פסק-דין בתיק א 133383/01

1.         תחילתה של תביעה זו בשתי בקשות לביצוע שטר אשר הוגשו בשלהי שנת אלפיים בגין שיקים משוכים על ידי חברה בשם " אדן ביעף מוצרי אלומיניום בע"מ" (להלן: " החברה"). הבקשות לביצוע הוגשו כנגד החברה מושכת השיקים, וכנגד  הנתבע, דוד ביטון, כמי שערב לסכומם בערבות אוואל על גב השיקים.

החברה ודוד ביטון הגישו התנגדות לביצוע השיקים. החברה חזרה בה מהתנגדותה ואילו דוד ביטון קיבל רשות להתגונן בשני התיקים, והדיון בהם אוחד על פי החלטה מה-2.2.03.

את ההתנגדות בשני התיקים נימק הנתבע בכך שהשיקים נמסרו על ידי החברה לתובעת לביטחון; הוא לא ערב לפירעונם והחתימה אשר מתיימרת להיות חתימתו על גב השיקים, כמי שערב להם, הינה חתימה מזויפת.

2.         דומה שבהליך כאן, הטענה שהשיקים נמסרו לביטחון נזנחה והמחלוקת מתמקדת עתה בשאלת אמיתות החתימה על גב השיק מתחת לכיתוב שבחותמת: "אני החתום מטה שם.... מס' זהות... כתובת... ערב ערבות אישית אוואל מוחלטת ובלתי חוזרת לפרעונו של שק זה".

פרטי הערב: שם, תעודת זהות, וכתובת מולאו בכתב יד.

אציין כאן כי הבקשות לביצוע מתייחסות האחת ל-3 שיקים והשניה ל-4 שיקים כשבזו האחרונה כלול גם שיק בסכום של 64,889 ש"ח שמועד   פירעונו  ב- 30.9.00 ואשר מספרו 356. אלא שהבקשה ביחס לשיק הזה אינה נתמכת בצילום של שיק שפרטיו זהים לפרטים הללו. תחת זאת מצורף לבקשת הביצוע הזו, צילום של שיק על סכום זהה אומנם, אך זמן פירעונו ב-31.8.2000; מספרו 355, והוא הוגש לביצוע במסגרת הבקשה הראשונה.

ואכן, בסיכומיה מתייחסת התובעת ל-6 שיקים בלבד, מבלי לציין את פרטי השיקים שאליהם היא מכוונת. שיקים מקוריים הוגשו על ידה רק ביחס ל-3 השיקים שאליהם מתייחסת בקשת הביצוע הראשונה  ואלה פרטיהם:

שיק מס' 355 בסכום של 64,889 ש"ח למועד פירעון ב-31.8.2000;

שיק מס' 405 בסכום של 26,659.47 ש"ח למועד פירעון ב- 31.8.2000;

שיק מס' 494  בסכום של 8,410 ש"ח למועד פירעון ב-31.8.2000.

כיצד מתמודדת התובעת עם טענת הנתבע שהחתימה על גב השיקים אינה חתימתו.

3.         מי ששימש בתקופה הרלבנטית כמנכ"ל התובעת הוא מר נחם ביי, והוא אשר העיד לתובעת. לא הובאו עדים נוספים מטעמה.

לפי הגרסה שבתצהירו, כל השיקים נשוא התביעה, נמסרו לתובעת בגין חוב קיים של החברה, ובמסגרת הסדר לפריסתו; התובעת התנתה את הסכמתה לפריסת החוב בכך שהנתבע יערוב אישית לשיקים, והוא  "חתם על גבי השיקים ועל הערבות המופיעה על גב השיקים, וזאת בפני ושאר הנוכחים" (סעיף 4 לתצהיר). כן מציין מר ביי בתצהירו שהטוען לזיוף נושא בנטל להוכיח את הטענה הזו.

