פסק-דין בתיק א 1251/99

1.                 כאשר היה התובע בן כ- 15 שנה עסק, לטענתו, יחד עם אחיו בן ה- 17 בניקוי בית הכנסת המצוי בחזקת המועצה הדתית חיפה (להלן - המועצה), ללא השגחה של מבוגר ולאחר שהובא לשם על ידי אביו.  במהלך שהותו בבית הכנסת נחבל ונגרמו לו לטענתו נזקי גוף משמעותיים.  חבותה של המועצה בגין הארוע, כמו גם אחריותם של גורמים אחרים, הם השאלות שיידונו בפסק דין זה.   

טענות התובע

2.                 התובע טוען בכתב תביעתו כי בחודש אוקטובר 1992 עת שהיה תלמיד ישיבה "קטנה" בן 15 וחצי, פנתה המועצה אליו ואל שני אחיו במטרה להעסיקם בעבודות ניקוי ושיפוץ כלליים בבית כנסת "הדרת קודש" בחיפה.  בית הכנסת סגור זה שנים והמועצה היא מחזיקתו (להלן- בית הכנסת).  נטען כי פניה זו של המועצה נעשתה בעקבות מקרים קודמים בהם הועסקו התובע ואחיו בביצוע עבודות דומות אצל המועצה.  עוד נטען כי בין התובע לבין המועצה נקשרו יחסי עובד-מעביד, ובעקבותם החל התובע בעבודה בבית הכנסת. 

3.                 לפי התובע, העבודות שלשמן הועסק כללו בין השאר ניקוי של קירות בית הכנסת, ניקוי חיצוני ופנימי של חלונות, ניקוי פיח בתקרה ותיקון חלונות.  העבודות בוצעו על ידי התובע ואחיו, מבלי שהועמד עליהם פיקוח או השגחה מטעם המועצה.   כמו כן נטען כי לא סופקו להם כלי עבודה נחוצים (בפרט סולמות) ולא הושמו אמצעי בטיחות.

4.                 על פי כתב התביעה, לצורך ניקוי הפיח שבתקרת בית הכנסת, ובהיעדר סולם, נאלץ התובע ביום 23.10.92 לאלתר ולטפס על ספסלים.  הספסלים קרסו, והתובע צנח מגובה של 6.2 מטרים לרצפת הקומה הראשונה.  נטען כי התובע נחבל קשות בראשו ובמקומות אחרים בגופו וכי  נגרמו לו נזקי גוף שונים.  בחוות הדעת הרפואיות מטעם התובע שצורפו לכתב תביעתו נאמר כי נגרמו לתובע נכויות צמיתות בתחום הנוירופסיכיאטרי בשיעור 50% ובתחום האורטופדי בשיעור 10%.

5.                 לטענת התובע הפרה המועצה את חובת הזהירות בה היא מחוייבת כלפיו מכח היותה מעבידתו ומכח היותה המחזיקה בבית הכנסת.  התרשלות המועצה כלפי התובע התבטאה, בין השאר, בכך שהורתה לו לבצע עבודה שכרוכה בה סכנת נפילה מגובה מבלי שהזהירה או הדריכה אותו לכך; לא סיפקה לו כלי עבודה מתאימים ובפרט סולם; ולא הציבה פיקוח על העבודות. 

6.                 עוד נטען כי מחדליה הנ"ל של המועצה מהווים עוולת הפרת חובות חקוקות הקבועות  בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל - 1970;  כי המועצה הפרה את חוזה העבודה עם התובע; וכי יש להחיל את הכלל של "הדבר מעיד על עצמו".  טענות אלו נזנחו על ידי התובע בסיכומיו.    

7.                 להוכחת טענותיו העיד התובע בעצמו.  כן העיד מטעמו אחיו, גרשון שורק (להלן- האחגרשון).  

טענות המועצה

8.                 בכתב הגנתה, הכחישה המועצה את טענות התובע.  נטען כי בשנת 1997 שילמה לתובע באמצעות אביו סך של 2,554 ש"ח לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחבותה. סכום זה שולם כנגד ויתור מוחלט של התובע על טענותיו כנגד המועצה.  בסיכומיה זנחה המועצה טענה זו.  

9.                 לגופו  של ענין, הכחישה המועצה את עצם קרות התאונה, את עצם ביצוען של עבודות על ידי התובע בבית הכנסת וכן את הנזק הנטען על ידו.  לטענתה, לא התקיימו בינה לבין התובע יחסי עובד-מעביד.  המועצה מעולם לא הזמינה את התובע לבצע עבודות עבורה, לרבות לא במועדים שקדמו לארוע.  אביו של התובע, חיים שורק (להלן- האב), אשר הועסק על ידי המועצה כאיש אחזקה, הוא אשר נתבקש לבצע בעצמו תחזוקה מסוימת בבית הכנסת.  

10.             לטענת המועצה, האב אפשר על דעת עצמו לתובע להיכנס לבית הכנסת כדי שיבצע שם עבודות במקומו מבלי שהמועצה התירה זאת והאחריות מוטלת לפתחו של האב אשר אפשר זאת, וכן לפתחו של התובע.

