פסק-דין בתיק א 1288/99

1.         התביעה היא לפיצויי נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק או חוק הפיצויים ), בגין שתי תאונות דרכים: האחת, ביום 31/8/96 (להלן: התאונה הראשונה ), והשניה ביום 7/9/99 (להלן: התאונה השניה ).

התובע יליד 4/11/1958, מנהל עבודה בחברת חשמל. התאונה הראשונה אירעה עת נהג התובע ברכב בעל מס' רישוי 00-074-66, אשר בוטח על-ידי הנתבעת מס' 3 (להלן: חב' מגדל ), מפגיעה על ידי רכב צד ג'. התאונה השנייה אירעה בעת שרכב שבו נהג הנתבע מס' 1, בעל מס' רישוי 50-361-84, ואשר בוטח על-ידי הנתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעים, נתבעת מס' 2, תכונה להלן: חב' אליהו ), פגע בתובע, שהיה הולך רגל. תאונה זו אירעה לתובע בזמן עבודתו, זאת על ידי רכב צד ג'. כלומר: תאונה שאינה קשורה בשימוש רכב של המעביד.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשיעור הנזק בלבד ובחלוקת האחריות ביניהם בנוגע לקשר הסיבתי שבין התאונות לנזק הנטען.

הסכומים שיפסקו משוערכים למועד מתן פסק-הדין, אלא אם כן נאמר מפורשות אחרת.

2.         עקב התאונה הראשונה נפגע התובע בצווארו. בעקבות התאונה טופל התובע בבי"ח רמב"ם, ושוחרר ללא צורך באשפוז.

לעומת זאת, תוצאות התאונה השנייה היו חמורות יותר. התובע נפגע בתאונה זו בידו הימנית, בקרסול רגלו השמאלית, בצלעותיו ובפניו. עקב פגיעה זו, אושפז בבי"ח רמב"ם מיום 7/9/99 ועד ליום 22/9/99, סה"כ 16 ימים.

הנכות הרפואית

התאונה הראשונה

3.         התובע נבדק  על ידי פרופ' סודרי, מומחה בתחום האורטופדי, ועל ידי ד"ר רון פלד, מומחה בתחום הנוירולוגי. פרופ' סודרי שנתן את חוות דעתו ביום 7/4/00, העמיד את נכותו הרפואית הצמיתה על שיעור של 5% בגין השינויים הניווניים בעמוד השדרה הצווארי. ד"ר פלד בחוות דעתו מיום 13/11/99 קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין כאבי הראש והצוואר, פוסטראומתיים, תוך שציין: " בבדיקתי התרשמתי מאמינותו ומרגישות צווארית". עוד צוין שם, כי יש במסמכים השונים ביטוי למיחושיו וכי הוא נמצא בטיפול נוירולוגי ואורתופדי, ואף קיבל טיפולים פיזיוטראפיים רבים. ואולם, המומחה הוסיף וסייג את הנכות שקבע אם הנכות האורתופדית תקבע אף היא בשל בעיות בצוואר.

בשל חשיבות הנושא לאור המחלוקת בין הצדדים, נצטט את הקטע הרלוונטי מחוות הדעת:

"להערכתי, סובל מר יעקב מגן בעקבות התאונה הנדונה מכאבי ראש וצוואר פוסטראומטיים. נכותו במישור הנוירופסיכאטרי, עקב התאונה היא 5% לצמיתות, לפי סעיף 29(11) ומותאם לדרגת ביניים בין סעיף 34א' וב'. במידה ותקבע נכות אורתופדית, עקב בעיה צווארית, היא תהיה חופפת לנכות שקבעתי אני."

בנוגע לשאלה אם מדובר בנכות מקבילה או נכות חופפת בגין אותה פגיעה, חלוקים הצדדים: טענת התובע היא, כי לסייג אשר ניתן על-ידי ד"ר פלד אין מקום, וזאת מאחר שהנכות הנוירולוגית ניתנה בעקבות " כאבי הראש והצוואר הפוסט טראומתיים" מהם סובל התובע, בעוד שהנכות האורטופדית נקבעה בגין שינויים ניווניים בעמוד השדרה ה צווארי בלבד. לכן, אין הנכויות חופפות, ויש לראותן כמצטברות, לכדי 9.75%.

לעומת זאת, חב' מגדל טוענת להעדר כל נכות בתחום האורתופדי. מסקנתה זו סומכת חב' מגדל על חוות הדעת של פרופ' וולפין, שמונה כמומחה בתחום האורטופדיה, בגין התאונה השנייה. על-פי חוות דעתו, לא נמצאו כל קשיי תפקוד בבדיקת עמוד השדרה הצווארי. מגדל טוענת שעל בסיס הקביעה האמורה, יש להסיק העדר כל נכות אורתופדית בגין התאונה הראשונה.

לחלופין, אם תתקבל חוות הדעת של פרופ' סודרי, הרי שגם אז, לאור חוות דעתו של המומחה בתחום הניורולגי, ד"ר פלד, אין התובע זכאי בגין אותה פגיעה - ע"ש צווארי - לשתי נכויות מצטברות על ידי שני מומחים בתחומי רפואה שונים, בהיות הפגיעה אחת. לכן, יש לראות את שתי הנכויות כחופפות.

4.         יש לקבל את הטענה, כי הנכויות הרפואיות שנקבעו לתובע בתחום האורתופדי ובתחום הניורולגי, נקבעו בגין אותה פגיעה - ע"ש צווארי.

בחוות דעתו של ד"ר פלד, נקבע כי אם תקבע נכות אורטופדית, עקב בעיה צווארית, היא תהיה חופפת לנכות שנקבעה על ידו. בחוות דעתו של פרופ' סודרי, נקבעה הנכות האורטופדית על-פי סעיף 37(5)א' לתוספת, תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1966 (להלן: " תקנות המל"ל"), הקובע מפורשות כי הנכות תקבע לאור הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצווארי. מכאן, שמדובר בפגיעה אחת. לכן, הנכות הרפואית בתחום האורתופדי חופפת לנכות הניורולוגית, ויש להעמידה על 5% בלבד.  

יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע קביעת נכות תפקודית בשיעור העולה על הנכות הרפואית, במיוחד לאור המיחושים לאורך זמן לתובע, והאמינות לקיומם, כפי שקבע גם ד"ר פלד.

עוד, יש להדגיש, כי אין בחוות הדעת של פרופ' וולפין, כדי לקבוע קיומה או העדרה של נכות אורתופדית עקב התאונה הראשונה. קביעה זו, אינה בתחום המינוי שקיבל המומחה, ולכן, כל התייחסות לנושא, היא בגדר חריגה מכתב המינוי.

מהותו של הליך קביעת נכות רפואית, לפי חוק הפיצויים הוא, קיומו של מומחה אחד מתחום רפואי נדרש, לצורך זה.