פסק-דין בתיק א 13010/05

עניינו של פסק דין זה באחריותה של נתבעת 3 לשאת בנזקי התובעת בשל תאונת דרכים מיום 5/5/03 ( להלן " התאונה " ) , שארעה בין רכב התובעת, בו נהגה התובעת בעת התאונה, לבין רכב הנתבעים (להלן: "הרכב"), בו נהג נתבע 1 ( להלן " הנתבע " ) במועד התאונה.

נתבעת 3 ( להלן " הנתבעת " ) היא מבטחת רכב הנתבעים, בביטוח צד ג' במועד התאונה .

נתבע 2 הוא המבוטח על פי הפוליסה (להלן: "המבוטח").                                                                 

כתב התביעה נמסר לסבתם של נתבעים 1 ו 2 שאינה גרה עימם .                                                

נתבעים 1 ו2 לא הגישו כתב הגנה, ולא התייצבו לדיון שנקבע ליום 3/5/05 .                                            

התובעת וגם הנתבעת מחזיקות בדעה כי, נתבעים 1 ו 2 אינם נמצאים בארץ .

הנתבעת הפעילה משרד חקירות לצורך איתור הנתבעים 1 ו2 אך ללא הועיל . 

טענות הצדדים:

טענות התובעת:

1.         לטענת התובעת הנתבע החזיק ברישיון נהיגה בר תוקף במועד התאונה, כך שהפוליסה שהוציאה הנתבעת מכסה את נזקי התאונה, ולכן עליה לשאת בנזקי התובעת כמבטחת הרכב, בביטוח צד ג' .   

2.         עוד טוענת התובעת שהנתבעת לא פעלה באופן ובנמרצות כנדרש על מנת לברר במועד, את נסיבות התאונה ובהתאם את חבותה לשאת בנזק . התובעת טוענת כי אי קיום חובת הדיווח לא מנע מהנתבעת לברר חבותה.                                                                                                                       

על כן אין הנתבעת יכולה לבוא בטענה שאין היא אחראית לנזקי התאונה כמבטחת הרכב, מכיוון שהמבוטח לא קיים את חובת הדיווח ובשל כך נמנע ממנה מלברר את חבותה . 

3.         התובעת טוענת לאחריות בלעדית של הנתבע, כנהג הרכב, לקרות התאונה, בהסתמך על גרסתה, על פיה רכב התובעת בעודו חונה בצד הכביש בעצירה מוחלטת,  נפגע מאחור בידי רכב הנתבעים .

באשר לגובה הנזק מסתמכת התובעת על חוות דעת שמאי שהוגשה מטעמה ( נספח ה' לכתב התביעה ) על פיה נגרם לרכב התובעת נזק בסך 6216 ש"ח וירידת ערך בסך 840 ש"ח - סה"כ  7,056 ש"ח .

טענות הנתבעת :

הנתבעת כופרת באחריותה לשאת בנזקי התאונה כמבטחת, בהתאם לתנאי הפוליסה, ומעלה מספר טענות כדלקמן :

1.         הפוליסה אינה מקנה כיסוי ביטוחי לנזקי התאונה מאחר ולנתבע לא היה רישיון נהיגה תקף במועד התאונה .

 2.        כתב התביעה לא הומצא כדין לנתבעים 1 ו 2 כך שלא ניתן ליתן פס"ד כנגדם, וכפועל יוצא לא ניתן לחייב הנתבעת לשאת בנזקי התאונה מכיוון שחבותה נגזרת מחבותם של נתבעים 1 ו 2 .   

3.         עוד טוענת הנתבעת שהנתבע כלל לא דיווח על התאונה, ושהיא פעלה בתום לב לאיתור נתבעים 1 ו 2 אך ללא הצלחה, כך שנמנע ממנה מלברר את נסיבות התאונה וחבותה בהתאם, ולכן אין היא מחויבת לשאת בנזקי התאונה כמבטחת הרכב .

4.         כן טענה הנתבעת בכתב הגנתה שהנתבע לא היה רשאי לנהוג ברכב, משלא קיבל רשות לכך מהמבוטח, ולכן אין כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה לנזקי התאונה - אך טענה זו נזנחה בסיכומיה ומשכך אין צורך לדון בה .