פסק-דין בתיק א 12522/05

התובעת קיבלה מהנתבעת תשלום בסך 8,000 ש"ח בגין נזק שנגרם לרכבה באירוע תאונת דרכים מיום 1.8.03, וכנגד קבלת תשלום זה חתמה על כתב וויתור וסילוק כנגד כל תביעה נוספת (ביום 30.10.03).

בתביעתה טוענת התובעת כי לא היתה גמירות דעת מצידה ביום החתימה על כתב הוויתור, שכן סכום התשלום מהווה אך את סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת ועל התובעת לשלם לה סכומים נוספים כדלקמן:

1,300 ש"ח בגין השתתפות עצמית.

60 ש"ח בגין כינון.

2,816 ש"ח בגין ירידת ערך.

200 ש"ח מכתב התראה.

כן טענה התובעת בכתב התביעה (סעיף 9), כי שומרת לעצמה הזכות לתבוע גם הפסד הנחת העדר תביעות, אשר ייגרם לה עם חידוש הפוליסה.

על מנת להוכיח כי לא היתה גמירות דעת בין הצדדים, צרפה התובעת לסיכומיה שני מסמכים, המעידים לטענתה על אי גמירות הדעת והמשך המו"מ כדלקמן:

-  מסמך מיום 21.10.03 (ממנו עולה כי על חשבון ירידת ערך שילמה הנתבעת סך של 1,145 ש"ח), בו דורשת התובעת מהנתבעת לבדוק שוב את פריט ירידת הערך.

-  מסמך מיום 28.10.03 שהינו תשובה למכתב הנתבעת מיום 22.10.03 (אשר לא צורף), בו מציעה התובעת להעמיד את ירידת הערך בשיעור 3%.

יצויין כי  עם כתב התביעה הוגשה חוות דעת שמאי, ממנה עולה כי נזק למוקד אחורי (בגין עבודות וחלקים) נקבע בסך 6,155 ש"ח, ואילו ירידת הערך נקבעה בסך 3,961 ש"ח, בשיעור 4%.

התובעת טוענת כי אין לפרש את עצם חתימתה על כתב הוויתור כהסכמה לכך שמדובר בסכום סופי ומוחלט, משום עצם התנהגות התובעת, הבאה לידי ביטוי בשליחת המכתב, ובו נאמר, באופן מפורש, כי הינה שומרת על זכותה לתבוע את הנזק השנוי במחלוקת (נראה כי הכוונה למכתב השני, מיום 28.10.03).

התובעת טוענת כי חתימתה על כתב הוויתור מקורה לפיכך, בטעות, באשר התובעת סברה וסוברת, כי הוסכם - בכתב הוויתור - אך על סכום שאינו שנוי במחלוקת.

הנתבעת דוחה את טענות התובעת, טוענת כי לשונו של כתב הויתור, על הסנקציה הכלולה בו, מהווה סילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובעת, וכי התנהגות התובעת, אשר פרעה את השיק, מהווה אישור להסכמתה ולגמירות דעתה, כעולה מחתימתה על כתב הוויתור.

לאחר שבחנתי היטב את חומר הראיות שהניחו הצדדים בפניי, ולאחר ששקלתי את טענותיהם, מצאתי לדחות את התביעה.

ראשית אפנה הצדדים לתאריך החתימה על כתב הוויתור.

כתב הוויתור נחתם ביום 30.10.03.

מועד זה הינו מאוחר למכתבי התובעת אשר צורפו לסיכומיה, וודאי הוא מאוחר למועד משיכת השיק - 9.10.03 (וידוע כי השיק נמסר לתובעת לפני מועד כתיבת שני המכתבים).

מכך ניתן להסיק כי ככל שהיתה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לסכום הפיצוי, הרי שמחלוקת זו הוסדרה עם חתימת כתב הוויתור, ביום 30.10.03.