פסק-דין בתיק א 1327/96
|
א בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
1327-96,2122-99
2.1.2008 |
|
בפני : ענת ברון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. LNL REG TRUST 2. מרק יקותיאל |
: שמעון לוין |
| פסק-דין | |
פתח דבר
1. שתי התובענות דנן יסודן בכשלונו של מיזם בנייה גדול מימדים לתיירות ומסחר באי מינורקה שלחופי ברצלונה שבספרד (להלן: " המיזם") - מיזם שבו נטלה חלק משפחת לוין (להלן: " המשפחה") ושלימים כשלונו הביא לכך שהמשפחה ירדה ממרבית נכסיה ולהיווצרותו של קרע בין שני ילדיה, הכל כפי שיתואר בהרחבה בהמשך.
התובענות והצדדים להן
2. התובעת בת.א. 1327/96, LNL REG TRUST (להלן: " קרן הנאמנות" או " הקרן") היא תאגיד אשר נוסד בשנת 1965 בוודוז שבליכטנשטיין על ידי אב המשפחה, נחמן לוין ז"ל (להלן: " האב"), לצורך ניהול והחזקת נכסי המשפחה בנאמנות עבור מוטבים שנקבעו על ידו (ראו סעיף 7 לתצהיר התובע, כהגדרתו להלן, מיום 7/1/05, להלן: " תצהיר התובע"). אחד הנכסים שהוחזקו על ידי הקרן במועדים הרלוונטיים לתובענות הוא 100% ממניותיו של תאגיד בשם Trade and Real Estate LTD., שמקום מושבו הוא שוויץ (להלן: " חברת טרייד" או " טרייד").
חברת טרייד היתה הבעלים ב- 87% ממניותיה של חברתHispaterra Luxemburg S.A., שמקום מושבה הוא לוקסמבורג (להלן: " חברת HLX" או " HLX"); 13% הנותרים ממניותיה של HLX היו בבעלותו של רודי ברטא (להלן: " ברטא").
HLX מצידה היתה הבעלים ב- 100% ממניותיה של חברת Hispaterra Menorquina S.A., שרשומה בספרד ומכונה גם HMS (להלן: " חברת היספטרה" או " היספטרה") - ובבעלותה היו מקרקעין בשטח של כ- 650 דונם לאורך קו החוף של האי מינורקה, שעליהם נבנה המיזם נושא התובענות דנן (להלן: " המקרקעין"; ראו סעיפים 11-12 לתצהיר התובע).
התובענה שהוגשה על ידי קרן הנאמנות היא תובענה כספית בסך 6,500,000ש"ח נגד שמעון לוין, בנו של האב (להלן: " הנתבע"), בטענה שלפיה מעשי מרמה של הנתבע, רשלנותו, ופעילותו בחוסר סמכות ותוך מעילה באמון בכספיה הן שהביאו לכך שהשקעתה של הקרן במיזם ירדה לטמיון (להלן: " תביעת קרן הנאמנות").
3. התובענה נושא ת.א. 2122/99 הוגשה נגד הנתבע בראשיתה על ידי יעל יקותיאל ז"ל, בתו של האב ואחותו של הנתבע (להלן: " יעל"), לבית משפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ"ש 77490/96); ואולם בית המשפט (כבוד השופטת ע' מילר) הורה על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מטעמים של סמכות עניינית (ראו החלטה מיום 15/2/99 בבש"א 52587/97, תמ"ש 77490/96). במהלך הדיונים המקדמיים שנערכו בתובענה בבית המשפט המחוזי נפטרה יעל, ולבקשתם של הצדדים הוריתי ביום 28/9/04 כי בעלה מרק יקותיאל, שהוא יורשה היחיד על פי צוואתה, יהיה לתובע במקום אשתו המנוחה (לעיל ולהלן: " התובע"; צו קיום צוואתה של יעל מיום 27/8/02 צורף כנספח א לתצהיר התובע).
מלכתחילה עניינה של תובענה זו היה בדרישתו של התובע לקבל מידי הנתבע חשבונות ביחס לכלל הכספים והרכוש שבעיזבונם של האב ורעייתו לונה לוין ז"ל (להלן: " האם"; האב והאם ייקראו להלן ביחד: " ההורים") - ובכלל זה חשבונות בנוגע לכספים ורכוש של חברות טרייד, HLX, היספטרה ושל קרן הנאמנות - על מנת לברר את מלוא הנזק שהיסב הנתבע ברשלנותו ותוך חריגה מסמכות לעיזבונם של ההורים, כך לטענת התובע (להלן: " תביעת יעל"). ואולם, טרם שהגיש הנתבע כתב הגנה בתובענה, עתר התובע לתיקון כתב התביעה באופן שיושמט ממנה סעד מתן החשבונות ובמקומו יבוא סעד כספי - שכן לטענתו של התובע במהלך ההליכים המקדמיים שהתנהלו בתביעתו עלה בידו לרכז די מסמכים וראיות לצורך הוכחת נזקיו (ראו סעיף 13 לתצהיר התובע מיום 10/3/05 שניתן בתמיכה לבקשת התיקון, בש"א 6518/05). ביום 26/6/05 הוריתי על תיקון כתב התביעה כמבוקש (ראו החלטה בעמ' 4 לפרוטוקול יום 26/6/05), ובכתב תביעה מתוקן שהוגש ביום 28/6/05 עתר התובע לפיצוי בסך 2,500,000ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה ממעשי המרמה, רשלנות, וחריגתו של הנתבע מסמכות בניהול המיזם.
