פסק-דין בתיק א 13014/02

מבוא

1. ביום 28.11.99 נפגע התובע יליד 29.3.78 בתאונת עבודה, פגיעה באצבעות מס' 2,3,4 בכף ידו הימנית. בגין נזקי הגוף שנגרמו לו באותה תאונה הגיש התובע תביעה כנגד המעביד. בשלב מסוים בחרו שני הצדדים לציין בחלק מהמסמכים נתבעת נוספת-כלל חברה לביטוח בע"מ שהיא כנראה המבטחת של הנתבע, אך מאחר ולא נתבקש תיקון כתב התביעה, יוותרו הצדדים למחלוקת התובע ומעבידו.

2. התובע צרף לתביעתו את חוות דעתה של דר' בתיה יפה לפיה נכותו הזמנית עמדה על 24% נכות ובהמשך צורפה חוות דעתו של פרופ' שטהל לפיה נכותו הרפואית של התובע עמדה על 16.4% נכות צמיתה.

3. הנתבע כפר בחבות ובשאלת הנזק הוא הסתמך על חוות דעתו של דר' מורל בויקו שהעריך נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 7%.

4. משלא צלחו הנסיונות לסיום ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט, דר' אבנר קרב אשר בדק התובע והעריך נכותו הצמיתה בשיעור של 18.75%. מאחר והנתבע חלק על קביעה זו נקבע התיק לשמיעת העדויות לרבות חקירת המומחה דר' קרב. לאחר חקירתו של דר' קרב העידו התובע והנתבע והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

העובדות שאינן במחלוקת והשאלות הטעונות הכרעה

5. התובע החל לעבוד אצל הנתבע ביום 1.10.99, חודשיים לפני התאונה. (מיד לאחר שחרורו מהצבא).
6. בעת המקרה עבד התובע ליד מכונה לשטיפת פקעות פרחים, כחלק מתהליך השטיפה הפקעות נעות על מסוע ובמהלך תנועתן מוזרמים מי השטיפה. תפקידו של התובע, בין השאר היה לשחרר פקעות שנתפסו בשורשיהן בגלגל השיניים ובשרשרת אשר הניעו את מסוע המכונה. 
7. המכונה הינה מכונה חשמלית שניתן לכבותה ולהדליקה ע"י לחצן הפעלה, במועד התאונה המכונה לא היתה מגודרת.
8. אין מחלוקת כי ביום התאונה- 28.11.99 החל התובע לעבוד בשעה 6:00 ולקראת השעה 9:00 ראה התובע פקעות שנתפסו בשרשרת, התובע ניסה לשחרר את הפקעות כאשר המכונה ממשיכה בפעולתה ובעת ניסיון השחרור נתפסו אצבעות ידו הימנית בשרשרת המסתובבת ובעקבות אותה תאונה נגרם לתובע שבר פתוח לרוחב קצה הגליל האמצעי באצבע ה-2 וקרעים בעור באצבעות 3+4.
9. יש לבחון האם התרשל המעביד והאם יש לייחס לתובע אשם תורם, שתי שאלות נילוות  התעוררו בקשר לנושאים אלו. הנתבע טען כי שחרור הפקעות היה צריך להעשות באמצעות מוט עץ והשאלה האם אכן כך היה על התובע לפעול, הנתבע טען בהגנתו כי התובע הגיע לעבודתו באותו בוקר לאחר שהשתתף במסיבה עד שעות הבוקר בה שתה אלכוהול.
10. התובע טען לאחריותו של המעביד גם בשל הפרת חובה חקוקה שנקבעה בפקודת הבטיחות בעבודה, הנתבע טוען כי מדובר בהרחבת חזית ויש לבחון טענות הצדדים בנושא זה.
11. במידה ותקבע חבות יש להכריע בשאלה מהי הנכות הרפואית והתפקודית של התובע והאם יש מקום לסטות במקרה זה מחוות דעת המומחה המוסכם דר' קרב כטענת הנתבע.
12. באשר למרכיבי הנזק השונים בולטת המחלוקת בין הצדדים באשר לשכר הבסיס של התובע לחישוב הפסדי השתכרות בעתיד ובאשר לשיטת החישוב האם גלובלית כטענת הנתבע או אריתמטית כטענת התובע.

דיון

13. התאונה ארעה ביום 28.11.99, כאשר התובע צעיר בגילו-כבן 21 יום וחדש בתפקידו, הוא החל לעבוד רק ביום 1.10.99. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם קרות הארוע, אם נחדד הטענות, טוען התובע כי מנהל העבודה לימדו לחלץ פקעות במשיכה-תלישה ידנית, הנתבע בתצהירו טוען כי שחרור פקעות צריך להיעשות "באמצעות מוט מעץ".

14. במחלוקת ספציפית זו עדיפה בעיניי עדותו של התובע על עדות הנתבע, הן בשל אמינותו של התובע והן משום שהנתבע אינו העד הנכון במקרה זה. התובע הסביר כי את שיטת העבודה למד ממנהל העבודה, מנהל עבודה שלא הובא להעיד ע"י הנתבע. הנתבע טען נחרצות בתצהירו כי  מוט העץ לשחרור הפקעות סופק לתובע, בעדותו הסתבר כי לא ראה מוט, לא מוט שסופק לתובע ואפילו הוא לא ראה את התובע במהלך עבודתו. למען הסדר אצטט את קטעי העדות מפי שני העדים להמחשת האמור לעיל.

ר' עדות התובע כמתואר בעמ' 15-16:

"ש.       מה קרה לך?