פסק-דין בתיק א 12960/05

1.מבוא

עסקינן, בתובענה לתגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח עבודות קבלניות,שהוצאה בעבור ט.פ חברה לעבודות קבלניות בע"מ ( להלן: התובעת ),  על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ ( להלן:הנתבעת) .

ב"כ התובעת, טוען בכתב התביעה ,כי באתר הבנייה הוצב מנוף עגורן ( להלן:העגורן), בהתאם לכל דין ועל פי התנאים שנדרשו ע"י הנתבעת .

 דא עקא , שמספר ימים לאחר הצבתו, החל העגורן לנטות על צידו ויצר סכנה לבית מגורים סמוך , ועל מנת למנוע נזק פוטנציאלי, לדיירי הבניין הסמוך, הוציאה התובעת לטענתה הוצאות סבירות והכרחיות, ומכאן היא מסתמכת על סעיף 61(ב)לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א 1981 (להלן:חוק הביטוח ) .וטוענת לזכות שיפוי מהנתבעת בגין ההוצאות שהוציאה .

בהתאם להחלטתי מיום 7.3.2006 , הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בשאלת תחולתו של סעיף 61 לחוק הביטוח,  על התובענה דנן .

2.רקע  וזהות הצדדים :

1.      כאמור , מונחת בפניי,  תובענה שבמיקודה,  דיון , בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבעת מכח סעיף 61 ל חוק חוזה הבטוח .

2.      סיבת נטית העגורן 'טוענת התובעת " הייתה כנראה הידוק לא מספיק של המצע שמתחת לבסיס היצוק שעליו הוצב העגורן " .

3.      מכאן טוענת התובעת לזכות שיפוי מהנתבעת, שביסוד התובענה שבפניי, בעבור ההוצאות שהוציאה למניעת התרחשות הנזק הפוטנציאלי   .

4.      הנתבעת הגישה כתב הגנה ובקשה להארכת המועד להגשת הודעה לצד ג', כנגד המהנדס אשר תכנן וערך את התוכניות על פיהן הוצב העגורן בשלב הראשוני .

5.      בדיון שהתנהל ביום 7.3.2006 , ניתנה ארכה למשלוח הודעה לצד ג' כמבוקש , אך קבעתי ,שראשית  יוגשו סיכומים בשאלה האם סעיף 61 ב'  לחוק חל על התובענה . 

3.טענות הצדדים :

טענות התובעת  :

א.     הואיל ועל פי לשון החוק מדובר, באירוע שניתן למנעו "באמצעים סבירים", הרי נכון שאין מדובר בנזק שכבר התרחש,אלא בנזק שעומד להתרחש , אך עדין ניתן למנוע את התרחשותו .

ב.      ב"כ התובעת סומך את ידו , בסעיף 7 לסיכומים על ספרו של ידין (להלן:ידין) וטוען : לגבי סעיף 14 לחוק החוזים - תרופות אומר ידין : "ממתי מוטל על נפגע נטל נקיטת אמצעים להקטנת הנזק?הווה אומר - מן הזמן שנודע לו על הפרת החוזה ....הוא הדין במקרה של הפרה צפויה גם כאן קובעת תחילת ידיעתו של ה"נפגע,על ההפרה" . ידין עמ'124.

ג.       סעיף 17 לחוק החוזים - תרופות עוסק ב"הפרה צפויה".ידין מסביר מה משמעותה " ...היא לא הפרה לפני זמנה,מוקדמת, אלא דבר שניתן להסיק ממנו שתחול הפרה בעתיד ...כנוי זה עוקף את הקושי ההגיוני שנתקלים בו כשמדובר על ,הפרה" במועד שעוד אין מה לקיים ..." .

ד.      על כן, הואיל ומדובר בנזק לצד ג' שעלול להתרחש בוודאות גבוהה, כי אז האינטרס של המבטחים צריך שיעשה הכל כדי למנעו .                                   שיפוי המבוטח על הוצאותיו הסבירות למניעת הנזק לצד ג' עולה בקנה אחד עם מדיניות נכונה של ניהול סיכונים ותקנת הציבור .

ה.      ולסיום טוען ב"כ התובעת : נראה כי מבחן "סכנה ממשית וקרובה" הוא המבחן על פיו יש לקבוע אם זכאית התובעת להחזר הוצאותיה למניעת אותה סכנה .   

לעומת זאת ב"כ הנתבעת טוען כי :

ו.        איילון ( להלן: הנתבעת- ח.י) נאותה להעמיד לתובעת כיסוי ביטוחי על פי  פוליסה לביטוח עבודות קבלניות ועפ"י דרישותיה כמפורט בנספח ב' לתובענה  היה על התובעת לדאוג להציב את העגורן באתר עפ"י תוכניות ביסוס בכתב . אי ביצוע הנ"ל כמפורט בנספח ב' לתביעה כמוהו כהודעה מוקדמת לביטול הפוליסה.

ז.       התובעת הציבה את העגורן ולאחר מכם ( מכן- ח.י) התברר לה כי מי שעשה כן, ביצע מלאכה לקוייה ולפיכך, נשאה כטענתה בעלויות הדרושות להצבה תקינה ואותם היא דורשת מאיילון . ברי, כי אין היא רשאית לעשות כן. אילולא הציבה את העגורן כדבעי ממילא לא היה ניתן לה כיסוי ביטוחי ולו היה מתרחש נזק בשל כך שהעגורן לא הוצב על פי התנאי והדרישה, לא היה לנזק כיסוי ביטוחי .