פסק-דין בתיק א 13519/04

1.         התובעת הנה חברה המספקת שירותי רדיו טלפון. הנתבעת הנה חברה מוגבלת במניות העוסקת בשיווק מתכות. ביום 28.8.01 התקשרו השתיים בחוזה לפיו התחייבה הראשונה לספק שירותי רדיו ותקשורת באמצעות שניים עשר טלפונים ניידים ומרכזיה שסופקו לנתבעת, שהתחייבה לשלם תמורתם סכום מוסכם. בחודש יוני 2002, עשרה חודשים ממועד כריתת החוזה ביטלה הנתבעת את החוזה, לטענתה, והפסיקה להשתמש בשירותי התובעת שכן זו הפרה את החוזה עמה ולא תיקנה את ההפרה גם לאחר שניתנה לה הזדמנות לעשות כן.

2.         התובעת מצדה המשיכה לחייב את הנתבעת בעד השירותים שסיפקה לטענתה ולא שולמה תמורה בעדם. על כן הגישה את התובענה דנן לתשלום סך של 49,905 ש"ח. כתב התביעה הוגש בסדר דין מקוצר. במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן הסכימו הצדדים כי אם תשלם הנתבעת סך של 8,000 ש"ח שהיווה מן הסתם הסכום שאינו שנוי במחלוקת, תנתן לה רשות להתגונן. הסכום שולם תוך המועד שנקבע, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן וההליך הועבר לפסים של סדר דין מהיר.

            היות שלא הוברר די הצורך מהו הסכום שאינו שנוי במחלוקת ובעבור מה שולמו 8,000 ש"ח תהא ההתייחסות להלן למלוא סכום התביעה ולאחר קביעת גובה החוב יופחת מה ששולם.

3.         בשל אופי עבודתה נזקקה הנתבעת לשירותי תקשורת זמינים ואמינים. עד למועד כריתת החוזה בין בעלות הדין היו ספקי התקשורת, עמם כרתה הנתבעת חוזה, חברת בזק למתן שירותי תקשורת קווית וחברת סלקום, מתחרה של התובעת, למתן שירותי תקשורת סלולרית. כן היה לה חוזה עם התובעת בגין שני קווי טלפון נייד.

בעקבות פנייה של סוכן מכירות מטעם התובעת וכדאיות תנאי ההתקשרות המוצעים בחר מנהל הנתבעת לבטל את החוזה עם חברת סלקום ולהתקשר בחוזה עם התובעת לפיו התחייבה זו לספק לשימוש עובדי הנתבעת שניים עשר טלפונים ניידים (בנוסף לשניים הקיימים), בתוכם אחד דו-קווי, ומרכזיה לשימוש במשרדי הנתבעת. התובעת התחייבה לתשלום קבוע זול יותר מהתשלום ששילמה הנתבעת לחברת סלקום, שלוש מאות וחמישים מספרי טלפון מועדפים עליהם לא ישולם זמן אוויר ותעריפים אטרקטיביים למדיי בעבור שיחות למספרי טלפון שלא נמנו על המספרים המועדפים.

לגרסת מנהל הנתבעת בעת המשא ומתן שרבט בנוכחות סוכן המכירות של התובעת את הערכתו הכספית של השירות והגיע לתשלום חודשי בסך 1,400 ש"ח בצירוף מס ערך מוסף מבלי שהאחרון תיקן אותו או העיר הערה כלשהי. נוכח כדאיות העסקה כפי שנראתה לו לפי חישובו זה בחר להתקשר עם התובעת, שגם הסכימה לפצותה אם תדרש לשלם פיצוי לחברת סלקום בגין ביטול החוזה עמה.

אין חולק, כי בחודשים הראשונים של קיום החוזה אירעו תקלות בגינן חויבה הנתבעת בתשלום זמן אוויר גם כאשר השיחות נעשו ליעדים המועדפים. כמו-כן התברר כי גובה החיוב החודשי גבוה בהרבה מההערכה בעת כריתת החוזה, שכן בניגוד למצג שהוצג בפניו התברר כי חברת פלאפון מחייבת בזמן אוויר גם בגין שיחות ליעדים המועדפים. כמו-כן, בשל התשתית הלקויה של חברת פלאפון באזור בו מתנהלים עסקיה של הנתבעת נתגלו תקלות רבות בתקשורת, שיחות שנותקו או לא ניתן היה לקבל שיחות ולהוציא שיחות בשל חוסר קליטה.

הנתבעת מודה כי בעקבות פניותיה תוקנו החשבונות וחשבונה זוכה בגין החיובים השגויים בזמן אוויר. עם זאת, בעיות חוסר קליטה  כמו גם ניתוקים במהלך שיחות נותרו כשהיו, דבר אשר פגע ביכולתה לנהל את העסק כדבעי. כמו-כן גובה חיובי זמן אוויר לספקי תקשורת אחרים לא היה כדאי כפי שהוצג מלכתחילה כך שבפועל המעבר מחברת סלקום לתובעת התברר כטעות.