4. ביום 22/3/05 הורה בית המשפט (כבוד השופט י' זפט), בהתאם להסכמת הצדדים שהובאה בפניו, על איחוד הדיון בשתי התובענות (בש"א 6519/05), בכפוף להחלטה שתינתן בבקשה מקדמית שהוגשה על ידי הנתבע לדחייה על הסף של תביעת יעל.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
5. בין מסמכי היסוד של קרן הנאמנות מצויות תקנות הקרן, שקובעות את מטרות הקרן, המוסדות הפועלים במסגרתה וסמכויותיהם, וכן את מוטביה (להלן: " התקנות"; התקנות ותרגומן לעברית צורפו כנספח ד לתצהיר התובע).
סעיף 2 לתקנות קובע כי מטרתה של הקרן היא להשקיע ולנהל את הרכוש שיימסר לה בנאמנות, אך לא לעסוק בפעילות מסחרית.
סעיף 7 לתקנות קובע כי מייסד קרן הנאמנות ימנה מועצת מנהלים, שתבצע בנאמנות את תפקידי הניהול והייצוג של הקרן. ואמנם, עם ייסודה של הקרן האב מינה את ד"ר פיטר לוגן ז"ל מציריך שבשוויץ כנאמן של הקרן (להלן: " ד"ר לוגן"), ועיקר פעילותו של האחרון בתוקף תפקידו היה בניהול כספי הקרן, עריכת מסמכים עבורה, כתיבת דוחות, ניסוח חוזים ופרוטוקולים, דיווח לרשויות וכיוצא באלה. עם זאת, יודגש כי האב הוא שקבע כיצד יושקעו נכסי הקרן, בחן כדאיותן של העסקאות השונות בהן התקשרו החברות שבהחזקתה ואף פיקח על ביצוען (ראו סעיפים 8-9 לתצהיר התובע וסעיפים 26-28 לתצהיר הנתבע מיום 20/4/06, להלן: " תצהיר הנתבע").
בסעיף 6 לתקנות נאמר כי מייסד הקרן הוא שקובע את מוטביה ומורה על היקף זכאותם; ואין מחלוקת כי במשך כל ימי חייו של האב, הוא ורעייתו היו המוטבים היחידים של קרן הנאמנות (ראו סעיף 25 לתצהיר הנתבע). כמו כן, ביום 7/1/77 חתם האב על מסמך שהכין ד"ר לוגן לבקשתו של האב, שלפיו הורה האב לנאמן ד"ר לוגן כי בעת מותו יועברו כל זכויותיו בקרן הנאמנות (ובמספר חברות נוספות שהיו בבעלותו) לידי האם, וכי לאחר פטירתה יועברו הזכויות הללו לשני ילדיהם - הנתבע ויעל - בחלקים שווים (להלן: " מסמך הזכויות בקרן", צורף כנספח לב1 לתצהיר התובע). אין מחלוקת כי מסמך זה מעולם לא קיבל תוקף של צוואה על פי הדין הישראלי.
6. ביום 16/9/77 חתמה חברת טרייד על הסכם עם חברת Establishment Nassy (להלן: " חברת נשיא" או " נשיא") להקמת המיזם במקרקעין (להלן: " הסכם 77", צורף כנספח ה לתצהיר התובע; תוספת להסכם זה צורפה כנספח ו לתצהיר התובע, להלן: " התוספת"). מדובר בהסכם מורכב שמחזיק כ- 50 עמודים, שבמסגרתו התחייבה טרייד להעמיד לטובת המיזם את המקרקעין שבבעלותה של חברת היספטרה כשהם נקיים משעבודים או התחייבויות (ראו סעיף a4 להסכם 77); ונשיא מצידה התחייבה לבצע את כל עבודות הבנייה במיזם - לרבות תכנונו, קבלת ההיתרים הדרושים לביצועו, הנחת תשתיות לבנייה, עבודות פיתוח ואף שיווק היחידות שייבנו ומכירתן או השכרתן (ראו סעיף 7 להסכם 77). הצדדים להסכם 77 קבעו כי משיושלם המיזם, העברת המקרקעין לבעלותה של נשיא תתבצע על ידי העברת מניותיה של טרייד בחברת HLX לחברת נשיא, וכי פעילותה של נשיא במיזם תבוצע באמצעות היספטרה (ראו סעיף 10a להסכם 77).
בתמורה להתחייבויותיה, הוסכם כי טרייד תקבל מנשיא שתי וילות במקרקעין; וכן 10% מן התקבולים ממכירת בתי מלון ויחידות מגורים במקרקעין, 15% מן התקבולים ממכירת יחידות מסחריות ו- 15% מדמי שכירות שיתקבלו מהשכרת יחידות דיור או מסחר - על פי התחשבנות חצי שנתית שתיערך בין הצדדים בנוגע לאותן יחידות שבנייתן הושלמה והן נמכרו או הושכרו על ידי היספטרה זה מכבר (ראו סעיפים 8-9 להסכם 77 וסעיף 8 לתוספת).
