פסק-דין בתיק א 13568/05

מבוא:

1.         התובע יליד 1/6/37 הגיש תביעה כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו בתאונה שאירעה ביום 15/9/04 (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעת הינה רשות מקומית.

3.         פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבות יום 8/3/06 ו- 30/4/06 את חקירתו הנגדית של התובע, עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי התובע לרבות תצהיר עדותו הראשית ושמעתי את סיכומיהם של ב"כ בעלי הדין בתום ישיבת יום 30/4/06.

4.         כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יצוין אחרת.

שאלת החבות:

5.      ביום 15/9/04, ערב ראש השנה, הלך התובע על המדרכה ברח' רמות בהרצליה. כאשר דרך התובע על מכסה הביוב שעל המדרכה נפתח לפתע מכסה הביוב בניצב לבור הביוב, פלג גופו התחתון של התובע נכנס למרווח שנותר בין מכסה הביוב לאחד מקצותיו של הבור. התובע נותר תלוי באוויר למשך מספר דקות.

המדובר בבור מי שופכין בעומק של מספר מטרים כאשר מספר מטרים מתחת לרגלי התובע זרם זרם חזק של מי שופכין. (עדות התובע בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 8/3/06).

6.         התובע ניסה לחלץ את עצמו בכוחות עצמו אך בשלב ראשון, ללא הצלחה. התובע זעק לעזרה אך איש לא נחלץ לעזרתו. לאחר זמן מה עלה בידי התובע לחלץ את עצמו מתוך הבור לאחר שאחד מהסנדלים שנעל התובע נפל אל תוך הבור, כמו גם משקפיו וכסף מזומן שהיו בכיסיו של התובע.

7.         לאחר שהתובע חילץ את עצמו מהבור שב לבית חבריו, ציפי ומנשה נעים הנמצא בסמוך. ציפי טיפלה וחיטאה את הפצע והשפשופים בשוק רגלו הימנית של התובע.

8.         לאחר שהתובע יצא מבית חבריו הבחין בפקח של הנתבעת אשר היה בסיור במקום. התובע הציג את בור הביוב בפני הפקח. "... הפקח (שמו, כנראה דוד רוסו) הזמין עובדים נוספים ממחלקת הפיקוח, אשר הגיעו מיד למקום והניחו קרשים מתחת למכסה הביוב כדי שלא ייפול. מצ"ב תמונה של מכסה הביוב, לאחר שתוקן." (סעיף 6 לתצהיר התובע).

9.         שוכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת. הנתבעת לא זימנה עדים מטעמה ולא הביאה כל ראיה באשר למהות הפגם שגרם לפתיחת מכסה הביוב. התובע מסר את פרטיו של מי מעובדי הנתבעת, אולם הנתבעת לא הביאה כל ראיה על למנת לסתור טענתו זו של התובע.

יתרה מכך, עיון בתמונה שצולמה על ידי התובע לאחר תיקון המכסה מעלה כי בוצע ביטון מסביב למכסה דבר המלמד על כי אכן היה פגם של ממש שגרם לאירוע.

10.       הנתבעת לא הביאה כל ראיה כי לא ניתן היה לגלות מבעוד מועד את הפגם שגרם לתאונה שכן לא הביאה כל ראיה מה היה הפגם.

11.       התובע העיד בפניי בשתי הזדמנויות שונות, האחת בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 8/3/06 וזאת לאחר שב"כ בעלי הדין הודיעו כי אינן מתנגדות להצעתי כי אפנה מספר שאלות לתובע על מנת לנסות ולקדם ההליכים בתיק. התובע לא היה ערוך לשאלות שנשאלו על ידי, הן נענו באופן שוטף וטבעי וכך גם התרשמתי מחקירתו הנגדית של התובע על תצהירו בישיבת יום 30/4/06.

גובה הנזק:

12.  שוכנעתי כי התובע אכן נתקף בהלה כתוצאה מהנפילה הבלתי צפויה ועקב הסיטואציה לה נקלע כשהוא עומד בפני הסיכון ליפול לתוך הבור שנפער תחתיו ולהישאב אל מי השופכין הזורמים בבור.

אלמלא היה מדובר בתובע שבפני, יכול ואדם אחר, במיוחד ילד צר מידות, היה נופל אל תוך הבור ונפגע קשות, אם לא  מעבר לכך.

13.       לטענת התובע, סנדל בשווי של כ- 300 ש"ח נפל מאחת מרגליו, כמו גם משקפיים בשווי של כ- 300 ש"ח וכסף מזומן בסך של 200 ש"ח. התובע לא הציג כל ראיה שבכתב על עלות המשקפיים והסנדל ובנסיבות העניין מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בסך של 700 ש"ח בגין הוצאותיו לרבות תשלום בסך של 60 ש"ח למוקד קופת חולים "מכבי".