פסק-דין בתיק א 1314/00

1.       התביעה

בתביעה זו, שהוגשה ביום 12.12.00, עותר התובע לחייב הנתבעים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, בעטיה של תאונת עבודה שארעה ביום 21.6.98. הנתבעת מס' 1 שהיתה מעבידתו של התובע, היתה מבוטחת בזמן הרלבנטי ע"י הנתבעת מס' 2, באשר לחבותה כמעביד. לאחר שנתקיימו הליכים מקדמיים בפני מותב אחר, נותב תיק זה בפני ביום 1.11.04.

2. התובע

התובע הינו יליד 8.10.53. הוא סיים 12 שנות לימוד והשלים בגרות חלקית. כבר בפתח עדותו הראשית ציין התובע, כי בנעוריו חלה במחלת פוליו שפגעה ברגלו הימנית אך החלים ממחלה זו. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1972 ושירת 25 שנים בשירות קבע. הוא תפקד כנגד תחזוקה במספר בסיסים ובמסגרת תפקידו טיפל באחזקת מבנים, תוך ניהול צוות בעלי מקצוע לענין זה. התובע אף זכה לקבל תעודת הצטיינות כאות הערכה לעבודתו. התובע יצא לפנסיה בשנת 1997 והחל לעבוד עוד באותה שנה אצל הנתבעת מס' 1 (להלן תקרא "הנתבעת"), כאיש אחזקה באתר קרוואנים (ראה ת/4 סע' 9-1 וכן פרוט' 12).

3. הנתבעת

הנתבעת הינה חברה שמשכירה קרוואנים לחברות בניה לצורך מגורי עובדים. התאונה הנדונה ארעה באתר קרוואנים שהוקמו במודיעין ושימשו למגורי עובדי בנין באיזור.

4. תפקידו של התובע ואמצעים שניתנו לו

במסגרת עבודתו נדרש התובע, לדבריו, לתחזק את הקרוואנים באתר, לנקות מרזבים, לאטום גגות ולטפל במתקן לטיהור מים. מטלות אלה חייבו אותו לטפס לגגות הקרוואנים. את עבודות האחזקה ביצע התובע בגפו, אך יכול היה לבקש סיוע מקצועי כאשר נדרש הדבר.

לטענת התובע, לא ניתנו לו כל הוראות בטיחות עם תחילת עבודתו. חסר לו גם ציוד ובין היתר סולם בגובה מתאים לבצע עבודות על גג הקרוואנים. הוא ביקש לספק לו את הציוד ואף שהנתבעת נעתרה לבקשתו, בפועל הציוד לא סופק עד ליום התאונה.

הובהר לתובע שיש למנוע כל תוספות בניה לקרוואנים ולכן נדרש להסיר סככה שנבנתה כחודש וחצי קודם התאונה (ראה ת/4 סע' 15-10). הוא הסיר סככה זו.

עמית ברקאי, מנהל הנתבעת בזמן הרלבנטי, ביקש לטעון כי התובע לא נדרש לבצע עבודות אחזקה בעצמו, אלא רק לפקח עליהן.

לעד לא היתה תשובה להפנייתו להגדרת תפקיד התובע בהסכם העסקתו (נ/2 - המבוא להסכם וסע' 3 להסכם). הוא נאלץ להודות שהיה על התובע לפתור תקלות משלא נמצא איש אחר בשטח (פרוט' 32), והוא אף אישר כי הורה לתובע לדאוג להסרת סככה שהורכבה על הקרוואנים, שתוך ביצוע עבודה זו נפגע התובע (פרוט' 34). עוד טען עמית כי בסמוך למתקן טיהור מים שהיה באתר עמד סולם אלומיניום גבוה שיכול היה לשמש את התובע (פרוט' 31), אלא שהתובע בחר לעשות שימוש בסולם דו רגלי נמוך יותר בעת אירוע התאונה. התובע טען לעומתו כי לא יכול היה להשתמש בסולם זה הואיל והיה מקובע למתקן טיהור המים (פרוט' 15).

אף שטיבו וגובהו של הסולם, ששימש את התובע בעת אירוע התאונה, הם גורם משמעותי לענין התאונה הנדונה ונושא זה עמד במחלוקת, לא טרחה הנתבעת להציג צילום של הסולם ששימש את מתקן טיהור המים. לעומת זאת צורפו צילומים של הסולם שבפועל שימש את התובע לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת. מהצילום שצורף ניתן לראות כי הסולם נמוך משמעותית מגובה תקרת הקרוואן (ראה נ/6 ונספחיו).

5. התאונה

ביום 21.6.98 גילה התובע שעובדים בנו סככה מאולתרת, תוך חיבור קורות עץ לגגות שני קרוואנים. עמית, מנהל הנתבעת הורה לו להסיר מיד את הסככה. עמית עמד על כך שיסיר את הסככה בעצמו.

לצורך הסרת הסככה השתמש התובע בסולם שתי רגליים בגובה 1.70 מ' שעמד לרשותו.

את הסולם הוא הניח על משטח מתכת ליד מדרגות המובילות לקרוואן וטיפס לגג הקרוואן. לאחר שפירק את הסככה, ירד התובע מגג הקרוואן תוך שהוא מניח רגלו האחת על הסולם. משביקש להניח רגלו השניה, נפל הסולם יחד עימו. עובד זר בשם סנדו שנכח באתר, אך לא נכח במקום התאונה עצמה, רץ לעבר התובע לשמע זעקותיו, מצאו שרוע על הקרקע והזעיק עזרה. התובע פונה לבי"ח אסף הרופא שם אושפז שלושה ימים, ולאחר מכן חזר מספר פעמים לטיפול וביקורת (ראה ת/4 סע' 20-16 ופרוט' 16-15).

בעדות ראשית משלימה (תצהיר ת/5 מיום 29.8.04) מדגיש התובע שהוא הקפיד להציב את הסולם על במה מתכתית שלפני פתח הקרוואן, תוך שהוא מוודא יציבות הסולם. קורות העץ היו מחוברות לגג הקרוואן כ- 60 ס"מ מקצה הגג (שם סע' 12-9). משנשאל התובע מדוע הסכים לבצע העבודה עם הסולם הקיים השיב "לא יורק לצלחת ממנה אוכל" (פרוט' 18). הוא לא רצה לאכזב את מעבידו.

6. חוות דעת המומחים לענין נסיבות התאונה

מטעם התובע הוגשה חוו"ד דר' א. ביקלס שהוכשר "כממונה בטיחות" עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה. את הדוקטורט קיבל בתחום הנדסת בטיחות ובמהלך 27 שנות עבודה הגיש אלפי חוות דעת בנושא הבטיחות.