פסק-דין בתיק א 13002/05

1. התובעת הינה חברה פרטית והיא גם הבעלים בנכס הידוע כגוש 6528 חלקה 76 (להלן:" הנכס") המצוי בתחום שיפוטה של עירית הרצליה (להלן:" הנתבעת").

2. ביום 18.6.03 הוטל עיקול, מכוח פקודת המסים (גביה),  על הנכס, בגין כלל חובות התובעת לנתבעת.

3. ביום 27.8.03 הגישה הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד התובעת לתשלום חובות מים וארנונה בסכום של 16,165 ש"ח.

4. ב 8.7.04 הגיעו הצדדים להסכם לפיו התחיבה התובעת לשלם לנתבעת סכום של 7,000 ש"ח. ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין.

התובעת עמדה בתנאי הסכם הפשרה.

5. ביום 10.11.04 קיבלה התובעת הודעה לתשלום מידי של יתרת חובות הארנונה והמים בסך 10,982 ש"ח.

6. בתביעה זו עותרת התובעת להצהיר כי לאחר שעמדה בהסכם הפשרה אין היא חבה עוד דבר לנתבעת. יובהר כי עוד בשנת 2001 קיבל הנכס פטור בשל מצבו, שאינו ראוי עוד למגורים ואין מצטברים אליו חובות ארנונה ומים חדשים. פירושה של תביעת התובעת אם כן הינה ביטול דרישת הנתבעת לתשלום חובות שקדמו לתקופה שנתבעה וסולקה על פי הסכם הפשרה.

7. התובעת טוענת כי הסכם הפשרה יצר "מעשה בי-דין" שמכוחו אין הנתבעת לפתוח בהליכי גביה כלשהם כנגד התובעת.

8. הנתבעת טוענת כי הנכס צבר חובות כבדים של מים וארנונה במשך שנים רבות, וכי מכתבי דרישה נשלחו כל העת לתובעת, בגינם.

עוד נטען כי בדיון הראשון והיחד שבו הגיעו הצדדים לפשרה הבהירה באת כוח הנתבעת למען הסר ספק כי " החוב מתייחס לתקופה שלא התיישנה משנת 1997 ועד שנת 2003." וכך אף בהסכם הפשרה, אשר על פי לשונו נועד " לסילוק מלא וסופי של התביעה ", אך לא כלל את חובות העבר. לשיטת הנתבעת, נותרה יתרת חוב, שבגינה נרשם העיקול על הנכס, והיא תיגבה כאשר תבקש התובעת למכור את הנכס ולקבל את אישור עירית הרצליה להעברת הזכויות בו.

9. טענה נוספת שבפי הנתבעת היא כי אין היא רשאית לבטל את החוב או לוותר עליו אלא מכוח הוראת הדין וכל עוד לא ניתן ויתור כזה, חיבת היא בגבית המס לצרכי הקופה הציבורית.

דיון 

10. הנכס נשוא התובענה הוחזק במשך השנים על ידי שוכרים שונים, ולעיתים, בשל מצבו, היה ריק.

בין הצדדים התנהלה חליפת מכתבים והנתבעת דרשה את חובות הארנונה פעמים רבות.

כך למשל, ב30.12.01 כתב מר וידר יעקב, מנהל הארנונה, למנהל התובעת:

" בהתאם להודעתך ולחוות דעת של שמאי שצורפו למכתבך קיבלתי טענתך וביטלתי חיובי הארנונה החל מ 01.05.-1.

יתרת חובכם בנכס הנ"ל עבור מים וארנונה הינה 21,221.89ש"ח".

11.ביום 25.11.02 נכתב מכתב דרישה נוסף: " יתרת חובה של חב' בית כליבן בע"מ, בנכס שבנדון, בגין אי תשלום חוב מים וארנונה, עומדת ע"ס 24,835 ש"ח, נכון ליום מכתבי זה.מתדפיס רשם החברות עולה כי הנך מנהל ובעל מניות בחברה שבנדוון וכי מונית למפרקה הקבוע,כאשר החברה בפירוק מרצון.

על מנת להימנע מנקיטת הליכים משפטיים כנגד החברה, לרבות הגשת תביעה, נבקשך לדאוג לתשלום יתרת החוב הנ"ל, תוך 7 ימים מיום מכתבי זה."

12. ב8.6.03, קודם להטלת העיקול והגשת התביעה, כתב מנהל הארנונה:" במכתבי אליך אשר נשלח עוד ביום 30.12.01, השבתי כי בהתאם להודעתך מיום 13.5.01 בוטלו חיובי הארנונה לנכס מיום 1.5.01... ככל שברצונכם לטפל בהריסת המבנה עליכם לבדוק נושא זה מול מח/ הפקוח על הבניה...לסיכום ובנסיבות שפורטו אבקשכם להסדיר את החוב."