פסק-דין בתיק א 13289/97

1.         התובע, קבלן רשום, הגיש תביעתו כנגד הנתבעת בשל כך שבצע  להזמנתה עבודות בניית שלד למבנה מסחרי,  ולא קבל את יתרת התמורה המגיעה לו. הנתבעת טוענת כי קיימת לה זכות הקיזוז בשל פגמים וליקויים שונים, בשל עבודות שלא בוצעו על ידי התובע, וכן בשל פיצוי בגין איחור במסירה.

2.       העובדות

2.1        התובע והנתבעת התקשרו בהסכם עבודה  באוקטובר 1993, לפיו התובע יבצע עבודות שלד מסחרי עבור הנתבעת. (נספח א' לתצהיר התובע ).

2.2        בחודש יולי 1994, נערך חשבון סופי מס' 5, ממנו עלה כי יתרת חובה של הנתבעת לתובע עומדת על סך של 48,095 ש"ח, ללא מ.ע.מ (נספח ה' לתצהיר התובע).

2.3        ביום 11.4.94 הוטל עיקול על כספים המגיעים לתובע על ידי סולל בונה בע"מ, במסגרת  ת.א. 6333/94 חיפה, עד לסכום של 80,000 ש"ח.

2.4        ביום 13.4.97 חוייב התובע לשלם לסולל בונה סכום של 30,210 ש"ח.

2.5        ביום 16.5.97 בקש התובע מהנתבעת להעביר לסולל בונה את הסכום שנפסק כנגדו, ואת היתרה  המשוערכת בסך של 54,405 להעביר לזכותו. או אז הושמעה טענת הנתבעת כי עומדת לה זכות הקיזוז בשל ליקויי בניה ובניה שלא בוצעה, ובשל אחור במסירה.

2.6        הנתבעת העבירה לסולל בונה סכום של 30,210 ש"ח ביום 1.8.97

3.       חוות דעת המומחה

3.1        לצורך דיון  בטענות הליקויים ואי השלמת העבודה מיניתי מומחה מטעם בית המשפט, אשר בקר בנכס בנוכחות הצדדים ועיין במסמכים השונים שהוצגו בפניו.

3.2        המומחה סקר כל אחת מטענות הנתבעת, כפי שמופיעות בס' 8 לתצהיר  מנהל הפרויקטים מטעם הנתבעת. המומחה  דחה לאור ממצאיו את הטענה כי התובע לא השלים  מרווחים בין קירות הבלוקים לבין העמודים ומצא כי התובע עבד לפי התוכניות, בפיקוח ישיר של נציג הנתבעת. כמו כן דחה הטענה כי התובע לא השלים יציקה וחיבור בין רצפת המבנה לאספלט המדרכה ההיקפית.  המומחה מצא כי לענין נושא "פתיחת מרזבים סתומים  ועבודות נלוות"  עלות תיקון הליקוי הינה בסך של 6050 ש"ח. לענין "ליטוש פני עמודים" עלות התיקון היא 4250 ש"ח, שיש לחייב בה את התובע רק אם העמודים והקורות לא היו אמורים להיות מטוייחים לפי תוכנית האדריכלות ופרטי הגמר.

3.3        מאחר והנתבעת לא הציגה כל תוכנית אדריכל או תוכנית פרט ממנה ניתן היה ללמוד כי העמודים והקירות  לא היו אמורים להיות מטוייחים, ממילא לא הרימה את הנטל לענין זה, במסגרת טענת הקיזוז שהיא מבקשת לטעון.

3.4        לפיכך, הטענה בגין אי השלמת העבודה נדחית. לעניין ליקויי הבניה - סכום הקיזוז בגין ליקוי הינו בסך של 6050 ש"ח + מ.ע.מ ומשוערך להיום 7,488 ש"ח.

4.       פיצוי בגין איחור במסירת העבודה

4.1        הנתבעת טוענת כי התובע אחר  במסירת העבודה ב- 189 ימים והנתבעת זכאית לפיצוי מוסכם בסכום של 500 ש"ח לכל יום אחור.

4.2        הנתבעת טוענת  על פי החוזה שנקשר בין הצדדים היה על התובע להתחיל את העבודה ביום 12.10.93 ולסיימה ביום 10.1.94.  כך עולה מטופס הזמנת העבודה המהווה חלק מהחוזה. ביום 12.7.94   עדין בוצעו עבודות במקום, כך עולה מיומן העבודה של התובע שצורף על ידי הנתבעת. ס' 15 לתנאים הכלליים המהווים חלק מההסכם, קובע כי בגין כל יום אחור  ישלם התובע לנתבעת פיצוי של 500 ש"ח. הנתבעת טוענת כי בגין איחור במסירה מגיע לה  פיצוי בסך של 94,500 ש"ח קרן.

4.3        התובע טוען כי בשלב מסויים בבניה נתבקש על ידי הנתבעת שלא לבנות את קירות המעטפת כיוון  שטרם נמצא שוכר וטרם הוחלט ייעוד הבנין. רק לאחר חודשיים או שלושה נתבקש להשלים את הבניה לפי דרישות השוכר. (ס' 4,5 לתצהיר התובע). בזמן  ההפסקה בצע עבור הנתבעת עבודות באתר אחר. צורף יומן עבודה הנושא תאריך -17.7.94 וכן מיום 28.7.94.

4.4        לא קבלתי טענת הנתבעת כי האחור במסירת הבנין על ידי התובע היה שלא על דעתה מהנימוקים הבאים :

א.         בחודש יולי 94  נערך החשבון הסופי עם התובע. החשבון עמד על סכום של  48,095 ש"ח ואושר ככזה על ידי הנתבעת. אם אכן בחודש יולי 94 היה כבר התובע באחור מסירה של כ-6 חודשים המזכה את הנתבעת בפיצוי , בודאי היה לכך ביטוי בחשבון הסופי, והחשבון לא היה מאושר ככזה.

ב.         לא הוצגה כל תכתובת מטעם הנתבעת, המוחה על אחור במסירת הבנין.

ג.          אם אכן היו טענות קשות לנתבעת כנגד התובע, הרי לא סביר היה שתעסיק אותו בחודש יולי, באתר אחר שהיא בונה, וזאת כביכול לאחר שאחר כ-6 חודשים במסירת הבנין.

ד.         אם אכן היתה לנתבעת טענה של פיצוי קרן בסך של 94,000 ש"ח בקרוב, שהיא רשאית לקזז מיתרת תשלום לתובע, הרי שלא היתה משלמת  לסולל בונה כספים שמגיעים לתובע בסך של 30,210 ש"ח באוגוסט 97. (שכן סכום משוערך של החשבון הסופי לאוגוסט 97 עמד ללא מע"מ על סך של 73,591 ש"ח.

ה.         בדיון שהתקיים בפני הרשם העיד מנהל הנתבעת  ואישר כי את החשבון הסופי היה משלם לתובע מיד עם קבלתו, אך הוא לא נפרע בגלל החוב לסולל בונה.