פסק-דין בתיק א 128908/01

מבוא

1.                           לפני, תביעת התובעת, ילידת 7.7.37, מורה להסטוריה במקצועה, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונה שאירעה ביום 14.11.96.

2.                           הנתבעת מס' 1 - מכון בית יעקב למורות  (להלן: "הנתבעת") היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו מעבידתה של התובעת.

3.                           הנתבעת מס' 2 - איילון חב' לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת") הפיקה פוליסת ביטוח אשר ביטחה את הנתבעת, בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, בביטוח המכסה את אחריותה של הנתבעת כלפי התובעת.

4.                           עילת התביעה הינה מכח פקודת הנזיקין (נוסח חדש).

5.                           הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לאירוע התאונה וכן בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובעת.

6.                  פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירתה הנגדית של התובעת. כן עיינתי בתצהיר עדותה הראשית של התובעת ובחוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט פרופ' מיכאל היים (להלן: "המומחה"). כמו כן, עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים, ושמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

7.                  כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם נאמר אחרת.

שאלת האחריות

גרסת התובעת באשר לנסיבות אירוע התאונה

8.                  הנתבעת הינה בעלים של בית ספר תיכון בית יעקב ושל סמינר. הסמינר ובית הספר התיכון ממוקמים בירושלים זה בקרבתו של זה.

התובעת עובדת אצל הנתבעת מאז שנת 1959 כמורה להסטוריה בסמינר  וכמנחת מורות ומרכזת מגמת מקצוע ההסטוריה בבית הספר התיכון.

בשנת 1997 הגיעה התובעת לגיל הפנסיה, אולם היא ממשיכה בעבודתה אצל הנתבעת בהיקפי משרה קטנים יותר מאלו שעבדה עד למועד הגיעה לגיל הפנסיה.

9.                  בחודשי חופשת הקיץ בשנת 1996 הוסבה מעבדת בית הספר לכיתת לימוד (להלן: "הכיתה"). עד למועד התאונה לימדה התובעת בכיתה אחת לשבוע, וזאת החל מיום 1.9.96. נוכח חופשות החגים לימדה התובעת בכיתה בסה"כ כ- 5 פעמים. (עדות התובעת בעמוד 5 לפרוטוקול ישיבת יום 17.1.05).

10.              עובר להפיכת המעבדה לכיתה, היו מונחים צינורות על מרצפות המעבדה. במסגרת ההסבה שבוצעה, הוסרו הצינורות, ורצפת המעבדה תוקנה.

11.              בצמוד לאחד מקירות הכיתה הועמדה קתדרה ניידת בגודל של כ- 1.5 מ' X 1 מ', וזאת כפי שניתן להבחין בתמונות שהוגשו ע"י שני הצדדים (ת/1, נ/2, נ/1). הגעתי למסקנה כי אלו הם הגדלים של הקתדרה וזאת בהתייחס למרצפות החדר, שעל גביהן הונחו הקתדרות הנצפות בתמונות.

12.              על גבי הקתדרה הוצבו שולחן וכיסא אשר שימש את התובעת במהלך השיעור.

13.              ביום 14.11.96, במהלך ירידה מהקתדרה רגלה הימנית של התובעת "... נתפסה בתוך השקערורית..." (עדות התובעת בשורה 26, בעמוד 6 לפרוטוקול), אשר נותרה ברצפת הכיתה במקום בו עברו קודם לכן צינורות. השקערורית לא כוסתה כדבעי במהלך ביצוע השיפוצים, כפי שניתן לראות מהתמונה (ת/1) שהוגשה על ידי התובעת. כתוצאה מכך, התעקם  קרסול רגלה הימנית של התובעת. כל כובד משקלה של התובעת נטה על צדו, ועל מנת למנוע את הנפילה, אחזה התובעת עם כף ידה השמאלית בשולחן שניצב בסמוך. (סעיף 3 לתצהיר התובעת).

14.              הקתדרה הוזזה ממקומה, על ידי מאן דהוא,  בשלב כלשהו לפני תחילת השיעור, ובעקבות זאת נחשפה השקערורית שהיתה במקום. התובעת לא הבחינה ולא יכלה להבחין בשקערורית עובר לירידתה מהקתדרה.

15.              בעקבות התאונה בוצעו במקום עבודות תיקון על ידי מר מורי סעדון - עובד הנתבעת. מנהל המשק מר אברהם טנוביץ' מודע אף הוא לתיקונים אלה (עדות התובעת בשורות 11 - 14 בעמוד 6 לפרוטוקול).

טענות הנתבעות באשר לנסיבות אירוע התאונה