על העמדה הזו בעניין נטל ההוכחה חזר בא כוחה (דאז) של התובעת בדיון שהתקיים בסמוך להגשת תצהירו של מר ביי, ועם זאת עתר על הגשת חוות דעת מומחה. בית המשפט (כב' השופטת רונן), נעתר לבקשה זו "על מנת לאפשר לתובעת להציג את מלוא ראיותיה באופן שביה"מ יוכל להכריע במחלוקת בין הצדדים...".

מכאן ואילך החלה התובעת "במסע" להשגת דוגמאות חתימה של הנתבע. תחילה, בדרך של פנייה ישירה אליו, לאחר מכן באמצעות צו בית משפט המורה לו להמציא את המבוקש, ולבסוף באמצעות צו בית משפט לבנק שבו התנהל חשבון החברה - בקשה שב"כ הנתבע נתן לה את הסכמתו. בעניין זהות הבנק שיכול להמציא את המסמכים המבוקשים חלה אומנם תקלה, אך זו תוקנה ובדיון שהתקיים ב-8.9.2004 הודיע ב"כ התובעת: "אני אקבל את המסמכים בימים הקרובים ואפנה למומחה לכתבי יד". כב' השופט יפרח קבע אפוא שחוות הדעת תוגש עד ליום 1.11.04.

לא הוגשה כל חוות דעת מומחה מטעם התובעת. העד נחם ביי נשאל בחקירה נגדית " האם פניתם לגרפולוג למומחה" ותשובתו הייתה : "אין לי מושג. לא הייתי מעורב בתהליך הזה. הביאו אותי לעדות אז באתי".

4.         מובן שהימנעותה של התובעת מלהגיש חוות דעת של מומחה, במיוחד לאחר שחזרה ופנתה מספר פעמים לבית המשפט על מנת שיסייע בידה בעניין זה כשהיא חוזרת ומדגישה את חשיבותה של חוות דעת מומחה גרפולוג לצורך הכרעה בתיק זה - למצער תמוהה.

עם זאת, כטענת התובעת, ניתן להוכיח אמיתות חתימה באמצעות עד למעשה החתימה, ומר ביי, לפי תצהירו, ראה במו עיניו את הנתבע חותם על השיקים נשוא התביעה שכולם לדבריו נמסרו לתובעת במסגרת הסדר הפריסה. יתר על כן, התובעת אף מצאה "ברגע האחרון" מסמכים אשר לטענתה תומכים בעדות הזו. אשוב אליהם בהמשך, אך בשלב הזה ניתן לקבוע, כי לפחות ביחס לאחד השיקים המקוריים לא ניתן לקבל את עדותו של מר ביי. השיק הזה אינו מתאים לשיק שניתן במסגרת הסדר הפריסה שעליו מעיד מר ביי, ואין זה סביר שהוא נחתם בפניו - מלפנים ומאחור - כפי שהוא מצהיר.

כוונתי לשיק על סכום של 26,659.47 ש"ח שזמן פירעונו הוא 31.8.2000. הסדר הפריסה התייחס כפי שנראה להלן, ל-18 שיקים, החל מחודש אפריל 2000. מעבר לכך שכל 3 השיקים המקוריים ניתנו לאותו זמן פירעון - 31.8.2000 - מה שבפני עצמו אינו מתאים לפריסת חוב, הרי גם מספרו - 405 - מעיד עליו שהוא אינו "שייך" לסדרת השיקים שלפי הנטען נמסרו לתובעת במסגרת הסדר הפריסה. אם נשווה את שתי בקשות הביצוע, נראה שלשני השיקים הנוספים שמועד פרעונם חל ב-31.8.2000: השיק בסכום של 8,410 ש"ח שמספרו 494, ושיק בסכום של 64,889 ש"ח שמספרו 355, יש לכאורה שיקים עוקבים במספריהם וזהים בסכומם ואלה הם: שיק בסכום של 8,410 ש"ח שזמן פירעונו ב-30.9.2000 ומספרו 495, ושיק בסכום של 64,889 ש"ח שזמן פרעונו ב-31.10.2000 ומספרו 357 - מה שאין כן ביחס לשיק שמספרו 405.