עד להשלמת המיזם, הוסכם כי מניותיהן של HLX והיספטרה יופקדו בנאמנות בידי חברת Permacor S.A. שבשליטתו של ד"ר לוגן, אשר תפעל בהן על פי הוראות מטעם שני הצדדים (ראו סעיף 15 להסכם 77); כי האב יתמנה ליו"ר הדירקטוריון של HLX; וכי ברטא וכן ריקרדו מהטוב, הבעלים בחברת נשיא (להלן: " מהטוב"), יתמנו לחברי דירקטוריון בהיספטרה וב- HLX (ראו סעיפים b17 ו-d18 להסכם 77, וסעיף 9 לתוספת). עוד הוסכם כי האב יתמנה גם לנשיא היספטרה וכי בכל מקרה שייבצר ממנו לבצע את תפקידו, הנתבע יבוא במקומו לשם כך (ראו סעיף c18 להסכם 77).
לבסוף, טרייד התחייבה כי היספטרה תיתן בידי מהטוב ובנו נורברטו יפוי כוח כללי ובלתי מוגבל לפעול בשמה לביצוע הסכם 77 - ובכלל זה למכור יחידות מגורים ומסחר במקרקעין, להופיע בפני רשויות, לקבל כספים, לבצע פעילות בנקאית, להתקשר בחוזים ואף למשכן חלקים מן המקרקעין לצורך קבלת מימון או לשם העמדת בטוחה לרוכשי יחידות דיור ומסחר. עם זאת, יפוי הכוח לא יכלול מכירת שטחים בלתי בנויים מתוך המקרקעין (ראו סעיף e18 להסכם 77).
יש להבהיר כי אף על פי שברטא לכאורה אינו צד להסכם 77 - שכן הוא אינו מהבעלים בחברת טרייד - אין מחלוקת כי בפועל הוראותיו של הסכם זה חלות גם עליו ועל חלקו במניותיה של חברת HLX; ומכל מקום ביום 7/10/78 המחתה חברת טרייד את התחייבויותיה וזכויותיה כלפי נשיא לחברת היספטרה (מסמך ההמחאה צורף כחלק מנספח סד לתצהיר הנתבע) - ועל כן הוראות ההסכם ממילא חלות עליו מכוח אחזקתו ב- 13% ממניות HLX, שהיא כאמור בעלת השליטה בהיספטרה.
7. ביום 11/2/79, כשנה וחצי לאחר התקשרותה של חברת טרייד בהסכם 77 ובשלבים הראשונים של הוצאתו אל הפועל, נפטר האב. עם מותו העביר ד"ר לוגן לרעייתו, האם, את מסמך הזכויות בקרן - שלפיו בנסיבות אלה הופכת האם למוטבת היחידה של קרן הנאמנות. האם לא עשתה שימוש במסמך הזכויות בקרן לצורך קבלת צו קיום צוואה בישראל, ואולם היא וד"ר לוגן ראו במסמך זה ביטוי לרצונו של האב בשעת מותו ונהגו לפיו בעניינה של קרן הנאמנות ובכלל (ראו סעיפים 52-53 ו- 63 לתצהיר הנתבע; וכן סעיף 2 לתצהיר מאת ד"ר לוגן מיום 11/8/98 שניתן במסגרת תיק עז' 6366/98, סומן נ/1, להלן: " תצהיר ד"ר לוגן"). עם זאת, האם החליטה שלא להמשיך בעצמה בפעילותו של האב בניהול הקרן ועסקי המשפחה, ותחת זאת ייפתה את כוחו של בנה, הנתבע, לעשות כן עבורה (יפוי הכוח מיום 15/3/79 צורף כנספח לב2 לתצהיר התובע).
אחת המחלוקות העיקריות הנטושות בין הצדדים בתובענות דנן היא בשאלה אם לאחר פטירתו של האב יעל קיבלה לידיה את מסמך הזכויות בקרן, אם לאו: לגרסתם של התובע והקרן (יחדיו יכונו להלן: " התובעים"), עם פטירתו של האב מסרה האם ליעל כי הוא הותיר את כל נכסיו לאם, וכי היא נתנה בידי הנתבע יפוי כוח בלעדי לנהל את קרן הנאמנות עבורה - כאשר בעת פטירתה של האם נכסי המשפחה והזכויות בקרן יתחלקו בין הנתבע לבין יעל בחלקים שווים (ראו עדותו של התובע בעמ' 23 לפרוטוקול, ש' 4-9 וש' 19-23). עם זאת, התובעים מוסיפים כי למרות שיעל חזרה וביקשה מאמה מספר רב של פעמים במהלך שנות השמונים לעיין בצוואתו של האב - האם סירבה למסור לידיה את מסמך הזכויות בקרן (ראו עדותו של התובע בעמ' 24 לפרוטוקול, ש' 20-22).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|