פסק-דין בתיק א 12775/05

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובעת במהלך שיעור התעמלות אירובית, על פי הנטען.

2.         העובדות הצריכות לענייננו הינן כדלקמן:

            התובעת ילידת שנת 1977, מורה מוסמכת לארוביקה ועיצוב הגוף, בעלת תשע שנות נסיון.

בתקופה הרלוונטית לתביעה עבדה התובעת כמדריכת אירוביקה במרכז קהילתי ע"ש שיך זכי דיאב בעיר טמרה, שהוא נתבע מס' 1. במרכז הנ"ל קיים אולם תיאטרון וספורט רב תכליתי גדול ( הנראה בתמונה ת/5 ), סטודיו לארוביקה, קראטה ובלט ( הנראה בתמונה נ/2 ), ומועדון רב תכליתי ( הנראה בתמונות ת/6 ו-ת/7 ), והמשמש, כדברי מנהל המתנ"ס מר עאדל ח'טיב, לישיבות גדולות, הקרנת סרטים ולפעילות ספורט ( להלן "החדר הרב תכליתי" ).

ברוב הפעמים, העבירה התובעת את השיעורים שלה באולם הספורט הגדול, עם קבוצה של כ- 20 נשים, למעט פעמיים בהם העבירה את השיעורים באולם הקראטה.

במהלך האימונים השתמשה התובעת בעזרים שונים כגון כסאות, מזרונים, משקולות וכו'.

3.         ביום 30.6.03 נתבקשה התובעת, על פי הוראת מעסיקיה, לערוך את האימון בחדר הרב תכליתי, עקב תפוסת שני האולמות האחרים. זו היתה הפעם הראשונה בה העבירה התובעת את השיעור בחדר זה. באימון השתתלפו כ-12 נשים.

            לטענתה, החדר הנ"ל היה צר וצפוף ולא התאים לעריכת אימונים.

במהלך הדגמת אחד התרגילים, היא נשענה עם גבה על כסא, ובעת שידיה החזיקו בכסא מאחור, היא החליקה, נפלה ונחבטה ברצפה ונפגעה קשות. בתצהיר עדות ראשית שלה ( ת/1 ) היא תיארה את נסיבות נפילתה כדלקמן:

" לי לא נשאר הרבה מקום, נדחקתי הצידה, החדר נשטף כנראה לצורך האימון ולא היה יבש, רצפה מחליקה, תוך כדי שאני משתמשת בכסא בתנועה בה אני תופסת את הכיסא מאחורה הכסא היה מיושן, רעוע והרצפה מחליקה ואז אני החלקתי ונפלתי בחבטה ארצה ונפגעתי באופן משמעותי בגב תחתון, בחזה ובשורש כף יד שמאל". ( להלן "התאונה" )

4.         בעקבות התאונה, פונתה התובעת למרכז רפואי בטמרה ומשם לבית חולים נהריה. בבדיקה אובחן אצלה שבר בשורש כף יד שמאל ובשתי צלעות 7 ו-8 משמאל, והיא אושפזה במחלקה אורטופדית למשך ארבעה ימים.

כתוצאה מהתאונה היתה התובעת נתונה בגבס למשך חודש וחצי, ובאי כושר מלא לתקופה של 56 יום על פי הנטען.

5.         המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לתובעת סך של 4,125 ש"ח בגין דמי פגיעה.

            ועדה רפואית של המל"ל אשר בדקה את התובעת ועיינה בין היתר בצילומי רנטגן שביצעה, קבעה כי לא נותרה לתובעת נכות מבחינה אורטפדית ו/או מבחינה כירורגית כתוצאה מהתאונה.            

6.         במסגרת תביעה זו הצהירה התובעת כי אין לה טענה לקיומה של נכות רפואית צמיתה כתוצאה מהתאונה. כן התברר כי התובעת חזרה למעגל העבודה, לאחר התאונה, בהיקף מלא.

7.         דיון

            מטעם התובעת העידו התובעת ושתי מתאמנות אשר השתתפו בשיעור ההתעלמות, גב' תאופיקה יאסין וגב' אמירה יאסין.

            מטעם הנתבעים העיד חוקר מטעמם מר ברוך צבן, ומנהל המתנ"ס.

8.         אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי אותם על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענת הרשלנות שיוחסה על ידה לנתבעים, כפי שיפורט להלן.