פסק-דין בתיק א 13460/95

            מבוא:

1.         זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי מר צבי פוגל (להלן: "התובע"), יליד 27/12/26, בגין אוטם שריר הלב שארע לו ביום 12/8/88 ואשר לטענתו נגרם עת שעסק בפריקת חבילות עיתונים ממשאית.

            התביעה הוגשה במקור כנגד מר מרדכי בקל (להלן: "הנתבע") וקרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "הנתבעת") בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכן כנגד הוצאת מודיעין בע"מ, מעבידתו של התובע, בעילה נזיקית.

2.         תיק זה התברר בתחילה בפני כב' השופט א. גנון אשר הורה בהחלטתו מיום 23/6/98 על פיצול הדיון באופן שתחילה תידון על ידו השאלה האם האירוע הנטען בתביעה בא בגדר חוק הפלת"ד ומהווה תאונת דרכים וזאת מתוך הנחה שלמעשה אכן נגרם נזק גוף באותו אירוע, עניין שלכשלעצמו יוכל להתברר בשלב נפרד.

3.         כב' השופט א. גנון בהחלטתו מיום 9/8/00, אשר הוכתרה גם בכותרת "פסק דין חלקי", ציין בסעיף 5 להחלטתו כי בשלב זה לא ידון בטענות הנתבעת כי יש ספק של ממש אם ארע בכלל האירוע ביום התאונה וכי יש סבירות שמדובר בנסיון של התובע להלביש את תחלואיו הקודמים על העבודה שעבד בה ביום נשוא התביעה באשר עניינים אלה הם מחוץ לגדר השאלות הדרושות הכרעה בשלב זה.

4.         בסופו של דבר קבע כב' השופט א. גנון בהחלטתו כדלקמן:

"בסיכומו של דבר אני מקבל את גרסת התובע בקשר לנסיבות הפריקה מהמשאית ועל כן מסקנתי היא שהאירוע נשוא התביעה מהווה תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד. דברים אלה נאמרים בכפוף להסתייגות שקבעתי בראשית דבריי והיא שאנו מניחים בשלב זה שלתובע נגרם נזק גופני במהלך הפריקה. עניין זה עתיד להתברר. לאור האמור לעיל, התביעה נגד הנתבעת 3 - נדחית ואילו התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 תמשיך לסיום בירור עניין החבות והנזק".

5.         בתאריך 21/3/05 ומשהתיק הועבר לטיפולי הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם לביטול חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי כב' השופט א. גנון ומשלא הוגשה על ידי הצדדים הודעה לעניין זהות מומחה המוסכם עליהם מונה על ידי ביום 14/4/05 פרופ' דן צבעוני, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית חולים שערי צדק, לשמש כמומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה.

6.         בתאריך 6/3/06 נבדק התובע על ידי המומחה אשר ערך את חוות דעתו ביום 9/3/06. לאחר שב"כ שני הצדדים הפנו שאלות הבהרה למומחה נקבע התיק לסיום שמיעת ראיות ביום 15/7/07. בישיבת הוכחות זו נחקר המומחה, פרופ' דן צבעוני, על חוות דעתו וכן נשמעה עדותם של התובע ושל מר יצחק תומר אשר שימש בזמנים הרלבנטיים כמנהלו של התובע והאחראי עליו.

7.         בקשת הנתבעת לעיון חוזר בהחלטת כב' השופט א. גנון ביחס לנסיבות קרות התאונה בעקבות הגרסה שנמסרה על ידי התובע לפרופ' דן צבעוני, עדותו של פרופ' דן צבעוני ועדותו של התובע בישיבת ביהמ"ש מיום 15/7/07 נדחתה בהחלטתי מיום 3/9/07.

8.         אין לי אלא להצר על כך ששמיעתו של תיק זה הסתיימה אך בשנת 2008 שעה שתביעת התובע הוגשה לביהמ"ש בשנת 1995. על כן ראיתי להפנות להחלטתו של כב' השופט א. גנון אשר עם סיום טיפולו בתיק בעקבות פרישתו בשלהי שנת 2004 התייחס בהחלטתו מיום 20/10/04 למקצת הקשיים שהתעוררו בניהול תביעה זו.

            הסוגיות שנותרו לדיון:

9.         לנוכח החלטות כב' השופט א. גנון לעניין פיצול הדיון ולאור סיכומי הצדדים נותר, איפוא, לדון בארבע סוגיות עיקריות אשר לא הוכרעו כלל על ידי כב' השופט גנון: קיומה של עילת תביעה נגד הנתבעת על פי סעיפים 12(א) ו-12(2א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") טענת הנתבעת בדבר נסיון תרמית מצידו של התובע להלביש את תחלואיו הקודמים על העבודה שבה עבד ביום נשוא התביעה, שאלת הקשר הסיבתי, קרי: האם מתקיים קשר סיבתי בין השימוש ברכב המנועי לבין נזק הגוף שנגרם לתובע, גובה הנכות שנגרמה לתובע בתאונה נשוא התביעה ושיעור הפיצוי המגיע לתובע. להלן אדון בסוגיות אלה אחת לאחת.

            העדר עילה כנגד קרנית:

10.        התובע טען באשר לעילת התביעה העומדת לו כנגד הנתבעת בכתב התביעה (סעיפים 3 א'-ג') כדלקמן:

"3. א.   הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") היה בכל עת רלוונטית לתובענה זאת בעל ו/או נהג משאית שמספר הרישוי שלה אינו ידוע לתובע (להלן: "המשאית") ומכל מקום הנתבע היה מי שהשתמש בה ונהג בכל עת רלוונטית לתובענה זאת ואף בעת התאונה מושא כתב תביעה זה.

      ב.   למיטב ידיעת התובע הסנה חברה ישראלית לבטוח היתה ע"י המבטחת של המשאית הנ"ל על פי פקודת ביטוח רכב מנועי סיכוני צד שלישי (נ"ח) תש"ל-1970 (להלן: "פקודת הביטוח"). (להלן תקרא הפוליסה על פיה בטחה הסנה את המשאית: "הפוליסה") והיא שבטחה את המשאית וכל הנוהג בה, לרבות התובע, מפני נזק גוף שיגרם להם בגין תאונת דרכים כמשמעה בחוק.

      ג.    הנתבעת מס' 2 (להלן: "קרנית") הינה תאגיד שהוקם על פי החוק ותפקידה, בין היתר, לפצות נפגע הזכאי לפיצויים ממבטח שמונה לו מנהל מורשה כמשמעו בסעיף 12(א) (2א') ו-(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ולמיטב ידיעת התובע אכן הסנה הינה מי שנתמלאו תנאים אלה כולם או חלקם.

            לא זו אף זו לא ידוע לתובע האם לתובע היה כסוי בטוחי לפי פקודת הביטוח, ולשם הזהירות בלבד, גם מטעם זה ולחילופין יטען התובע לאחריותה של קרנית לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בגין התאונה מושא כתב תביעה זו".