פסק-דין בתיק א 13091/05

מבוא

1.        ביום 11.8.03 נפגעה התובעת ילידת 29.11.48 בעת שצעדה על המדרכה בשדרות פלי"ם בחיפה. התובעת אשר הופיעה באותו יום בדיון בבית המשפט לתביעות קטנות כנציגתה של חברת הדקה ה-90, עשתה את דרכה מבית המשפט והיא נאלצה לטענתה לצעוד בשדרות פלי"ם בהם בוצעו עבודות ע"י הנתבעת.

2.        בסמוך לבנין מס' 8 מעדה התובעת -לטענתה עקב מצב המדרכה- היא שברה את רגלה ובגין נזקי הגוף שנגרמו לה הגישה תביעה כנגד הנתבעת- עירית חיפה.

3.        הנתבע כפרה בחבות, אך הגישה הודעת צד ג' כנגד החברה שבצעה העבודות במקום (צד ג' מס' 1) וכנגד החברה אשר ביצעה עבודות פיקוח במקום (צד ג' מס' 2).

4.        צד ג' מס' 1 שהגיש כתב הגנה לא התייצב לדיונים וביום 18.9.06 ניתן כנגדו פסק דין מותנה. בין צד ג' מס' 2 לבין שולחת ההודעה הושג הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

5.        משהודיעה התובעת כי היא אינה טוענת לנכות צמיתה הצדדים הגיעו להסכמה להכרעת הדין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ובהתאם לכך סיכמו הצדדים טיעוניהם בע"פ.

        תמצית טענות הצדדים

6.        ב"כ התובעת הבהיר כי ביום ארוע התאונה בוצעו במקום עבודות בניה ושפוצים,  חלק מהמרצפות היו חסרות, היתה במקום פסולת בניה וחצץ שהסתירו את המפגעים, להמחשת טיעוניו הציג ב"כ התובעת תמונות שצולמו שבוע לאחר המקרה לאחר שהמדרכה כבר נבנתה מחדש.

7.        ב"כ התובעת הדגיש כי לתובעת לא היתה אלטרנטיבה אחרת ללכת בה, בדרכה לבית המשפט היא הגיעה במונית לפתח בית המשפט, אלא שבדרכה מבית המשפט הייתה חייבת לעבור את הכביש דרך אותה דרך ציבורית משובשת.

8.        ב"כ התובעת ביקש לראות בנתבעת כמי שחבה במלוא האחריות כלפי התובעת וללא כל אשם תורם, הוא ביסס טענותיו באסמכתאות משפטיות.

9.        באשר לנזקים- רגלה הימנית של התובעת נשברה והיא נאלצה לשכב בביתה עם רגל מורמת, המל"ל קבע לה נכות זמנית בשיעור של 25% עד סוף 9/03.

10.    ב"כ התובעת בקש לפסוק לה בגין כאב וסבל סכום של 30,000 ש"ח, בגין הפסדי שכר 1,000 ש"ח ובגין עזרת צד ג' 3,000 ש"ח.

11.    ב"כ הנתבעת טוען כי יש לדחות התביעה בשל העדר חבות, לדבריו התובעת הכירה את מצב המקרקעין והיא בחרה מרצונה החופשי להסתכן בעת שהחליטה להלך באותו מקום. לתמיכה בטענותיו הציג ב"כ הנתבעת אסמכתאות משפטיות.

12.    חיזוק לעמדתו זו מוצא ב"כ הנתבעת בתשובות לשאלון שמסרה התובעת ולפיהן התובעת הגישה בעבר תביעה בגין נפילה ויש לטענת הנתבעת להטיל עליה אשם תורם גבוה.

13.    באשר לנזק סבור ב"כ הנתבעת כי התובעת לא זכאית לפיצוי בגין הפסדי שכר, שכן הסכום הנתבע- 1,000 ש"ח "נבלע" בתקופת הנכות הזמנית שנקבעה במלל ובגינה קבלה התובעת פיצוי. בענין עזרת צד ג' לא הוגשו קבלות והנתבעת מציעה  לפסוק בגין מרכיב זה סכום של 500 ש"ח לכל היותר. 

14.    רק אם לא תדחה התביעה ולא תתקבל טענת האשם התורם מעריכה הנתבעת את הפיצוי הכולל המגיע לתובעת בשיעור של 5,000 ש"ח.

סיכום

15.    לאור הסמכת הצדדים למתן פסק דין על סמך סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ולאחר ניתוח טענות הצדדים הנני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 9,000 ש"ח בתוספת 15% שכ"ט עו"ד +מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

16.    בנוסף תשיב הנתבעת לתובעת את הסכום של 587 ש"ח בגין האגרה ששולמה ע"י התובעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.9.05 ועד ליום התשלום בפועל.