פסק-דין בתיק א 1254/05

1.         זהו פסק דין בתביעת התובעות, לסילוק ידו של הנתבע מנכס שהשכירו לו, ולתשלום חוב דמי שכירות ופיצויים, בגין הפרה נטענת של הסכם השכירות, ובגין עוולת מטרד. הוחלט לקבל את התביעה, ולהלן הנימוקים.

            הנני מתנצל בפני הצדדים, על האיחור במתן פסק הדין.

2.         התובעת מס' 1 הינה בתה של התובעת מס' 2, אשר נפטרה בתקופת ניהול המשפט (ולמעשה התובע מס' 2 בתביעה, הינו עזבונה).

ביום 1.11.02, נערך הסכם שכירות להשכרת חנות בנתיבות (להלן: "הנכס"), שהיתה בבעלות המנוחה, ואשר בנויה בצמוד לבית מגורי התובעות (להלן: "ההסכם").

ההסכם נחתם ע"י הנתבע וע"י המנוחה, ואולם, אין מחלוקת, כי התובעת מס' 1 היתה צד להסכם, הגם ששמה לא הופיע עליו, וכי המשא ומתן לכריתת ההסכם התנהל בינה ובין הנתבע. אין מחלוקת גם, כי התובעת מס' 1 הינה יורשת כל רכושה של התובעת מס' 2 , ע"פ צוואתה. להלן תפורטנה הוראות ההסכם הרלוונטיות לדיון בתביעה.

ע"פ ההסכם, אשר נערך ע"י הצדדים עצמם (אשר השתמשו לשם כך בטופס נפוץ הכולל טיוטת הסכם שכירות, עליו הוסיפו תוספות בכתב יד), הושכר הנכס לנתבע למטרת ניהול קיוסק. תקופת השכירות הראשונה עפ"י ההסכם, נקבעה לשנה אחת, מיום 1.11.02 ועד יום 1.11.03. בסעיף 17 להסכם נקבע: "לגבי השכירות - 500 (דולר) לשנה הראשונה כלומר (12 חודשים) פלוס אופציה (הדגשה במקור - ג.ג.) לחמש שנים נוספות". פרשנות סעיף זה, הינה אחת הפלוגתאות העיקריות בתיק זה.

כן הותנה בהסכם, כי תשלום דמי השכירות יתבצע "... בארבעה תשלומים כאשר כל צ'ק יפרע לפני אותו רבעון אשר הוא מכסה". הותנה עוד, כי התובעות לא תישאנה בעלות השיפוצים שיערוך הנתבע בקיוסק.

סעיף 15 להסכם מורה, כי: "אי מילוי סעיף מסעיפי ההסכם מהווה הפרת החוזה כולו ונותנת בידי המשכיר עילת פינוי". בסעיף 16 להסכם נקבע, כי איחור בפינוי הנכס, בתום תקופת השכירות, יזכה את המשכיר בפיצויים מוסכמים בסך 50 דולר ארה"ב ליום, בגין כל יום של איחור בפינוי.

3.         בכתב התביעה נטען בין היתר, כי תקופת השכירות עפ"י ההסכם, היתה שנה אחת, ובגין תקופה זו בלבד, נקבעו דמי שכירות בסך 500 דולר לחודש. לטענת התובעות, ביחס לתקופה בת חמש השנים, אליה התייחסה זכות האופציה האמורה בסעיף 17 להסכם, לא נקבע גובה דמי השכירות, ולפיכך, תנאי למימוש אותה זכות שניתנה לנתבע בסעיף, היה קביעת גובה דמי השכירות, לתקופה הנוספת האמורה.

מכאן, כי לשיטת התובעות, זכות האופציה האמורה, לא הייתה אלא זכות קדימה לנתבע, לנהל מו"מ לשכירות הנכס, ולשכור אותו במחיר שיוסכם, למשך חמש שנים לאחר תום השנה הראשונה.

התובעות טענו, כי משלא סוכם גובה דמי השכירות לתקופה הנוספת, לא מומשה זכות האופציה עפ"י ההסכם, ולפיכך הסתיימה השכירות ביום 1.11.03, בתום השנה הראשונה לקיום החוזה.

נטען עוד, כי הנתבע הפר את השכירות בהפרות יסודיות, בין היתר, משלא שילם את דמי השכירות כסדרם, כאשר שיקים שמסר לתובעות לתשלום דמי השכירות, לא כובדו      ע"י הבנק הנמשך, בהעדר כיסוי מספיק, והנתבע שילם אותם באיחור רב.

לטענת התובעות, חב להן הנתבע במועד הגשת התביעה (ביום 26.1.05), חוב בסך 2,000 דולר ארה"ב, בגין אי תשלום דמי שכירות עבור ארבעה חודשים, שכן לא שילם את דמי השכירות מחודש ספטמבר 2004.

            התובעות טענו, כי הנתבע מפעיל את הקיוסק בנכס, בהעדר רשיון עסק כחוק, ותוך שגורם להן מטרד מתמשך. זאת, כאשר הוא מפעיל את הקיוסק עד לשעות הקטנות של הלילה, ומוכר בו משקאות חריפים, מה שמושך "... מיני טיפוסים שליליים..." אשר משתכרים במקום, גורמים רעש רב ואף "... עושים דרך קבע את צרכיהם על קיר ביתן של התובעות."

עוד טענו התובעות, כי הנתבע הציב מתקן להשכרת סרטי וידאו, בתחום מגרשן של התובעות ומחוץ לנכס ששכר, ללא רשות התובעות.

כן נטען בתביעה, כי הנתבע לווה מן התובעת מס' 2 סך 10,000 ש"ח, ונשאר חייב לה בגינה סך 8,000 ש"ח, עובר להגשת התביעה.

התובעת מס' 1, דרשה מן הנתבע לפנות את הנכס, עד יום 31.10.04, במכתבה מיום 15.8.04, נספח ד לכתב התביעה. ביום 14.10.04, נשלח אל הנתבע מכתב התראה מאת ב"כ התובעות, בו נדרש לתקן את ההפרות שפורטו שם, ולשלם לתובעות דמי שכירות בסך 800 דולר לחודש, החל מתום שנת השכירות הראשונה.

הנתבע לא פעל כפי שנדרש. בא-כוחו השיב לפניית ב"כ התובעות, במכתב מיום 31.10.04, בו חלק על טענותיהן לעניין האופציה ולעניין ההפרות, וטען, כי התובעות הן שהפרו את ההסכם.

התובעות עתרו אפוא, לחייב את הנתבע לסלק ידו מן הנכס, וכן תבעו לחייבו בתשלום חוב דמי השכירות, עד מועד הגשת התביעה, ומיום הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין, ובנוסף, סך 50 דולר ליום, בגין כל יום של איחור. עוד תבעו החזר ההלוואה בסך 8,000 ש"ח, ופיצוי בסך 50,000 ש"ח, בגין המטרד הנטען, ובגין עגמת הנפש שנגרמה להן, עקב הפרות ההסכם הנטענות. סכום התביעה הכולל הוא 66,738 ש"ח.