פסק-דין בתיק א 13250/01

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         התובעים, בני זוג, הגישו נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר בגדרה עתרו לחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם להם סך 154,280 ש"ח, המהווה לגרסתם סכום משוערך של כספי מקדמה ששילמו לנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") על חשבון רכישת דירה (סך 99,505 ש"ח) וכן, תשלום בסך 5,740 ש"ח אשר כנטען שולם לפרקליט הנתבעים (להלן: "עו"ד פרידמן") כשכר טרחה עבור רישום הדירה שביקשו לרכוש מן הנתבעת (להלן: "התשלומים המקדמיים").

2.         בקליפת אגוז טוענים התובעים כדלקמן:

2.1       התובעים ביקשו לרכוש מן הנתבעת דירה שזו בנתה ברח' רש"י בר"ג (להלן:
"הדירה החדשה").

2.2       עקב מצבם הכלכלי שלא אפשר מימון רכישת הדירה החדשה אלא בכפוף למכירת דירתם הקיימת (להלן: "הדירה הישנה"), התחייבו הנתבעים במסגרת הליכי השכנוע שהופעלו על התובעים - למכור עבורם את הדירה הישנה באופן שתמורת מכירתה (בניכוי תמורת הדירה החדשה שתשולם לנתבעים) - תועבר לתובעים.

2.3       ביום 27.6.96 נחתם בין התובעים מזה והנתבעת מזה הסכם מכר (להלן: "הסכם המכר") בגדרו התחייבו התובעים לרכוש מן הנתבעת את הדירה החדשה.

2.4       לגרסת התובעים, סמוך לחתימת הסכם המכר ולאחר שהתובעים שילמו את התשלומים המקדמיים הודיעו הנתבעים לתובעים כי "אין שוק" לדירה הישנה וכי הנתבעים לא יוכלו למכור את הדירה הישנה כפי שהתחייבו.

3.         בנסיבות אלו ולאחר שהתובעים הבינו אל נכון כי לא יעלה בידם למכור את הדירה הישנה, הם פנו לנתבעים בבקשה לבטל את הסכם המכר.

לגרסת התובעים, בשל סירובה של הנתבעת לבטל את הסכם המכר ודרישתה כלפי התובעים לעמוד בתשלומים שנקבעו בהסכם המכר, נקלעו התובעים למצוקה כלכלית ולחץ נפשי ולא נותרה להם, לטענתם, ברירה אלא להביא לידי ביטול הסכם המכר.

4.         בין בעלי הדין התקיימו מספר שיחות טלפוניות וביום 26.12.96 נפגשו בעלי הדין בנוכחות פרקליטיהם במשרדו של עו"ד פרידמן, ב"כ התובעים. לגרסת התובעים חזרו הנתבעים והתחייבו להשיב לתובעים את הסכומים המקדמיים ששולמו על ידם מיד לאחר שהדירה החדשה תימכר לקונה חדש (להלן: "הסכמה בעל פה").

5.         לטענת התובעים, חרף ההסכמה בעל פה, ערך פרקליט הנתבעים בו ביום חוזה לביטול הסכם המכר (להלן: "חוזה הביטול") ובו נקבע, בין היתר כי התובעים מוותרים על השבת הסכומים המקדמיים בסך של 85,047 ש"ח וכי התובעים מסכימים כי הסכום האמור מהווה "פיצויים מוסכמים למוכר על ביטול ההסכם מצד הקונה".

6.         לגרסת התובעים, משעמדו על הפער בין ההסכמה בעל פה ובין תוכן חוזה הביטול, הבטיח להם הנתבע "על דברתו ובאופן אישי" שמיד לאחר מכירת הדירה החדשה הוא ידאג שהכספים ששולמו על ידי התובעים - יוחזרו להם.

7.         התובעים טוענים שנודע להם באקראי כי זמן קצר לאחר ביטול הסכם המכר, מכרו הנתבעים את הדירה החדשה לקונה חדש תמורת סך 280,000 דולר, דהיינו, בסכום העולה כדי 10,000 דולר מן הסכום בו התחייבו התובעים על פי הסכם המכר.

            ביום 22.1.98, פנו התובעים לנתבעים במכתב דרישה, אך, אלו לא הגיבו כלל ועיקר.

8.         התובעים מייחסים לנתבעים ניהול מו"מ שלא בתום לב ובדרך מקובלת, טעות והטעייה וכן, עשיית עושר ולא במשפט.

9.         בהחלטה מיום 16.4.01, שנתנה תוקף להסכמה דיונית בין בעלי הדין נמחקה הכותרת בסדר דין מקוצר והותר לנתבעים להגיש כתב הגנה.

10.       בכתב הגנתם, הכחישו הנתבעים את טענות התובעים וכפרו בזכותם לסעד לו עתרו התובעים.

11.       הנתבע טען לחוסר יריבות בינו ובין התובעים.