פסק-דין בתיק א 1256/04

1.         המדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי, בה עתרו התובעים להכריז על יפויי הכוח הנוטריונים הבלתי חוזרים מתאריכים 11/12/1999, 22/10/2000, כמסמכים מזוייפים ו/או חסרי תוקף משפטי והם בטלים, וכן להורות על מחיקת ו/או ביטול הערות האזהרה שנרשמו לטובת הנתבעים על פי יפויי הכוח בלשכת רישום המקרקעין בנצרת.

2.         מכתב התביעה הארוך, ניתן לדלות כי התובעים טוענים לזיוף, מרמה והונאה של יפויי הכוח הנ"ל (ראה למשל סעיפים 5.21, 5.1, 1.13, 1.8, 1.1 לתביעה המתוקנת). מסמכים אלה שימשו למטרת רישום הערות אזהרה לטובת הנתבעים. למעשה ניתן לתמצת את טענתם העיקרית של התובעים בכך, כי שני יפויי הכוח, אשר מתיימרים להיות חתומים ע"י המנוח מוחמד אסעד מוסטפא יוסף ז"ל (להלן: "המנוח"), חסרי כל תוקף משפטי, מאחר ולא נחתמו על ידי המנוח וחתימתו עליהם זוייפה, לכן כל הפעולות שנעשו על פיהם, לרבות רישום הערות האזהרה לטובת הנתבעים, בטלות ומבוטלות.

3.         הנתבעים 1, 2 הכחישו בהגנתם את טענות התובעים, וטענו כי חתימת המנוח על יפויי הכוח אמיתית ואינה מזוייפת. לחילופין טענו, כי גם אם המסמך שנערך ביום 11/12/99 אינו מהווה יפוי כוח, הרי מדובר בהסכם מחייב אשר ממלא אחרי הוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין").

4.         הנתבעים 3, 4 טענו בהגנתם, כי הם רכשו את המקרקעין על פי הערת אזהרה שנרשמה לטובת הנתבעים 1, 2. טענו עוד כי הם שומרים לעצמם את הזכות להגיש תביעה שכנגד ו/או הודעת צד ג' נגד הנתבעים 1, 2 במטרה להגן על זכויותיהם.

בישיבה ביום 28/09/06 ביקשו הנתבעים 3, 4  להתיר להם להגיש הודעת צד ג' נגד הנתבע מס' 1, וכן נגד עורך הדין יזיד יאסין שערך את העסקה בינם ובין הנתבע מס' 1. לאור הסכמת הצדדים האחרים, התרתי לנתבעים 3 ו- 4 להגיש הודעת צד ג' תוך 30 יום. אולם נתבעים אלה לא הגישו הודעה כזו במועד הנ"ל, ולא לאחר מכן, לכן הנני רואה אותם כמי שוויתרו על הגשת הודעה כזו.

5.         הנתבע מס' 5 טען, כי היפוי כוח מיום 22/10/2000 המתייחס אליו, נחתם ע"י המנוח. למעשה הנתבע מס' 5 חזר על טענות הנתבעים 1, 2.

6.         הנתבע מס' 6 על אף שהוזמן כדין וכתב התביעה נמסר לו כדין, הוא לא טרח להגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיונים למעט מתן עדות מטעם הנתבעים.

7.         הנתבע מס' 1 הגיש תביעה שכנגד נגד התובעים והנתבעים 3, 4, (להלן: "התובע שכנגד") גם בה עתר לפסק דין הצהרתי, על פיו יוצהר כי הוא בעל הזכות להירשם כבעלים של 1/4 החלקה 31 בגוש 16974 אדמות דבוריה, בכפוף לזכויות הנתבעים שכנגד 8 + 9 (הנתבעים 3, 4 בתביעה העיקרית). בתביעתו הנגדית טען, כי הנתבעים שכנגד 5-1 (התובעים בתביעה העיקרית), הגישו את תביעתם על סמך צוואה מיום 04/03/00 ובטרם שניתן צו לקיום צוואה. טענה זו כעת מתייתרת לאחר שהוצא ביום 27/02/05 צו לקיום צוואה זו. לגופו של עניין, טען התובע שכנגד, כי הוא רכש מאת המנוח ¼ החלקה 31 הנ"ל על סמך מסמך בכתב שנערך ונחתם ביום 11/12/99 ונשא את הכותרת "ייפוי כוח בלתי חוזר". התחייבות זו מהווה מסמך בכתב, אשר מקיים את הוראות כל דין, ומהווה ראיה לביצוע עסקת מכר בין התובע שכנגד לבין המנוח. התובע שכנגד טען עוד, כי שילם את התמורה המוסכמת וקיבל את החזקה בקרקע המועברת. טען עוד, כי העסקה דווחה לשלטונות המס, אולם טרם שולמו המסים. התובע שכנגד הוסיף, כי הוא מכר את זכויותיו בחלקה 31 הנ"ל לנתבעים שכנגד 8 + 9 ונרשמה לזכותם הערת אזהרה כמופיע בנסח רישום של החלקה 31 הנ"ל.

