פסק-דין בתיק א 13162/06

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תובענה שטרית על 2 שיקים, בערך נקוב כולל של 65,250 ש"ח, שהנתבע משך ומסר לתובעת, בהקשר של הופעת מנהל התובעת ובעליה, מר צביקה פיק (להלן, למען הנוחות, 'התובע'), בחתונתו של הנתבע.

2.       הנתבע טוען כי השיקים נמסרו במסגרת משא-ומתן בין הצדדים, לצורך שריון המועד שנקבע לחתונתו של הנתבע, על תנאי שייכרת חוזה מחייב בין הצדדים בדבר קיום ההופעה. לטענת הנתבע התנאי לא התקיים, והנתבע הודיע לתובע כי הנתבע חוזר בו מכוונתו לרכוש הופעה מן התובעת. לפיכך היה על התובעת להשיב לו את השיקים.

3.       אומר כבר כעת כי לא מצאתי ממש בטענות נוספות של הנתבע, כגון בדבר אי-היות התובענה בגדר תובענה שטרית; או בדבר אי-מתן ערך בעד השיקים (לגרסת הנתבע - הוא רכש בתמורה לשיקים את האופציה לקיום ההופעה. לא סביר שהיה מוסר שיקים, ועוד בסכום נכבד כזה, שלא כנגד ערך כלשהו); או בדבר כישלון התמורה (מן הנספחים שצורפו לתצהירי הנתבע עולה כי התובע היה נכון לקיים את ההופעה, ואילו הנתבע ביטל זאת [מכתב ב"כ הנתבע מיום 8.5.05, נספח ה' לתצהיר הנתבע מיום 6.4.06]). לפיכך אדון להלן בגרסה האמורה לעיל בפסקה ‏2בלבד.

4.       התובעת טוענת כי השיקים נמסרו כתשלום בגין ההופעה, במסגרת כריתת החוזה ביניהם. הנתבע ביטל את החוזה שלא כדין. לפיכך התובעת זכאית להיפרע בגין השיקים.

דיון והכרעה

5.       מדובר בתובענה שטרית. נטל הראיה כי התובעת אינה זכאית להיפרע בגין השיקים שהיא אוחזת בהם מוטל על הנתבע. לפיכך עליו הראיה שהשיקים נמסרו על תנאי.

6.       אין מחלוקת כי סכומם הכולל של השיקים הנו מחירה המלא של ההופעה, למעט המע"מ. ספק רב אם סביר ומקובל לשלם מחיר מלא, להבדיל ממקדמה, לצורך שריון תאריך. אולם, התמיהה גוברת בזכרנו כי לגרסת הנתבע השיקים לא הקנו לו אפילו זאת: הנתבע טוען כי התובעת נותרה חופשית להתקשר עם מזמין אחר לאותו מועד, חרף קבלת השיקים [תצהירו מיום 6.4.06, סעיף 5]. ממה נפשך: בהיעדר הזמנה מתחרה, אין צורך בשריון. בהינתן הזמנה מתחרה, אין שריון. אם כך, השיקים למה?

7.       גם הפיצול ל-2 שיקים, עם זמני פירעון שונים, המאוחר שבהם למחרת החתונה - מתאים יותר לשיקים לפירעון, מאשר לשיקים לביטחון, שנועדו לשריון תאריך גרידא.

8.       עדותו של הנתבע [פרוטוקול, עמ' 10], שלפיה התובע הסכים למעשה לביטול העסקה, אינה אמינה בעליל. מדובר בעניין בעל חשיבות מרכזית, אשר כשלעצמו מקנה הגנה שטרית של ויתור מכללא על השיקים, כמו גם של כישלון תמורה מלא עקב ביטולה כדין, על יסוד ההסכמה, של עסקת היסוד. לו היה אמת בגרסה זו, היא הייתה מובאת בהדגשה יתירה כבר בתצהיריו של הנתבע בשלב ההתנגדות לביצוע השיקים ובשלב הגשת העדויות הראשיות. אולם, לא זו הייתה גרסתו המקורית של הנתבע. הנטבע טען לאורך כל הדרך כי העסקה לא נכרתה עדיין, ולפיכך לא היה מה לבטל. התובע, לעומתו, לא קיבל מלכתחילה גרסה זו, והחזיק בעקביות בגרסה שלפיה העסקה נכרתה גם נכרתה. כל המסרונים והמכתבים מטעם התובע, שצורפו לתצהיר הנתבע, מעידים על גישתו זו של התובע. ניסיונו של הנתבע לטעון לויתור מצד התובע, כאמור, כמו גם תשובותיו הבלתי מרשימות לשאלות הכלליות שנשאל בדבר עיסוקיו בתחילת חקירתו, מכרסמים באמינותו גם ביחס להיבטים האחרים של גרסתו.

9.       יוזכר כי לא נרשם על השיקים שהם לביטחון, והדבר גם לא נרשם בכל מקום אחר. התנאי הנטען הוסכם, לגרסת הנתבע, ב-4 עיניים בין הצדדים; ולפיכך גרסה זו מבוססת על עדות יחידה של בעל דין שאינה נתמכת בראיה חיצונית.

10.   לאור המקובץ, בשל אי-סבירותה של הגרסה ובשל אמינותו הפגומה של הנתבע כאמור, איני רואה לקבוע ממצא לפי עדות יחידה זו.

