אל הצומת בירוק. נסע אחרי רכב או שתיים. היה ירוק מוחלט...המשכתי ליסוע אחרי הרכבים שלפני...האטתי לקראת הצומת...". מכאן עולה כי היו רכבים נוספים כדברי התובע לפניו והוא האט את נסיעתו.

7.               נושא הרכבים הנוספים שהתובע טוען שהיו לפניו בנסיעה מחליש במידה מסוימת את טענתו שכן יוצא שהנתבע כביכול ולפתע החל בנסיעה באור אדום תוך שחולפים מולו רכבים, דבר שאיני סבור שהתרחש ואף המומחה מטעם התובע אינו סבור שכך אירע. יחד עם האמור, כפי שנראה להלן, גם בגרסת הנתבע יש פרטים שאינם מושלמים ואין בעדותו זו של התובע בכדי לקבוע את אחריותו לתאונה.

8.               הנתבע טוען כי עמד בצומת מכיוון תל שבע (מכיוון היציאה הדרומית של עומר). כאשר התחלף הרמזור, (הנתבע זוכר כי אביו שישב במושב האחורי, אמר בקול כי הרמזור התחלף לירוק), החל בנסיעה. רק אז ראה את רכבו של התובע ובטרם הספיק לבלום, התנגש בו התובע. טוען הנתבע כי הוא משוכנע לחלוטין שנסע באור ירוק. 

9.               הנתבע הדגיש בעדותו בפני כי יש לו אינסטינקט של בדיקת הצומת אליה הוא נכנס כרוכב אופנוע. הנתבע מאשר באופן כללי כי היתה תנועה בצומת.

10.           התובע שכנגד העיד כי ישב מאחורי בנו. התובע שכנגד מציין כי ראה שבנו מתחיל בנסיעתו ובמקביל ראה כי רכבו של התובע נכנס לצומת למרות שהרכב שלהם נסע כדין באור ירוק. התובע שכנגד העיד כי ראה את התובע לפני כניסתו לצומת ובצד ימין של הכביש מכיוון נסיעתו (של התובע).

11.           אחיו של הנתבע קובי עמיר (ובנו של התובע שכנגד), העיד כי זוכר את תחילת הנסיעה באור ירוק.  לגבי עד זה עלתה סתירה מסוימת, נטען כי במשטרה מסר הודעה השונה למה שמוסר היום, לגבי האור האדום בכיוון נסיעת התובע. נטען כי בעדות במשטרה לא הבחין בתובע המגיע מנתיב נסיעתו לעומת העדות כיום. אציין כי עדותו של עד זה במשטרה כפי שנכתבה אינה ברורה והיתה בין הצדדים מחלוקת לגבי "תרגום" כתב היד של השוטר שרשם את ההודעה, בכל אופן, הסתירה הנטענת אינה עובדה שניתן לבסס עליה אחריות של הנתבע לתאונה. 

12.           בין הנתבע לתובע שכנגד (האב ובנו) אין זהות בגרסא לגבי השאלה האם התובע שכנגד אמר לבנו להתחיל לנסוע כשהאור התחלף לירוק. חרף האמור, איני מוצא באי ההתאמה המושלמת בגרסאות הצדדים בכדי להביא לקביעת אחריות לתאונה. אציין כי ב"כ הנתבע והתובע שכנגד טען כי הביא את הדברים כפי שהם למרות שברור שניתן היה לתאם בין הגרסאות.

13.           הצדדים נחלקו ביניהם לגבי המיקום המדוייק בכביש שבו היתה ברגע התאונה ההתנגשות שבין הרכבים אולם עובדה זו לא הובררה ואינה יכולה לקדם את שאלת האחריות לתאונה לאור הסתירות הקוטביות שבין הצדדים.

14.           הצדדים הביאו מומחים מטעמם. העיד גם מומחה אובייקטיבי איש משטרה.

15.           תחילה העיד פקד מרציאנו אהוד. עד זה העיד על הקושי שהיה למשטרה לפענח ולהגיע למסקנה בשאלה מי מהצדדים נכנס לצומת באור אדום. העד העיד כי תוכנית הרמזורים במקום דינאמית ולא קבועה. העד אישר כי "גניבת" רמזורים הינה עניין של שניות.

16.           עוד העיד פקד מרציאנו על כי חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים אינה רלבנטית שכן היא נערכה על סמך התרשמות מהצומת ביום חמישי כאשר התאונה אירעה ביום שבת שאז תוכנית הצומת שונה.  פקד מרציאנו הסביר מדוע נדחה הערר שהוגש על ההחלטה שלא להעמיד לדין את הנתבע.

17.           מטעם התובע העיד השמאי עזר. מר עזר הגיש חוות דעת בה הבהיר את שיטת הגלאים של רמזורי הצומת. לגבי שאלת האחריות וכעולה מחוות דעתו, קביעתו ולפיה הנתבע הוא האחראי מבוססת על תיאור האירוע שניתן על ידי התובע. המומחה בחקירתו הנגדית נתן פרטים נוספים אודות תוכנית הרמזורים של הצומת. 

18.           מטעם הנתבע וכן התובע שכנגד העיד מר משה טל. מר משה טל הגיש חוות דעת סדורה. כפי שעלה מהחקירה הנגדית, עלו טעויות בתיאור הכבישים בחוות הדעת. איני מייחס לטעויות אלו משקל שכן לכאורה מדובר בטעות קולמוס.

19.           ביקורו של מר משה טל בצומת היה זמן רב יחסית (למעלה משנה) לאחר התאונה. בחקירתו, הוסיף מר משה טל פירוט לחוות הדעת. בחוות הדעת הכריעה הוא כנגד התובע בין היתר בשל הסברה ולפיה אם הנתבע עמד בצומת הרי הוא "הזמין" אור ירוק ולפיכך לא יתכן שפתאום הוא ימשיך בנסיעתו באור אדום. כן טען מר משה טל כי במצב דברים בו נכנס התובע לצומת לאחר הנתבע הרי אילו היה בולם בלימת חירום היה מונע את התאונה.