פסק-דין בתיק א 1319/99

1.         התובע, יליד 11/4/1934, נפגע ביום 1/6/1999 בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק ).

            המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת שיעור הנזק בלבד.

            לאחר הגשת הסיכומים הפנתה באת כוח הנתבעים לע"א 2445/03 ( נתן עזרה שמעון ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח', ניתן ביום 22/9/04). מאחר שמדובר באסמכתא משפטית, נתקבל עותק פסק הדין לתיק.

2.         מעיון בפרוטוקול בית המשפט ומאחר שחלק ממנו הוא פרוטוקול מוקלט, לא היה רצף מספרי בעמודי הפרוטוקול ויש לתקנם. לפיכך אני מורה על תיקון עמודי פרוטוקול, לפי הפירוט הבא:

            עמ' מודפס 118 מיום 23/6/03 - עמ' 119;

            עמ' 119 ועמ' 120 מיום 10/7/03 - עמ' 119א' ועמ' 120א';

            עמ' הפרוטוקול המוקלט מיום 10/7/03, עמ' 120-145 - יישארו בעינם;

            עמ' 121 ועמ' 122 מיום 10/7/03 - עמ' 146 ועמ' 147;

            עמ' 123 ועמ' 124 מיום 8/10/03 - עמ' 148 ועמ' 149;

            עמ' 125 עד 127 מיום 20/1/04 - עמ' 150 עד 152;

3.         בעקבות התאונה, אושפז התובע ביחידת טיפול נמרץ בבית חולים רמב"ם בחיפה, כשהוא סובל מפגיעות ראש ומשברים בצוואר. לאחר מכן הועבר למחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים. התובע היה מאושפז מיום 1/6/99 ועד 17/6/99. לאחר מכן הועבר לשיקום בבית חולים לוינשטיין, בעת העברתו היה עדיין מחוסר הכרה. שהה ביחידה לחולים מחוסרי הכרה במשך חודש וחצי, והמשיך בשיקום עד ששוחרר ביום 20/6/00.

            התובע נשוי ואב לארבעה ילדים בגירים.

הנכות הרפואית ומצבו התפקודי של התובע :

4.         בהסכמת הצדדים, מונה ד"ר אייזן כמומחה בתחום השיקומי. המומחה בדק את התובע בביתו בשלושה מועדים. שני המועדים הראשונים הם: 23/7/01 ו-30/7/01. לאחר בדיקות אלה נתן המומחה חוות הדעת הנושאת תאריך 2/8/01 (ת/1). בדיקה נוספת נעשתה כשנה לאחר מכן ב-19/8/02. חוות הדעת הנוספת נושאת תאריך 30/8/02 (ת/2).

            בחוות הדעת הנוספת מצא המומחה שיפור לעומת הבדיקה הקודמת במצב המנטאלי-קוגניטיבי, אשר קיבל ביטוי גם ביכולת הקשב, הריכוז התפקודי, השפה והיכולת המתמטית. כמו כן חל שיפור מסוים במצב התפקודי, ואולם לא בצורה משמעותית.

5.         אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי נכותו הרפואית של התובע עומדת על 100%. התובע, כאמור, אובחן כסובל מחבלת ראש וכמו כן אובחנו שברים בחוליות הצוואר C3 ו-C5 ובעצם כף יד שמאל.

            בהתייחס למצב התפקודי, קבע המומחה בחוות הדעת הראשונה, שהתובע מסוגל לעמוד בתמיכת שני אנשים בקושי רב, נוטה מאוד ליפול ללא תמיכה. מסוגל ללכת בקשיים ניכרים בעזרת הליכון גלגלים ובתמיכת אדם צעדים בודדים בגרירת רגליים. נייד רק בכסא גלגלים עם תמיכת ראש ועזרת אדם. אינו מסוגל לבצע מעברים ללא עזרה ואינו שולט על הסוגרים. זקוק למטפל לכל תפקודי היום יום (הלבשה, רחיצה, אכילה ושימוש בשירותים).

בנוגע למצבו הרפואי והשפעתו על נכותו התפקודית הוסיף המומחה וקבע, כי התובע סובל משיתוק חלקי, הפרעות תחושה בפלג גופו השמאלי, מהפרעות מנטאליות וקוגניטיביות משמעותיות, מה שגם הגביל את תהליך השיקום. הפגיעה מתבטאת בהפרעות קשות בקשב, בריכוז ובזיכרון. כמו כן הפרעה ביכולת תכנון פעולות מוטוריות והפרעת דיבור. התובע סובל גם מהפרעה ביכולת הבקרה של התגובות האמוציונאליות.

בנוסף, נמצא כי התובע סובל מרגישות ומנוקשות בתנועות הצוואר, במגבלות תנועתיות של מפרקי הגפיים התחתונות, דבר הקשור לשינויים במפרקים עקב חוסר ניידות יחסי. עוד קבע המומחה כי מדובר בנכות צמיתה.