פסק-דין בתיק א 12467/03

1.         החברה התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבע, לתשלום מס ערך מוסף בגין עסקה שהתקיימה בין הצדדים. התובעת טענה כי מכרה משאית לנתבע תמורת הסך של 70,000 ש"ח אלא שהנתבע נותר חייב  את סכום המ.ע.מ. הנתבע מצידו טען כי הסכום העסקה שסוכם בין הצדדים, כבר כלל את סכום המ.ע.מ, ומששלם את הסך של 70,000 ש"ח, איננו חייב מאום.

2.         עובדות המקרה

2.1        התובעת, היתה בעלים של משאית  מסוג פריטליינר שנת יצור 93 מ.ר. 00-183-92 ובקשה למכור אותה. לצורך כך פרסמה מודעה בעיתון בחודש פברואר 2002 או בסמוך לכך.

2.2        בעקבות הפרסום בעיתון, יצר הנתבע קשר עם מנהל התובעת. לאחר מספר פגישות, נסגרה עסקה  בין הצדדים אשר קבלה ביטוי בזכרון דברים כתוב מיום 26.2.01  (נספח א' לתצהיר ת / 1 ).

2.3        מזכרון הדברים עולים עקרונות העסקה כפי שמפורטים להלן :

          הנתבע ירכוש את המשאית  מסוג פריטליינר בתמורה לסכום של 76,000 ש"ח. כמו כן ימסור בתמורתה משאית דאף דגם 3600 שנת יצור 1987 עם מערבל. המוכר יתקין למשאית  הפריטליינר מערבל מסוג CEFAשנת יצור 96 על חשבונו ויתוקן פח אחורי במערבל.

כמו כן יתן הנתבע שיק בטחון על סך של 20,000 ש"ח.

כפי שהוסבר בעדות מנהל התובעת, העסקה כללה העברת רכב נוסף מהנתבע לתובע תמורת התיקון. (עמ' 9 לפרטיכל). בשלב הראשון הנתבע לא רצה להעביר את המשאית דאף, עד שיבוצע תיקון המערבל על ידי התובעת, ולכן נתן שיק בטחון על סך של 20,000 ש"ח.  (עמ' 9 לפרטיכל).

2.4        מנהל התובעת טפל בהתקנת המערבל, אלא שלדבריו של הנתבע המשאית היתה מעל חודש  במוסך ומנהל התובעת בקש ממנו שיעשה את התיקון על חשבונו, תמורת הפחתה של 6000 ש"ח ממחיר העסקה. (עמ' 11 ,12לפרטיכל).

2.5        מנהל התובעת מאשר כי הסכים להוריד מהמחיר סכום של 6000 ש"ח. (ס' 10 לתצהירו, ת / 1 ).

2.6        ביום 11.3.01 בצע הנתבע העברה בנקאית לחשבון התובעת, על סך של 70,000 ש"ח. (נספח ה' לת / 1 ).

כנגד הפקדה זו הוציאה התובעת קבלה לנתבע על סך של 70,000 ש"ח ביום 12.3.01. (נספח ז' לת / 1 ).

2.7        ביום 1.5.01 מסרה התובעת לנתבע חשבונית מס ממנה עולה כי סכום העסקה הוא 70,000 ש"ח, סכום המ.ע.מ הוא 11,900 ש"ח ובסה"כ מגיע הסכום לסך של 81,900 ש"ח. 

2.8        מנהל התובעת טוען כי באותו מועד גם החזיר את שיק הבטחון לידיו של הנתבע. (עמ' 9 לפרטיכל).

3.         גרסאות הצדדים

3.1        מנהל התובעת נשאל מדוע הוציא את החשבונית רק ביום 01.05.01 כאשר הכסף התקבל אצלו כבר ביום 11.3.01  והשיב כי הנתבע בקש ממנו לדחות את תשלום המ.ע.מ כי לא היה לו כסף לשלם. (עמ' 10 לפרטיכל). עוד טען מנהל התובעת בתצהירו כי  מספר פעמים לאחר מכן התקשר לנתבע על מנת שישלם את המ.ע.מ אך הוא הבטיח ולא קיים, תוך שהנתבע מציין שהעביר את הסכום לחשבון התובעת, ולאחר מכן ציין שההעברה בוצעה לחשבון אחר וכו'. (ס' 18, לת/1 ).

3.2        הנתבע מצידו  מכחיש לחלוטין גרסה זו וטוען כי  הופתע לקבל את חשבונית המס, ואמר למנהל התובעת כי המחיר שסוכם כבר  כולל את המ.ע.מ. (עמ' 13 לפרטיכל). הנתבע גם הכחיש כי אי פעם אמר למנהל התובעת  כי העביר את סכום המ.ע.מ לחשבון הבנק של החברה. (עמ' 12 לפרטיכל).

4.         המסגרת הנורמטיבית לדיון