פסק-דין בתיק א 1332/99

1.      התובעת, יצרנית מוצרי הלבשה מאיטליה, תובעת מהנתבעת, בעלת רשת חנויות למוצרי אופנה והלבשה בישראל, סכום כולל בשקלים השווה ל-.463,735 יורו (ראה עמ' 8 לסיכומי התובעת),  בגין מוצרי הלבשה ששיווקה לה במהלך השנים 8-1996.

הנתבעת מודה באי תשלום מלוא התמורה המתבקשת עבור הסחורה ופריטי הלבוש שסופקו ע"י התובעת והגיעו לארץ בקיץ 1998. את סירובה לשלם את התמורה לתובעת מנמקת הנתבעת בפגמים הרבים שהתגלו, לטענתה, במוצרים שהגיעו לארץ, אשר שללו ממנה את האפשרות לשווקם ללקוחותיה, כלפיהם התחייבה לספק מוצרי הלבשה איכותיים ונקיים מפגמים.

טענה זו מבססת הנתבעת על ההסכם שנכרת בין הצדדים, לפיו התחייבה התובעת לספק לה סחורות ומוצרים מסוג א' "First class quality" ועל ההסכמה בין השתיים, לפיה במידה ולא תקיים התובעת את התחייבויותיה, ואספקת מוצרים מסוג א' בכלל זה, רשאית הנתבעת לסרב לקבל את המוצרים שסופקו (כפי שאכן נהגה בפועל) ולהמנע מתשלום עבורם (ראה סעיף 2 וסעיף 7 להסכם בין השתיים שצורף כנספח א' לתצהירה של יעל אמסלם (נ/2), אשר טיפלה מטעם הנתבעת בהתקשרות עם התובעת.

2.      התובעת ניסתה להתכחש לתוקפו של ההסכם (נ/2), או להמעיט מערכו, אולם עיון בו ובתוכנו אינו יכול להותיר ספק באשר ל"מעמדו המחייב" כלפי שני הצדדים.

התובעת אינה מתכחשת לחתימתה עליו אלא שטוענת שמדובר ב"מסמך אחיד" "הכולל הבנות מסחריות כלליות שהוצא לכל ספקי הנתבעת ונושא את חתימת הספק בלבד לאישור קבלתו".

מוסיפה התובעת וטוענת כי אין במסמך פירוט של הסחורה הספציפית, אותה התחייבה התובעת לספק בדרגת איכות של סוג א' וכי מנהלה חתם על ההסכם בנוסחו האיטלקי השונה מהנוסח האנגלי שלו, כפי שהוגש לבית המשפט. 

בין כך ובין כך, מוסיפה התובעת וטוענת כי ההסכמות המחייבות בין הצדדים הושגו במהלך שיחות שהתנהלו ביניהם באמצעות הטלפון והפקס ולאו דוקא על פי ההסכם (נ/2).

3.      אין בידי לקבל טענות אלה.

משחתמה התובעת על ההסכם נ/2 ומשנטלה על עצמה ההתחייבויות שפורטו בסעיפים 2 ו-7 שבו, אין לאפשר לה להתנער מהן בטענות מסוג הטענות שהעלתה ואין לפטור אותה מהן.

בין שמדובר ב"מסמך אחיד" המופץ ע"י הנתבעת לכל ספקיה (מה פסול בכך, לא אדע), ובין אם לא פורטה בו סוג הסחורה או פרטי הלבוש מסוג א' שהיה על התובעת לספק, נוסח התניות וההתחייבויות הנ"ל ברור וחד משמעי ואין התובעת יכולה להתנער מהן.

טענתה בדבר שוני, כביכול, בין הנוסח האיטלקי עליו חתמה התובעת והנוסח האנגלי לא הוכחה כלל.

מכל מקום, חתימת התובעת מופיעה על הנוסח האנגלי של ההסכם הכולל בחובו את ההתחייבויות הנ"ל.

כאן המקום לציין התחייבות נוספת שנטלה על עצמה התובעת כלפי הנתבעת והיא זו שבסעיף 10 להסכם נ/2.

על פי התחייבות זו היה על התובעת לספק לנתבעת את אותם מוצרי לבוש הזהים לדוגמאות הפריטים או הסחורות אותן אישרה הנתבעת קודם לכן בטרם ביצוע ההזמנה ואספקת הסחורה.

4.      האם עמדה התובעת בהתחייבויותיה וסיפקה את מוצרי הלבוש על פי הדוגמאות שאושרו ע"י הנתבעת ובאיכות הראויה (מסוג א').

אף בשאלה זו התגלעה מחלוקת בין הצדדים.

משכך, מיניתי, כמומחה מטעם בית המשפט, את מהנדסת הטכסטיל גב' מרים הרלב, המשמשת כמהנדסת ראשית לטכסטיל במכון התקנים הישראלי, כדי שתבדוק את פריטי הלבוש השונים שסופקו ע"י התובעת ותחווה דעתה במחלוקת בענין זה בין הצדדים.

המומחית בדקה כ-22 דגמים או פריטי לבוש, אשר סופקו לה ע"י שני הצדדים.

בדיקותיה העלו מספר ממצאים.