פסק-דין בתיק א 13124/04

1.         התובע, עורך דין במקצועו, הגיש ביום 14.1.04 כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 23,762 ש"ח נגד הנתבעים. להלן תמצית התביעה, על פי האמור בכתב התביעה ובסיכומי התובע.

א.         ביום 21.5.03 נחתם הסכם מכר (להלן - ההסכם) בין נווה איתנים חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן - החברה) לבין הנתבעים, לפיו מכרה החברה לנתבעים דירה בבנין שנבנה ברחוב רמב"ם 43, בפתח תקווה.

ב.         בסעיף 25(ד) להסכם התחייבו הנתבעים לשלם לתובע, במעמד חתימת ההסכם, שכר טרחה עבור טיפול התובע ברישום בית משותף, בסך של 2% בתוספת מע"מ ממחירה הסופי של הדירה, המגיע כדי 23,617 ש"ח בתוספת מע"מ.

ג.          ההסכם לא נערך על ידי התובע ולא נחתם במשרדו. בעסקת הקומבינציה בין החברה לבעלי הקרקע ייצג התובע את בעלי הקרקע בלבד וגם בחתימת ההסכם, לא ייצג התובע את החברה.

ד.         בין הנתבעים לבין החברה ובעלי הקרקע התנהל דיון משפטי, בבית משפט השלום בפתח תקווה ובבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתביעה שהוגשה על ידי הנתבעים בקשר לדרישת הנתבעים לחייב את הבעלים ברישום הערת אזהרה לטובתם. תביעת הנתבעים נגד הבעלים נדחתה.

ה.         לאחר הדיון בבית המשפט המחוזי, ביום 12.8.03, הנתבע 1 שילם לתובע חלק משכר טרחה עבור רישום הבית המשותף, בסך השווה ל- 1,000$, והתחייב לשלם את היתרה תוך מס' חודשים. בעמ' 2 לפרוטוקול מיום 15.12.04, חזר ואישר הנתבע את התחייבותו לתשלום שכ"ט בהתאם להסכם.

כאשר הנתבע 1 הופיע במשרד התובע ביום 12.8.03, הוא כבר ידע, כי הבעלים מתנגדים לרישום הערת האזהרה והוא כבר ידע, כי התובע אינו חותם על הבקשה לרישום הערת אזהרה, ולפיכך - הנסיון לקשור את שכ"ט לביצוע רישום הערת האזהרה, נעשה בחוסר תום לב. מנספח ב' להסכם ברור, כי התובעים ידעו על בעיה שקיימת ברישום הערת האזהרה לגבי חלק מהבעלים, ולמרות שידעו זאת, התחייבו לשלם את שכ"ט.

ו.           לאחר ההתחייבות השניה מיום 12.8.03, שינו לפתע הנתבעים את עמדתם וסירבו לשלם לתובע את המגיע לו בהתאם להתחייבותם. התובע פנה לנתבעים ודרש את תשלום שכרו, אולם דרישתו לא נענתה.

ז.           תשלום שכ"ט לא הותנה בתנאי כלשהו והחיוב לתשלום הוא במעמד חתימת ההסכם. התובע קיבל על עצמו לרשום בית משותף ותקנון וכן את הזכויות בדירה על שם הנתבעים ואינו מתחמק מהתחייבות זו. החברה התחייבה לרשום את הבית המשותף תוך 36 חודשים ומועד זה טרם הגיע.

ח.          מדובר בחוזה לטובת אדם שלישי ולאחר מתן הודעה למוטב, זכותו של המוטב חסינה ואינה ניתנת לשינוי.

2.         הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן וסיכומים בכתב ולהלן תמצית טענותיהם.

א.          אין חולק  כי  הסכם המכר לא נערך על ידי התובע, לא נחתם במשרדו אלא במשרדי החברה והתובע לא ייצג בעסקה את החברה אלא את בעלי המקרקעין עליהם הוקם הבניין בו נמצאת דירת הנתבעים.    אין חולק כי בהסכם המכר נאמר, כי התובע משמש ב"כ הקבלן וזאת, חרף הכחשת התובע. רק לאחר חתימת ההסכם, התברר לנתבעים, שהאמור בסעיף   25(ד) להסכם אינו נכון, וכי החברה הציגה מצג שווא, לפיו התובע מייצג אותה, ונטעה בליבם את האמונה, כי חזקה על עוה"ד של החברה (הקבלן) שבידו מצויים כל המסמכים המתאימים לצורך הרישומים השונים, ולא תהיה בעיה של רישום הערת אזהרה ורישום זכויות בעלות על שם הנתבעים.

ב.         לטובת הנתבעים לא נרשמה הערת אזהרה על חלקם של 2 בעלי המקרקעין, יצחק ויוסף אלגזי. לטובת הנתבעים רשומה הערת  אזהרה רק על חלקה של גב' שרה פרנס, ועל כן אין הנתבעים יכולים לקבל הלוואה מובטחת במשכנתה.

ג.          הנתבעים פנו מספר פעמים לבעלי המקרקעין בבקשה שיסכימו לרשום הערת אזהרה לטובתם. בעלי המקרקעין סירבו בטענה, כי בינם לבין החברה קיים סכסוך אשר מקורו בהסכם הקומבינציה. הסכם הקומבינציה לא בוטל מעולם.  

ד.         בהסכם הקומבינציה נקבע, כי בעלי המקרקעין ייפו את כוחו של התובע לבצע פעולות הדרושות לרישום הבנין כבית משותף, רישום הבעלות בדירות על שם רוכשיהן וכן רישום הערת אזהרה לטובתם. בידי התובע יפוי כח בלתי חוזר מטעם כל בעלי המקרקעין המסמיך אותו לרשום בשמם הערות אזהרה לטובת רוכשי הדירות. התובע וה"ה יצחק ויוסף אלגזי, סירבו לרשום הערת אזהרה לטובת הנתבעים ומתנגדים לרישום הבית כבית משותף. התובע נמנע מלהשתמש ביפוי הכח המצוי ברשותו.

ה.         בעלי המקרקעין מנהלים את מלחמתם נגד החברה "על גב" רוכשי הדירות בבניין ועל חשבונם, תוך ניצול בלתי הוגן ושלא בתום לב של זכויותיהם במקרקעין. בעלי המקרקעין והתובע, ב"כ, אינם יכולים לעכב את רישום זכויות הנתבעים בלשכת רישום המקרקעין ו/או רישום הערת אזהרה לטובתם.

ו.          עד ליום 19.8.03, שילמו הנתבעים לחברה את מלוא התמורה המוסכמת וקיבלו את החזקה בדירה.

ז.          משסירב התובע לעשות שימוש בסמכויות שנתנו לו והוא ממתין שהסכסוך ייפתר, מאליו הוא אינו זכאי לשכ"ט כלשהו.

דיון