פסק-דין בתיק א 13200/05

בפני תובענה בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין :

1. התובעת הינה המועצה האיזורית חוף הכרמל (להלן: "המועצה"), אשר בתחומה נמצא קומפלקס הדיור "נאות גולף קיסריה" (להלן: "הפרוייקט").
2. הנתבע, מר טקצ'נקו אולג (להלן: "הנתבע"), התגורר בחלק מהמועדים הרלבנטיים באחת מהדירות בפרוייקט (להלן: "הדירה").
3. אין חולק כי הנתבע חתם על חוזה שכירות בלתי מוגנת, בכל הנוגע למגוריו בדירה אשר תוקפו מיום 29/12/02 ועד 29/12/03, כאשר בחוזה השכירות קיימת אופציה להארכת משך השכירות (להלן: "החוזה").
4. כמו כן, מוסכם כי בהתאם להוראות החוזה, החובה לשאת בתשלומי הארנונה העירונית חלה על התובע, שוכר הדירה.
5. אין אף חולק כי עד שהחלו ההליכים בתיק זה, לא הודיע הנתבע למועצה על עזיבתו את הדירה.
6. לטענת התובעת, הנתבע לא שילם את חובות הארנונה למשך התקופה בה שהה בדירה וכי חובו, נכון ליום 31/12/04, עמד על סך של 6,175 ש"ח (לגבי תקופה בת שנתיים - מיום 1/1/03 ועד 31/12/04).
7. הנתבע, לעומתה, גורס כי הוא לא התגורר בדירה בתקופה הנטענת, הואיל והוא עזב את הדירה בחודש אוגוסט 2003. לגבי התקופה שעד עזיבתו את הדירה, טוען הנתבע, כי הוא שילם את חובות הארנונה כנדרש.
8. הצדדים הסכימו להסמיך את ביהמ"ש ליתן פס"ד לאחר הגשת סיכומים בכתב, על סמך החומר הקיים בתיק.
9. לאחר בחינת המסמכים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל בחלקה וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
10. החוזה מלמד על כך שתקופת השכירות היתה לגבי כל שנת 2003.
11. אין בתיק כל אינדיקציה לגבי טענתו של הנתבע לפיה עזב את הדירה כבר באוגוסט 2003. למעשה מעבר לתצהירו הסתמי של הנתבע בהקשר זה, אין כל תימוכין לטענה זו כגון אישור של המשכיר, אסמכתאות בכל הנוגע להפסקת תשלום חשבונות מים או חשמל, אסמכתאות בכל הנוגע למקום מגוריו החדש (כאשר בסיכומיו הוא מציין כי עבר לעיר ירוחם).  ניתן היה לצפות מהנתבע שיתמוך את גירסתו בהקשר זה במסמכים, ולא כך היה.
12. אשר על כן, ניתן לקבוע כי הנתבע לא הרים את הנטל, לסתור את האמור בחוזה - דהיינו שתקופת השכירות היתה למשך כל שנת 2003.
13. לעומת זאת, אין באפשרותי לקבל את טענת המועצה, לפיה יש להסיק על כך שהנתבע החזיק בדירה גם במהלך שנת 2004, רק בשל העובדה שקיים בחוזה סעיף המעניק אופציה להארכת משך השכירות.
14. נכון הוא כי הנתבע לא הודיע למועצה על כך שהוא עזב את הנכס, ונכון הוא כי בהתאם להוראות סעיף 325 לפקודת העיריות וסעיף 73 לצו המועצות המקומיות (מועצות איזוריות) התשי"ח-1958, הרי שכאשר המחזיק  בנכס חדל מלהחזיק בו, עליו להודיע על כך לרשות המקומיות - ועם זאת, במקרה דנן, הואיל ואין כל ראיה באשר לכך שהנתבע המשיך להחזיק בדירה לאחר תום התקופה החוזית - הרי שאינני סבורה שיש מקום לחייב אותו לשלם ארנונה לגבי שנת 2004.
15. בכל הנוגע לטענת הנתבע, לפיה ככל הנראה הוא שילם את החשבונות לגבי התקופה בה החזיק בדירה - הרי שטענה זו לא הוכחה, לא הוצגה כל אסמכתא לגבי התשלום, ואצא מנקודת הנחה שהרישומים של המועצה בכל הנוגע לחוב שהצטבר מדויקים.
16. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם למועצה את חיובי הארנונה לגבי שנת 2003 בלבד. הואיל וכתב התביעה מתייחס לסכום אשר כולל גם את שנת 2003 וגם את שנת 2004, הרי שעל המועצה לחשב את הסכום הרלבנטי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לחוק הפרשי הצמדה וריבית, התשכ"א-1961 ולהגיש לחתימתי פסיקתא.
17. בכל הנוגע להוצאות ביהמ"ש - הרי שלאור התנהלות ההליכים, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לטובת המועצה, מעבר להחזר אגרת ביהמ"ש ששולמה בעת פתיחת ההליכים.
18. אשר על כן - יש לחשב את סכום האגרה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ולצרף סכום זה לסכום אשר על הנתבע לשלם למועצה ואף סכום זה יצויין בפסיקתא שתוגש לחתימתי.