11.                 מטעם המועצה העידו יעקב סמוטריץ' ודוד מצגר אשר שימשו כמזכירים הכלליים של המועצה (להלן - המזכ"לים סמוטריץ' ומצגר, בהתאמה). במועדים הרלוונטיים לתביעה היה סמוטריץ' בשלבי עזיבת התפקיד והעביר חפיפה למחליפו מצגר.  כמו כן העיד אליהו רוטנברג אשר שימש כגזבר המועצה (להלן - הגזבר רוטנברג).

הודעת צד שלישי         

12.             המועצה הגישה הודעת צד שלישי כנגד האב וכנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן- מגדל) בה נטען כי זכאית היא לשיפוי מהאב וממגדל במידה ותחוייב לשלם לתובע סכומי כסף בגין תביעתו. 

13.             בהודעתה כנגד האב, טוענת המועצה כי האב התבקש על ידה לבצע עבודה נוספת של ניקוי בית הכנסת.  נטען כי התרשלות האב והפרת חובות חקוקות על ידו באו לידי ביטוי, בין השאר, בכך שהביא על דעת עצמו את התובע לבית הכנסת; השאירו ללא פיקוח; לא הדריכו; ובחר להעסיקו לצורך רווח אישי של האב.  על פי המועצה,  רשלנות והפרת חובות חקוקות אלו הם הגורם הבלעדי לארוע.  בכל אלה הפר האב את חובות הזהירות, הנאמנות והשליחות כלפי המועצה, וכן חובות חוזיות כלפיה.  כמו כן נושא האב באחריות שילוחית למעשי התובע.  אשר על כן, כך נטען, על האב לשפות את המועצה בכל סכום שתחוייב לשלם לתובע.

14.             טענה לפיה יש להחיל את הכלל של "הדבר מעיד על עצמו" - נזנחה על ידי המועצה בסיכומיה. 

15.             בכתב הגנתו, מכחיש האב את עיקרי טענות המועצה כנגדו ואת זכותה לשיפוי ממנו.  האב מודה בכך שהינו עובד המועצה, אולם מכחיש כי נתבקש לבצע עבודות ניקוי בבית הכנסת וכי קיבל על עבודות אלו תשלום.  נטען כי כאיש אחזקה, לא כלל תפקידו של האב ביצוע עבודות ניקוי.  לטענתו, העבודה שבגינה קיבל תשלום נוסף מהמועצה היתה תיקון שמשות בבית הכנסת, וזו בוצעה באפריל 1992, ללא קשר לתאונה שארעה לתובע באוקטובר 1992.

16.             באשר לטענת המועצה בדבר חבותו, מכחיש האב רשלנות כלשהי מצידו וטוען כי לא הביא את התובע על דעת עצמו לבית הכנסת; כי התבקש על ידי יו"ר המועצה דאז, ישראל לבנון ז"ל (להלן - היו"ר לבנון) ועל ידי המזכ"ל סמוטריץ' לשכור בני נוער לצורך ניקוי בית הכנסת ולאחר שהציע להם כי לצורך כך יישכר התובע - הסכימו היו"ר לבנון והמזכ"ל סמוטריץ';  וכי לא היה זה מתפקידו לפקח על ביצוע העבודות על ידי התובע.  לחילופין נטען כי מעשיו של האב נעשו במסגרת עבודתו אצל המועצה, ולכן אין להטיל עליו אחריות ישירה.  אין להטיל עליו גם אחריות שילוחית שכן התובע לא היה שלוחו או עובדו של האב.  לצורך הוכחת האירועים, העיד האב בעצמו.      

17.             בהודעתה כנגד מגדל טענה המועצה כי מגדל הוציאה לבקשתה פוליסה לכיסוי חבות מעבידים ואחריות צד ג', אשר היתה בתוקף בזמנים הרלוונטיים לתביעה.  נטען כי תביעת התובע מכוסה בפוליסה האמורה, וראיה לכך הוא התשלום של 2,554 ש"ח אשר בשנת 1997 העבירה מגדל למועצה עבור התובע (באמצעות האב).  על כן קמה למועצה זכות לשיפוי מאת מגדל בגין כל סכום שתחוייב לשלם לתובע, כמו גם בגין הוצאותיה המשפטיות של המועצה. 

18.             בכתב הגנתה, מכחישה מגדל את חבותה לשפות את המועצה בתשלום כלשהו.  נטען כי תביעת התובע אינה מכוסה בפוליסת הביטוח.  התובע לא היה עובד המועצה שכן נכח בבית הכנסת ללא ידיעתה של המועצה, ועל כן אין הארוע מכוסה בגדר הפרק של "חבות מעבידים" בפוליסה.  בנוסף, הביטוח חל רק על משרדי המועצה והספריה, ואילו הארוע התרחש בבית הכנסת, ומשכך אין הוא מכוסה בפרק "צד ג'".  האחריות בגין הארוע מוטלת על המועצה ועל האב בלבד.  מטעמה של מגדל העידה גב' מוניק רכס ששימשה בתפקיד חתמת. 

פסק הדין יעסוק בשאלת החבות בלבד. 

האם הוכח קרות התאונה?