פסק-דין בתיק א 12820/04

1.         ביום 21.5.03 ביצעה עירית חיפה ( להלן "הנתבעת" ) עבודות ברשת המים של שכונת רמת אלון בחיפה, אשר במהלכן הוגבר לחץ המים בצנרת השכונתית.

            מיד לאחר ביצוע העבודות הנ"ל, נבקעה צנרת המים בדירת התובעים עקב עליה חדה בלחץ המים, והדירה הוצפה במים, על פי הנטען.

            התובעים טוענים כי ארוע ההצפה והנזקים שנגרמו בעקבותיה, הינם תוצאה של מעשיה הרשלניים ו/או מחדליה של הנתבעת בביצוע העבודות ברשת המים, על כן, חלה עליה החובה לפצותם בגין נזקים אלה.

2.         הנתבעת לא הכחישה כי לחץ המים עלה במהלך ביצוע העבודות, אלא טענה כי הנזקים בדירת התובעים נגרמו כתוצאה ממצבה הישן והרעוע של הצנרת הביתית בדירת התובעים ואי עמידתה בדרישות התקן ובהוראות חוק התכנון והבניה.

3.         דיון

השאלה הראשונה שהעסיקה את הצדדים היא על מי מוטלת חובת הראיה לעניין קיומה של רשלנות או לעניין העדר קיומה, בנסיבות המקרה שבפנינו.

            סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה."

            בענייננו, אין חולק כי הנזק נגרם כתוצאה מעליה בלחץ המים בקו המים השכונתי. עליה זו אירעה במהלך ביצוע שינויים במקטיני לחץ המים השכונתיים על ידי עובדי הנתבעת. המים שנפלטו בכמויות גדולות ואשר הגבירו את לחץ המים כמתואר לעיל וגרמו לבקיעת הצנרת הביתית בדירת התובעים, הינם בגדר דבר העלול לגרום נזק בהימלטו על פי ההגדרה בסעיף 38 הנ"ל. כמו כן, אין חולק כי רשת המים השכונתית שמתוכה נמלטו המים הנ"ל, נמצאת בחזקתה ובשליטתה ובפיקוחה של הנתבעת. במצב דברים זה, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 38 הנ"ל, ואשר בהצטברותם מועבר נטל הראיה על הנתבעת להוכיח שלא היה לגבי הדבר הנמלט, קרי לחץ המים המוגבר, משום התרשלות שתחוב בגינה ( ראה בעניין זה ת.א 5978/03 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' עירית ראשון לציון ( פורסם בנבו ) שבו נידון מקרה דומה של הצפה כתוצאה מסתימה בקו ביוב עירוני).

4.         הנתבעת שלא חלקה כאמור על העובדה אודות עליית לחץ המים במהלך ביצוע העבודות על ידה, לא דאגה להביא אף עד שהיה מעורב ישירות בביצוע העבודות ואשר יכול היה להעיד על הנסיבות שגרמו לעלייה בלחץ המים ועל אמצעי הזהירות שננקטו על ידה, אם בכלל, בכדי למנוע עליה פתאומית זו, ואף לא טרחה להציג שום ראיה המעידה על השיעור המדויק של העלייה בלחץ המים, והאם היה בהיקף הלחץ הזה בכדי לגרום לבקיעה בצנרת הביתית של דירת התובעים או לא.

5.         בנוסף, הנתבעת שטענה כי הנזק נגרם כתוצאה ממצב הצנרת הישן בדירת התובעים, ובמילים אחרות, שאשמם של התובעים בתחזוקה לקויה של הצנרת הביתית בדירתם הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק ( ראה סעיף 64 (2) פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ), לא הציגה כל חוות דעת או עדות התומכת בטענתה הנ"ל, אם כי להיפך, מעדותו של האינסטלטור מר אילן לנקרי, אשר לא הופרכה, הוכח כי הצנרת הביתית בדירת התובעים היתה במצב תקין ויכלה לשמש את התובעים לעוד שמונה שנים נוספות לפחות ( ראה סעיף 7 בתצהירו ת/10, וכן עדותו של מר יצחק שומר, ששימש כמנהל מחלקת תכנון ושירותים הנדסיים באגף המים, בעמ' 23 ש' 7 לפרוטוקול ).

6.         זאת ועוד, טענתה של הנתבעת ולפיה צנרת מים תקנית מתוכננת לעמוד בלחץ של כ- 16 אטמוספירות, בעוד שלחץ המים המקסימלי שהיה בעת האירוע מושא התביעה לא עלה על 7 אטמוספירות, נותרה בגדר טענה, שכן לא הוצגה על ידה כל ראיה המוכיחה את שיעור לחץ המים שהיה בזמן הארוע נשוא התביעה כמצויין לעיל, וגם לא הוצגה על ידה כל חוות דעת מקצועית התומכת בדרישות התקניות של צנרת המים ודרישות העמידות שלה בפני לחץ המים.

7.         בין יתר טענותיה הפנתה הנתבעת גם לתקנה 7.70.00 (ב) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 הקובעת כי "במידה ולא ידוע לחץ המים במערכת אספקת מים ראשית, יותקן המחמם בלחץ נומינלי של 8 אטמוספירות לפחות".

            כן הפנתה לתקנה 7.70.00 (4) המורה על התקנת וסת לחץ ביתי או שכונתי, אם הלחץ במערכת אספקת המים הראשית עלול לעלות על הלחץ הנומינלי של המחמם ושסתום הבטיחות.

לטענתה, בכל מערכת ביתית יש להתקין פורק לחץ או וסת ביתי שתפקידו לשחרר את המים העודפים במקרה של עליה בלחץ המים. על כן, ארוע ההצפה בדירתם של התובעים מתיישב עם המסקנה שלא הותקן בדירתם פורק לחץ כאמור או שהפורק היה במצב לא תקין.

אולם, גם טענתה הנ"ל של הנתבעת דינה להדחות.

ראשית, ההוראות עליהן הסתמכה הנתבעת כאמור מתייחסות להתקנת מחמם מים חשמלי בלבד, ובענייננו, הנתבעת לא הוכיחה מהו סוג הדוד המותקן בדירת התובעים.

שנית, הוראת תקנה 7.70.00 (ב) הנ"ל, מתייחסת לעמידה בלחץ נומינלי של 8 אטמוספירות לפחות. אולם, כזכור, הנתבעת לא הוכיחה מה היה שיעור העליה בלחץ המים בעת ארוע ההצפה, ומדברי האינסטלטור מר לנקרי שביקר בדירה עלה כי לחץ המים לאחר האירוע עמד על כ-8 אטמוספירות ביום, ובשעות הלילה עלה על 12 אטמוספירות !! 

שלישית, לא הוצגה על ידי הנתבעת כל הוראת חוק המחייבת התקנת פורק לחץ בכל דירה.