פסק-דין בתיק א 12762/06

^{בפני תביעה על סך כ-  23,400 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 23.4.05.}

^{השאלה שהועמדה להכרעה בתיק זה היא שאלת הכיסוי הביטוחי כלפי צד ג' בשעה שנהג הרכב המבוטח (הפוגע) נהג כשהוא בגילופין.}

^{נסיבות התאונה אינן שנויות במחלוקת.}

^{רכב התובע ניזוק בנזק של אובדן מלא בשעה שחנה בחניה, כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים 1 -2 (להלן - "הרכב השכור"), שהיה מבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת 3.}

^{התברר, כי, ככל הנראה, הנהג שנהג ברכב השכור בעת התאונה היה שתוי.}

^{המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב הכיסוי הביטוחי שעל הנתבעת 3 להעניק לתאונה נשוא התביעה.}

^{ביום 19/9/06 קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, כדלקמן:}

^{"מוצע לצדדים כי תיק המשטרה יוגש לביהמ"ש ותוכרע השאלה המשפטית באשר לכיסוי הביטוחי בנסיבות הנטענות של נהיגה בשכרות. זאת, לאחר ששני הצדדים יעיינו בתיק המשטרה ובפוליסה, ויגישו טיעונים קצרים בכתב.}

^{ההחלטה תינתן על יסוד ההנחה, כי הנהג נהג בשכרות, שאת מידתה יסיק ביהמ"ש מתוך תיק המשטרה.}

^{אם ייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי, יינתן פס"ד לטובת התובע כלפי הנתבעת 3, ותידחה התביעה כלפי הנתבעים 1 - 2, תוך פסיקת הוצאותיהם, כלפי הנתבעת 3.}

^{אם יוחלט, כי כתוצאה ממצב הנהג ברכב הנתבעים, לכאורה, אין כיסוי ביטוחי - ייקבע התיק להוכחות לצורך הבאת ראיות לעניין מצבו של הנהג ברכב הנתבעים בעת התאונה.}

^{במקרה כזה, יגיש התובע כתב תביעה מתוקן, אליו יצורף הנהג כנתבע."}

^{בהתאם להסכמה זו הגישו הצדדים את סיכומי טענותיהם.}

^{התובע טוען כי פוליסת הביטוח שהעניקה הנתבעת 3 לרכב השכור חלה גם על תאונה שנגרמה כתוצאה מנהיגה בשכרות. התובע תומך טענותיו בפסיקה ובמאמרים. תמצית הדברים: "נהג שגרם לתאונה במצב של שכרות אינו נחשב לגורם תאונה במתכוון".}

^{הנתבעים 1 ו-2 מצטרפים לעמדת התובע לפיה, עובדת היות הנהג ברכב השכור שיכור בעת קרות התאונה אינה פוטרת את הנתבעת 3 מן הכיסוי הביטוחי. הנתבעים 1-2 מדגישים את ההבחנה שנעשתה בפסקי דין שונים בין חלות הכיסוי הביטוחי כלפי צד ג' לבין טענות העומדות למבטחת במערכת היחסים שבינה לבין המבוטח, ככל שהאחרון אחראי לקרות מקרה הביטוח כתוצאה מנהיגה בשכרות.}

^{הנתבעת 3 מצביעה על ממצאים בתיק המשטרה המעידים כי הנהג ברכב השכור היה שיכור כלוט. בדמו של הנהג נמצא אלכוהול בריכוז של של 173 מיליגרם לכל 100 מ"ל בשעה שהשיעור המותר הוא עד 50 מ"ג אלכוהול במאה מ"ל דם. הנתבעת טוענת כי אין מדובר בסיכון המכוסה במסגרת הפוליסה, ומפנה בענין זה למספר פסקי דין בהם נקבע כי קרות התאונה הפכה מאירוע מקרי לאירוע שהתרחשותו בגדר ודאות ממשית.}

^{הנתבעת 3 טוענת כי זכותו של צד ג' אינה טובה מזו של המבוטח, וכל טענה העומדת למבטחת כלפי המבוטח עומדת לה גם כלפי צד ג' (סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981). הנתבעת טוענת כי גם אם יוחלט כי קיים כיסוי ביטוחי הרי שיש לייחס למבוטח אשם תורם חוזי, וגם טענה זו עומדת למבטחת כלפי צד ג', ככל טענה אחרת כלפי המבוטח.}

^{גם הנתבעת 3 תומכת יתדותיה בפסקי דין שניתנו בנושא הכיסוי הביטוחי במקרה של נהיגה בשכרות.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובממצאים שבפני החלטתי לקבל את התביעה כלפי הנתבעת 3 מחמת הכיסוי הביטוחי שעליה להעניק לאירוע נשוא התביעה, ולדחות את התביעה כלפי הנתבעים 1 ו-2, בהתאם להסכמת הצדדים.}