11.   גרסת התובע, שלפיה עמד על התחייבות מלאה או לא-כלום [פרוטוקול, עמ' 17], היא לכידה, בשים לב לגישתו האסרטיבית בדבר ההנחה שביקש הנתבע, ובדבר קיום החוזה שנכרת לגרסתו - גישה שעליה העיד גם הנתבע [פרוטוקול, עמ' 7]. הגיוני כי כשם שהתובע הקפיד על מחיר מלא, כך הקפיד על התחייבות מלאה. אסרטיביות זו מתיישבת גם עם מעמדו הבכיר של התובע בתחום שבו עסקינן, שהוא מן המפורסמות. הגיוני בעיניי גם הטעם המעשי שנתן התובע לגישתו זו, שלפיו מזמינים פוטנציאליים של הופעה מן הסוג הנדון מתכננים את האירועים שלהם חודשים רבים מראש, ולפיכך שריון מועד הוא למעשה הקרבתו הבלתי-הפיכה [תצהיר התובע מיום 14.5.06, סעיף 18]. לפיכך, אף שגם גרסת התובע מבוססת על עדות יחידה של בעל דין, אני רואה לקבל אותה, בשל לכידותה כאמור ובשל היותה נתמכת על ידי מתכונתם של השיקים הנדונים [כלעיל בפסקה ‏7].

12.   הנתבע הודה כי הרקע לביטול ההופעה היה הסתייגותם של הורי הזוג הצעיר ממחירה [עדותו בדיון בהתנגדות לביצוע השיקים, פרוטוקול מיום 18.1.06, עמ' 2]. נראה, אפוא, כי הנתבע ביקש לחזור בו מן העסקה מטעמים שאינם מקנים עילת ביטול כדין, ולפיכך ביקש לו מוצא ממנה בגרסה, או אף בתפיסה, כאילו העסקה לא נכרתה למעשה, והשיקים נמסרו על תנאי שלא התקיים.

13.    לא נסתרה גרסת התובע כי העד מר רונן אקרמן היה, בעיקר, ידידו של הנתבע. סימן לדבר - ויתורו על הוצאות בגין התייצבותו להעיד למענו. מכל מקום, אקרמן אישר בחקירתו את גרסת התובע, שלפיה הנתבע ביטא משאלה חזקה בדבר הופעתו של התובע בחתונתו; ואיני מייחס משמעות רבה לשאלה אם הדבר נאמר בניסוח כזה או אחר. אקרמן לא נחקר על גרסתו, התומכת בגרסת הנתבע, שלפיה לא הייתה הרמת כוסית בפגישה בה נכח. משלא הייתה מחלוקת כי בפגישה זו לא דובר על מחיר ההופעה, גרסה זו נראית סבירה. נוכח הבדלי הגרסאות, לא מן הנמנע כי אירוע מעין זה התרחש בפגישה שלאחריה. מכל מקום, עניין זה לא הוברר דיו בחקירתו הנגדית של אקרמן ובכלל. לאור המקובץ, איני רואה בעדותו של אקרמן משום תמיכה חזקה לגרסתו של הנתבע במחלוקת העיקרית, כדי הנדרש לשנות את הנטייה לטובת גרסת התובע כמובהר לעיל.

14.    לאור כל האמור לעיל אני קובע כי הנתבע לא הוכיח את גרסתו שלפיה מסירת השיקים הייתה בתנאי שייכרת חוזה בדבר הופעתו של התובע בחתונתו של הנתבע, אשר לא נכרת למעשה. לפיכך דין התובענה השטרית להתקבל.

15.   משבתובענה שטרית עסקינן, אין משמעות לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, וגם לא לקיזוז בלתי קצוב שלא פורט, ולמעשה גם לא נטען. לפיכך, אין משמעות בענייננו לטענה כי התובעת אינה זכאית למלוא סכום השיקים, משההופעה לא התקיימה למעשה, ולפיכך התובעת לא נשאה בעלויות קיומה, שבהן הייתה צפויה לשאת על חשבונה, מתוך כלל מחיר העסקה, לו התקיימה ההופעה. היעדר נפקות זה עולה גם מתוך כך שטענה זו נדחתה על ידי עדותו של התובע, שאמנם לא הוכחה אך גם לא נסתרה, בדבר עלויות שבכל זאת נשא בהן, עקב ביטולה של הבטחת התעסוקה לאנשי הצוות המוסיקאלי והטכני, אשר גרמה נזק בלתי הפיך גם להם. ברקע הדברים עומדת גם טענת התובע בדבר ההשפעה הבלתי-חיובית שהייתה לביטול ההופעה על המוניטין שלו, בשים לב להיפוכו של דבר שהיה צפוי במקרה של קיום הופעה מוצלחת. מטעמים אלה לא מצאתי לנכון להימנע מלפסוק הוצאות לזכות התובעת, לאור התוצאה, בשל העובדה שההופעה לא התקיימה למעשה. יחד עם זאת, ההוצאות שאפסוק יקוזזו בחלקן מול ההוצאות שפסקתי לחובת התובעת בהליך ההתנגדות, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, מן הטעמים שעליהם עמדתי באותה החלטה [פרוטוקול מיום 18.1.06, עמ' 4]; וזאת על יסוד ההנחה שההוצאות האמורות טרם שולמו [פרוטוקול מיום 15.2.07, עמ' 4].

סיכום

16.   התובענה השטרית מתקבלת.

17.   הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ בגין התובענה, זאת לאחר קיזוז הסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ שנפסקו לחובת התובעת בשלב ההתנגדות כאמור לעיל.

18.   הנתבע ישלם את החוב עד יום 1.7.07, שאם לא כן תהיה התובעת רשאית, החל מיום 2.7.07, לפעול בתיק הוצל"פ מס' 01-71473-05-2.

ניתן היום, י' בסיון, תשס"ז (27 במאי 2007), בלשכתי.