פסק-דין בתיק א 1282/01

עניין לנו בתביעה, במסגרתה נתבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו התובע רכש מאביהם המנוח של הנתבעים 2/6 חלקים, מתוך זכויות הבעלות בקרקע שבמחלוקת, הידועה כחלקה 77 בגוש 19041, באדמות מג'ד-אל-כרום, והמכונה בשם "כואליס" (להלן: "הקרקע").

הנתבעים, הינם ילדיו של המנוח מחמוד קדאח (להלן: "המנוח"), אשר רשום בפנקסי הזכויות כבעלי 2/6 חלקים מן הזכויות בקרקע.

א.        טענות התובע

1.         ראשיתה של פרשיה זו, כך לטענת התובע, בהלוואה על סך של 1000$, אותה נתן התובע למנוח לפי בקשת האחרון, עוד בשנת 1982 או 1983. כאשר לא עלה בידי המנוח לפרוע ההלוואה שנטל, הוא פנה אל התובע, בסמוך ליום 24.01.85, והציע להעביר אליו את זכותו בקרקע.

2.         ביום 24.01.85 חתמו התובע והמנוח על שטרי מכר ועל טופס הצהרה לשלטונות מס שבח, שהכין פלוני, אבו אליהו, וזאת על מנת להעביר את הזכויות בקרקע מן המנוח לתובע. מסמכים חתומים אלה, כך לטענת בא כח התובע, עונים על דרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, שכן הם כוללים את הפרטים החיוניים להוכחת עסקה. קרי, כוללים תאור מדוייק של הקרקע, שמות הצדדים, תאריך העסקה, שווי העסקה, ומהות העסקה.

3.         לטענת התובע, עובר למועד החתימה, הוא קיבל מן המנוח חזקה בקרקע, והוא עשה בה שימוש כבעלים, קרי- טיפל, חרש, נטע, ומסק את עצי הזית הנטועים בחלקה, כל זאת ללא כל התנגדות מצד הנתבעים.

4.         עוד טוען התובע, כי כל המסמכים המעידים על ביצוע העסקה הועברו על ידו לרשויות המס, והוא אף שילם את כל המיסים המתחייבים מביצוע העסקה ובכלל זה מס שבח ומס רכישה.

ב.         טענות הנתבעים

5.         לטענת הנתבעים, נטל ההוכחה כי בין הצדדים נחתמה עסקת מכר מוטל על כתפי התובע ונטל זה לא הורם. זאת, בין היתר, מן הנימוקים הבאים:

א.         הנתבעים כופרים בקיום העסקה הנטענת. לטענתם, אין כל מסמך המעיד על קיומה של עסקת המכר בין התובע לבין אביהם המנוח ביחס לקרקע שבמחלוקת, למעט טופס המש"ח ושטרי המכר. לטענתם, אביהם המנוח לא ידע קרוא וכתוב ונהג לחתום באמצעות טביעת אצבע, ועל כן החתימה על הטפסים- אינה חתימתו. בנסיבות שלפנינו, דרישת הכתב אשר בסעיף 8 לחוק המקרקעין הינה דרישה מהותית, והיא לא מולאה.

ב.         לשיטת הנתבעים, גם הטענה לפיה שווי העיסקה היה  סך של 1000$ בלבד, בעוד שהשומה מטעם משרד מיסוי מקרקעין נקבעה ל- 3,146,000 יש בה כדי להעיד כי לא עסקת מכר היתה בין הצדדים.

ג.          עוד טוענים הנתבעים, כי לא בכדי נמנע התובע מלרשום את הקרקע על שמו, אלא המתין עד שהמנוח הלך לעולמו ורק אז טען לראשונה כי רכש ממנו את הקרקע בחייו.

ד.         ביחס לטענת התובע, לפיה קיבל חזקה על הקרקע עובר למועד בו לטענתו נחתמה העסקה, ומאז הוא נוהג בחלקה מנהג בעלים ומוסק את עצי הזית הנטועים בה, טוענים הנתבעים כי עדותו אין בה ולא כלום, שכן אין כלל עצי זית על החלקה שבמחלוקת.

ג.         דיון

השאלה שהוצגה לפיתחי, הינה, האם נשא התובע בנטל ההוכחה הרובץ לפיתחו, להוכחת קיומה של עיסקה בינו לבין המנוח ואשר במסגרתה מכר לו המנוח את הקרקע שבמחלוקת?

6.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי מדובר בעסקה במקרקעין, וכי עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב כקבוע בסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969:

"התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב".

מחד, טוען התובע, כי יש בטופס המש"ח ושטרות המכר (להלן: "טפסי המכר"), החתומים לטענתו על ידי המנוח, כדי להוכיח קיומה של עסקת מכר, ויש בהם כדי לענות על דרישת הכתב. מאידך, טוענים הנתבעים, כי טפסים אלה לא נחתמו כלל על ידי אביהם המנוח שכן זה לא ידע קרוא וכתוב ונהג לחתום בטביעת אצבע, ומכל מקום, אין במסמכים כדי להוכיח קיומה של עסקת המכר.

7.         בשלוש שאלות על בית המשפט להכריע:

האחת - כלום החתימות המופיעות על טפסי המכר, חתימותיו של המנוח המה?

השניה - כלום שלח המנוח מכתבים למוסד לביטוח לאומי ובהם הודה בכך שמכר את הקרקע.

השלישית - האם, לאור המסקנה אליה הגענו, סבור בית המשפט כי נתקיימה דרישת הכתב אשר בסעיף 8?

            שאלת החתימה