במהלך חודש יוני 2002 הודיעה הנתבעת לתובעת, טלפונית, על ביטול החוזה עמה. לטענת מנהלה בעקבות הודעתו זו הגיעו למשרדי הנתבעת נציגי התובעת בנסיון להניאו מהחלטתו אולם ללא הועיל והודעת הביטול נותרה בעינה. ממועד זה ואילך הפסיקו עובדי הנתבעת להשתמש בשירותי התובעת מלבד קו אחד שהיה ברשות אחד ממנהליה, בו השתמשו עד לחודש ינואר 2003 ושולם בעבור השימוש בו.

הנתבעת סבורה שבנסיבות רשאית היתה לבטל את החוזה. אף כי לדעתה המדובר בהפרה יסודית נתנה לתובעת הזדמנות לתקן את ההפרה ומשלא עשתה כן בדין בוטל החוזה. מאותו מועד אינה חייבת לדעתה לשלם מאומה.

התובעת מצדה טוענת כי מלבד חיוב שגוי, שתוקן, לא הפרה את החוזה. בכל מקרה מאחר שהנתבעת לא הודיעה על הפסקת ההתקשרות ביניהן בכתב, כמתחייב בחוזה עמה, נותר החוזה על כנו עד לחודש ינואר 2004, אז הופסק החוזה. אם בחרה הנתבעת להפסיק להשתמש בקווי הטלפון הרי עשתה זאת על דעתה בלבד ואין בכך כדי לפטרה מתשלום בהתאם לחוזה.

מעיון בחשבונות שהוגשו עולה, כי עד לחודש אוגוסט 2002 נעשה שימוש בקווי הטלפון הנייד של חברת פלאפון וממועד זה ואילך מתייחס החיוב לדמי השימוש הקבועים בלבד. כן חויבה הנתבעת לשלם סך של 5,359 ש"ח בגין הפסקת החוזה לפני סיומו.

בהתאם לחוזה שכותרתו נספח להסכם למתן שירותי רדיו טלפון מיום 28.8.01 (ראה סעיף 3) " במהלך התקופה  המיוחדת (של 36 ח') מעבר בין מסלולי השירות של פלאפון.. או ניתוק קבוע או החלפת מכשיר.. או מקרה של הפרת ההתחיבות שבסעיף 2 לעיל לרבות אי ביצוע דמי שימוש במועדם וכסידרם.. יחויב באופן מיידי בתשלום בסך..." ובהמשך נקובים הסכומים שעל הלקוח (הנתבעת במקרה דנן) לשלם, המשתנה בהתאם לשלב סיום ההתקשרות. בגין תקופה שבין 0-9 חודשים 1,600 ש"ח כולל מע"מ; בגין תקופה שבין 10-18 סך של 1,200 ש"ח כולל מע"מ  ובגין תקופה שבין 28-36 חודשים 400 ש"ח כולל מע"מ.

בכפוף לתשלום האמור, המהווה מעין פיצוי מוסכם, רשאית היתה אפוא הנתבעת להפסיק את ההתקשרות מכל סיבה שהיא לפני תום החוזה. מכאן, שרק אם נבע ביטול החוזה מהפרתו על ידי התובעת תופטר הנתבעת מתשלום.

שתי שאלות טעונות אפוא הכרעה. האחת, האם הודעת ביטול חייבת להיעשות בכתב כטענת התובעת, והשניה, האם הפרה התובעת את החוזה עם הנתבעת.

בנוגע לשאלה הראשונה - לא מצאתי תימוכין בחוזה בין בעלות הדין לטענת התובעת כי ביטולו חייב להיעשות רק בכתב. התובעת אמנם טוענת כי בהזדמנות קודמת ניתנה הודעה בכתב ברם אין לכך נפקות שכן המדובר בתניה חוזית ולא בנוהג, שממילא לא הוכח.

מעבר לכך, גם אם סוכם בחוזה כי ההודעה חייבת להיות בכתב הרי שהמדובר בדרישה צורנית שאינה מהותית. לא נסתרה גרסת הנתבעת כי הודיעה על הביטול בעל פה ושההודעה נתקבלה שהרי בעקבותיה נעשה נסיון מצד התובעת ליישר את ההדורים. דרך מתן הודעת הביטול אינה פוגעת אפוא בתוקפה.

בנוגע לשאלה השניה - טענת הנתבעת שסוכן המכירות של חברת פלאפון לא הגיב לחישובי מנהלה אינה מעידה על הטעיה מצדו, טענה שממילא לא הועלתה. למעשה, מנהל הנתבעת טעה לחשוב שהמחיר נמוך יותר ממה שהיה בפועל. משלא נטען וממילא לא הוכח כי טעותו היתה ידועה לצד שכנגד (סוכן המכירות) לא ניתן להסתמך עליה כעילה לביטול החוזה. מה גם, שבין מועד כריתת החוזה ועד להודעה חלפו חודשים אחדים, ועל פניו נראה איחור זה בלתי סביר.

הטענה כי היו טעויות בחשבונות לא הוכחשה ברם הוכח כי אלו תוקנו והחשבון זוכה.  לגרסת התובעת החיוב השגוי נבע מתקלה מערכתית שתוקנה. ואכן, אין ראיה כי בחשבונות מאוחרים יותר חזרה זו על עצמה. טענת הנתבעת כי נדרשה להעסיק פקידה במשרה מלאה על מנת לבדוק את החשבונות לא זו בלבד שלא הוכחה אלא שנראית מוגזמת בעליל.