פסק-דין בתיק א 12485/05

א. רקע

מונחת בפניי עתירה לסילוק התובענה על הסף בהתאם לתקנות 100 ו - 101 לתקסד"א, התשמ"ד - 1984. 

עסקינן בתביעת נזקי גוף שהגיש המשיב כנגד המבקשת ביום 6/6/05, בגין מחלת לב, שנגרמה לו לטענתו כתוצאה ישירה מהגשת תביעה כספית בסך 500,000 ש"ח אותה הגישה המבקשת כנגדו ביום 10/5/94  בת.א 35327/94 ובצווי עיקול שהוצאו על ידי ביהמ"ש בשנת 1994 בהתאם לבקשות המבקשת.

ב. טענות המבקשת:

לטענת המבקשת, יש לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות.  המדובר בתביעה נזקית שעילתה היא הגשת של תביעה בעבר,  אשר בעקבות הגשתה נגרמו לתובע נזקים לכאורה. התובענה הוגשה על ידי המשיב כ - 11 שנים לאחר הגשת התביעה ע"י המבקשת, וכאשר מועד זה מהווה את המאורע הנזיקי  בהתאם לכתב התביעה.

אף צווי העיקול אשר גרמו למשיב נזקים הוצאו כבר בשנת 1994.

בנוסף נטען, כי בתאריך 24/4/95 הגיש המשיב כנגד המבקשת תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות הגשת התובענה המקורית.

כמו כן הוסיפה, כי על פי סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] עברו למעלה מעשר שנים מעת הגשת התביעה על ידי המבקשת, היא עילת התביעה, ועל כן התביעה התיישנה.

עוד טוענת המבקשת לדחיית התביעה מחמת מעשה בית דין.

המשיב הגיש בעבר כאמור תביעה נגדית כנגד המבקשת בעילה זהה ותביעתו נדחתה על ידי בית המשפט בפסק דין מיום 18/11/99.

עילת התביעה הנטענת היא  אחת - הגשת התביעה על ידי המבקשת - ועל המשיב היה להגיש את תביעתו על מלוא נזקיו או לבקש את רשות בית המשפט לפצל סעדיו ככל שיבקש בעתיד לתבוע נזקים הנטענים שטרם נתגבשו לטענתו.

מאחר ולא עשה כן יש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין בהתאם לתקנה 101 (א) (1) לתקסד"א.

בסיפת הבקשה טוענת המבקשת, כי יש למחוק את התביעה על הסף בהעדר עילה.

הנתבעת פעלה ככל בעל דין אחר המגיש תביעה נגד רעהו בבית המשפט מבלי שנעשו פעולות מיוחדות וחריגות שיעידו על חוסר תום או חוסר נקיון כפים כאשר אף בקשת העיקול אינה פעולה חריגה.

הגשת תביעה בבית המשפט כשלעצמה אינה מהווה עילת תביעה ועל כן יש למחוק את התובענה על הסף  בהתאם לתקנה 100  לתקסד"א.

ג. טענות המשיב:

באשר לטענת ההתישנות טוען המשיב, כי יש לדחות הבקשה שכן נזקיו התגבשו רק בשנת 2000 עת נקבעו לו 29% נכות צמיתה על ידי המל"ל.

באשר לטענת מעשה בית הדין טוען המשיב, כי יש לדחות הבקשה שכן התביעה בשנת 1994 לא דנה בענין נזקי גוף ולא היתה הכרעה בפסק דין של כב' השופט דוויק ז"ל בשנת 1999 לגופה של תביעה.

באשר לטענה כי ההליך אינו מגלה כל עילה טוען המשיב, כי יש לדחות הבקשה שכן כתוצאה מהגשת התביעה על ידי המבקשת והתנהלותה לרבות העיקולים שהוטלו נגדו הביאו להדרדרות מצבו הבריאותי כשהמשיב עובר שני אירועי לב ונקבעו לו  אחוזי הנכות משנת 2000 כאמור לעיל.

ד. דיון:

המבקשת עותרת למעשה לדחיית ו/או מחיקת התביעה על הסף משלושה טעמים, התיישנות, מעשה בית דין והעדר עילה.