            הנתבעים שכנגד 5 - 1 (התובעים בתביעה העיקרית), הכחישו בכתב תשובתם לתביעה שכנגד את כל טענות התובע שכנגד וחזרו על טענותיהם בתביעה העיקרית שהן בתמצית, כי המנוח לא מכר לתובע שכנגד את זכויותיו בחלקה 31, וכי חתימתו זוייפה, ואף חתימתו של עו"ד נצראוי זוייפה. טענו עוד, כי התובע שכנגד דווח על העסקה לשלטונות המס באיחור ניכר והדבר נעשה כמסווה למעשיו הבלתי חוקיים. עוד טענו, כי התובע שכנגד לא שילם מאומה לשלטונות המס, מחששו הידוע וודאותו לאי נכונות טענותיו ומעשה המרמה שהיה שותף לו.   

8.         הנתבעים שכנגד 7 - 6 הגישו כתב הגנה ובו טענו לחוסר יריבות. הנתבע מס' 7 ביקש לדחות על הסף את התביעה נגדו, בשל אי מיצוי הליכים לאחר תשלום כל המסים, תשלומי החובה החלים על פי דין.

9.         העובדות הדרושות להכרעה שאינן שנויות במחלוקת:

א.         המנוח היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, הבעלים הרשומים של ¼ החלקה 31 בגוש 16974 אדמות כפר דבוריה שהינה בשטח של 12663 מ"ר. כמו כן היה הבעלים של 1/8 חלקה 36 בגוש 16974 שהינה בשטח של 21163 מ"ר (ראה ת/4 + ת/5 לסיכומי התובעים).

ב.         בתאריך 19/09/2004 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת הערת אזהרה על חלקיו של המנוח בחלקה 31 הנ"ל לטובת הנתבע מס' 1, ובתאריך 11/10/2004 נרשמה הערת אזהרה נוספת על חלקיו של המנוח בחלקה 31 הנ"ל לטובת הנתבעים 3, 4 (ראה ת/4 הנ"ל).

ג.          בתאריך 14/09/2003 נרשמה הערת אזהרה על חלקיו של המנוח בחלקה 36 הנ"ל לטובת הנתבע מס' 5 (ראה ת/5 הנ"ל).

ד.         התובעים 4 - 1 הם בניו של המנוח והתובע מס' 5 הינו נכדו של המנוח, וכולם ביחד עם הבנות אמל וופא מוחמד יוסף הם הנהנים הבלעדיים, לכל רכושו של המנוח לרבות זכויותיו בחלקות הנ"ל, כל זאת על פי צוואה שערך המנוח בתאריך 04/03/00, צוואה זו קויימה על פי צו קיום צוואה שניתן ע"י הרשם לענייני ירושה בנצרת בתיק מס' 6528 ביום 27/02/05. על פי צוואה זו, לתובעים 7/9 חלקים ולבנות אמל וופא 2/9 חלקים בלבד (ראה ת/6 לסיכומי התובעים).

10.       אקדים ואציין, כי עיקר המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים נטושה סביב שני יפויי הכוח, הראשון מתאריך 11/12/99 שמתייחס למכירת זכויותיו של המנוח בחלקה 31 הנ"ל לנתבע מס' 1 (ראה נ/3 לסיכומי התובעים) (להלן: "היפוי כוח הראשון"). היפוי כוח השני מיום 22/10/00 שמתייחס למכירת זכויותיו של המנוח בחלקה 36 הנ"ל לנתבע מס' 5 (ראה נ/4 לסיכומי התובעים) (להלן: "היפוי כוח השני").

להלן אנתח את ראיות הצדדים בכל הנוגע ליפויי הכוח הנ"ל, אולם לפני שאכנס לעבי הקורה, אדגיש כי התובעים הם אשר טוענים לזיוף חתימות המנוח על יפויי הכוח הנ"ל. על כן נטל הראיה להוכיח כי חתימות המנוח על שני יפויי הכוח זוייפו, מוטלת על שכמם. אוסיף עוד, כי בישיבה מיום 28/09/06, הסכימו הצדדים כי כל המסמכים שצורפו לתצהירי עדות ראשית של הצדדים ככל שהם קבילים מבחינת דיני הראיות, יהוו חלק מהראיות וכי לא יתקבלו עדויות שמיעה, עדויות סברה, וכן ראיות המהוות שינוי חזית. לצורך נוחיות בלבד, אתייחס במסגרת פסק דין זה לחלק מהמסמכים שצורפו לסיכומי ב"כ התובעים ועל פי הסימונים שנתן להם, הכל בכפוף להסכמה הדיונית דלעיל.

            א.         ראיות התובעים:

            1:        עו"ד מטרי נצראוי: