פסק-דין בתיק א 13542/01

1.         בפניי תביעה, שהוגשה על דרך של בקשה לביצוע שטר לתשלום שיק שחולל והוגש על ידי התובע ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע (להלן - השיק).

בין התובע לנתבע התקיימו יחסי מסחר, כאשר הראשון מוכר לאחרון ירקות ופירות על בסיס יומיומי.

2.         לטענת התובע, מנהל עסק לשיווק פירות וירקות, הנתבע רכש סחורה בשנת 1987 שתמורתה שולמה בשיק. משחולל השיק, פנה התובע ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע.

הנתבע, מושך השיק, טוען כי במהלך קטטה בה היה מעורב הוא והתובע, נגנב ארנקו שבתוכו פנקס השיקים שלו, והוחזר אליו כשבוע לאחר הקטטה ללא השיק. לטענתו, השיק שנגנב, מולא ונחתם ללא ידיעתו או הסכמתו.

3.         הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. הליכים אלה נמשכו והתארכו ככל הנראה עקב טעות בפרטי שם הנתבע. לבסוף, נוכח טענות הנתבע כי אינו חתום על השיק נשוא ההתנגדות, ניתנה לו רשות להתגונן בהחלטת כבוד הרשמת פומרנץ מיום 30/05/01.

4.         התיק נשמע בפני כב' השופט גנון. עקב פרישתו ופרק הזמן הרב שחלף מיום הגשת השטר להוצל"פ - החלטתי ב-10/3/05 כי התיק ישמע בפני.

5.         לאחר שמיעת עדים ועיון במסמכים וטיעוני הצדדים, שוכנעתי לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1        טענות השתק עילה/פלוגתא -

התובע לא הביא כל ראיה לכך שההתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי הנתבע נדחתה על ידי בית המשפט.

עו"ד מאדי, שייצג את התובע עד שנת 2000, וציין בתצהירו מיום 11/10/04 כי למיטב זכרונו ההתנגדות לביצוע שטר שהוגשה ע"י הנתבע נדחתה על ידי בית המשפט (סעיפים 3,4 לתצהירו) לא זומן לעדות על ידי התובע (עמ' 3 לפרוטוקול ישיבת 30/05/05).

חזקה היא כי צד למשפט לא ימנע מהבאת ראיה, אלא אם זו פועלת לחובתו (ראה - י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד, בעמ' 1650).

5.2        נטל ההוכחה לעניין זיוף החתימה -

הצדדים חלוקים בשאלת נטל ההוכחה לעניין טענת זיוף החתימה על גבי השיק.

משהועלתה טענת זיוף על ידי הנתבע או כאשר הנתבע מכחיש כי חתימה על גבי שטר מחייבת אותו, על התובע הנטל להוכיח את אמיתותה של החתימה שבמחלוקת (ראה - תא (אשד') 394/98 מלון אורלי באשדוד בע"מ נ' חיימוביץ, פ"מ, כרך תש"ס, חלק שלישי, תש"ס 2000; ע"א 5293/90  בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3), 240 בעמ' 261-262; תא (ת"א) 58861/99 הבנק הבינ"ל הראשון לישראל בע"מ נ' סייברדיין אפיקים פיננסיים בע"מ (לא פורסם); י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שישית) 478).

חזקה על אדם שחתם על שטר כי חתם בעד ערך, אך אין חזקה על אדם שחתימה על שטר, חתימתו היא (אפילו זהו שמו) ואחת היא אם התובע אוחז כשורה או אוחז סתם. כפר הנתבע בחתימתו, הראיה על התובע (ראה - י' זוסמן, דיני שטרות (מהדורה 6, 1983) 258).

הדרכים העיקריות להוכחת חתימתו של פלוני כוללות את עדותו של החותם, או מי שהיה עד לחתימה, השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן, וגביית עדויות של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון (ראה - ע"א 5293/90, בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3), 240 בעמ' 261-262; א. הרנון, דיני ראיות חלק א' (מהדורת 1987) 144, 145).

בעניינו, העד מטעם התובע, עבד אלרוף סמאר (שעבד בזמנים הרלוונטיים כאיש מכירות בעסקו של התובע), אשר נכח לטענתו במעמד החתימה, טען בעדותו בפני כי לא ראה את הנתבע חותם על השיק או מוסר אותו לאחת הקופאיות (וזאת בניגוד לאמור בסעיף 5 לתצהירו). כשנשאל על כך השיב כי "לא זוכר אם ראיתי אותו מוסר את השיק הזה או חותם על השיק הזה" (עמ' 6 לפרוטוקול ישיבת 30/05/05).