פסק-דין בתיק א 124562/01

התובעים רכשו מהנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") דירה בבניין מגורים ישן ברחוב קריניצי 87 רמת גן (להלן: "הדירה"). הבניין כולו עבר שיפוץ יסודי על ידי הנתבעת 1, אשר מכרה את הדירה לתובעים תוך התחייבות לביצוע השיפוץ. תביעת התובעים היא בגין ליקויי בניה שונים, גריעה ממקום החניה שהוקצה להם ועוד כיוצא בזה עילות תביעה כפי שיפורטו להלן. בית המשפט מינה מומחה מטעמו (להלן: "המומחה"), אשר הגיש חוות דעת סדורה ומפורטת המתייחסת לליקויי הבנייה הנטענים על ידי התובעים ולטענות נוספות שהועלו על ידם בכתב התביעה. הצדדים קיבלו את חוות הדעת בכפוף להסתייגויות קלות שאף הן תידונה להלן.

1.     חנייה.  

חוזה המכר מיום 10.8.97 (להלן: "החוזה") נכרת בין התובעים  לבין הנתבעת ולפיו הם רוכשים ממנה את הדירה וחניה הצמודה אליה המסומנת בתשריט שצורף כנספח לחוזה (מוצג ת/1 , להלן: "התשריט"). על גבי התשריט סומן בצהוב מקום החנייה שיועד לתובעים.

בפועל, מיום כניסתם לדירה, התובעים ניכסו לעצמם את החנייה שמימין לחנייה שהוצמדה   לדירתם ומאז ועד היום הם מחנים את מכוניתם בחנייה שמימין לחנייה המיועדת להם. לימים, קיבלה הנתבעת היתר מעיריית רמת גן להוסיף שני מקומות חנייה נוספים, הממוקמים במתחם אחר מזה שממוקמות שתי החניות המסומנות בתשריט.

התובעים טוענים כי משטח החניה שיועד להם על פי התשריט נגרע  שטח של כ- 5 מ"ר, הם מבקשים להחזיר לעצמם את השטח האמור וכן הם מבקשים צו שיורה לנתבעים להוציא את המכוניות מהמתחם הנוסף, עליו קיבל התובעת היתר בנייה.

לתביעת התובעים להורות לנתבעים לסלק את החניות הנוספות, עליהן ניתן היתר בניה כדין, אין כל בסיס. התובעים לא הראו סיבה שבדין לקבלת הסעד המבוקש. הם לא הוכיחו כי מבחינה קנינית לא היתה לנתבעים הזכות להוסיף חניות על אלה שסומנו בתשריט. הם אף לא הוכיחו כי יש בתוספת החניות כדי לגרום לירידת ערך דירתם. מהטעם הזה בלבד דין עילת תביעה זו להידחות. יתר על כן, בהתאם לנספח 7 לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת עולה כי שכן אחר המתגורר בבניין, החנה את מכוניתו במקום שבו הוספו שתי החניות הנוספות מאז שנות החמישים, עובדה המחזקת את טענת הנתבעת כי התובעים ידעו שקיימת אפשרות שאזורי החנייה ישתנו או יוספו. ראוי להוסיף כי התובעים לא התנגדו לצירוף נספח 7 לתצהיר עדותה של הנתבעת כראיה ועל כן יש בו כדי לחזק את הטענה כי מאז בניית הבניין היתה חנייה גם באזור החניות שהוסף.

אשר לחנייה שיועדה לתובעים, על פי חוזה המכר והמסומנת בצהוב בת/ 1, הרי שממילא הם אינם מחנים את מכוניתם באזור זה, אלא בחנייה הצמודה לה מימין. החנייה שקיבלו התובעים קטנה בשטחה מזו המסומנת בתשריט, יחד עם זאת, ובהתאם לחוות דעתו של המומחה, החנייה היא תקנית. בהתחשב בעובדה שהתובעים ניכסו לעצמם חנייה אחרת, אשר הגישה אליה נוחה יותר מהחנייה שיועדה להם על פי התשריט, אין מקום להורות - במקרה זה - על אכיפה באופן שתוגדל החנייה המיועדת על ידי הריסת האדנית  בה מצויים שעוני המים של הבניין. לפיכך, זה המקרה שראוי לפצות את התובעים בגין הפרת החוזה על כך שהחניה בפועל קטנה מעט מהשטח שהוקצה בתשריט. בהתאם לחוות דעתו של המומחה ירידת הערך בגין כך הינה בסך בשקלים  השווה ל- 2000$ לפי שער דולר של 4.5 ש"ח ל- 1$. 

2.    מחסן לאופניים.

התובעים טוענים כי מחסן האופניים , שנמסר להם, אינו זה שהתחייבה בו הנתבעת בהתאם למפרט הטכני, אשר צורף לחוזה. לטענתם, הם קיבלו מפתח למחסן אופניים סגור הנמצא מתחת לעמודי הבניין, בעוד שמחסן האופניים שהתחייבה הנתבעת הוא מחסן הממוקם בתוך הלובי של הבניין. בסעיף 15 למפרט הטכני הוסכם כדלקמן:

"בכניסה לבניין: מחסן לאופניים לובי סגור, טלוויזיה במעגל סגור ריצוף שיש עם דלתות חשמליים."

לפרשנות המוצעת על ידי התובעים אין עיגון בסעיף 15 למפרט. סעיף זה מתייחס למחסן אופניים ולאחר מכן ללובי סגור והמשתמע ממנו כי הפרטים המצוינים לאחר המילים "לובי סגור" מתייחסים לכך שהם נמצאים בתוך הלובי. להבדיל מהמילים "מחסן לאופניים" הבאות לפני המילים "לובי סגור" כך שאין מניעה שמחסן האופניים יהיה מחוץ ללובי. זאת ועוד פרשנות הוגנת של המפרט הטכני, המביאה לידי ביטוי את נסיון החיים והגיונם של דברים במהלך רגיל של העסקים מביאה למסקנה האמורה. אין להעלות על הדעת כי צדדים סבירים היו מסכימים שזוגות אופניים יובלו אל תוך הלובי המרוצף שיש, ילכלכו אותו ויפגעו בקירותיו רק לצורך כך שהמחסן יהיה ממוקם בתוך הלובי. הרבה יותר הגיוני וסביר כי מחסן האופניים ימוקם מחוץ ללובי, מתחת לעמודי הבניין.

אשר על כן יש לדחות את תביעת התובעים להקצות להם את המחסן הממוקם בתוך הלובי, לצורך אחסון אופניים. אני מורה לנתבעת לספק לתובעים את המפתח למחסן האופניים תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

3.   ליקויי הבנייה.

ליקויי הבנייה מפורטים בחוות דעתו של המומחה והואיל והצדדים נמנעו מחקירתו ושניהם אימצו את האמור בה, בכפוף להסתייגויות שלהלן, יש לקבל את האמור בחוות הדעת. הסתייגויות הנתבעת מתייחסות לעניינים כדלקמן:

א.    אין לקבל את הטענות בדבר פיצוי על הלקויים הואיל ועם מסירת החזקה בדירה התובעים חתמו על כתב ויתור (נספח 1 לתצהיר עדותה הראשית)  לפיו הדירה התקבלה לשביעות רצונם בכפוף ל"עבודות שונות בתוך הדירה". די באמור לעיל כדי לסלול את הדרך להגשת תביעה, מקום בו לא תוקנו הליקויים. כמו כן, מדובר בליקויים שונים, אשר אין זה מן ההכרח שהתובעים יבחינו בהם עם הכניסה לדירה ועל כן אין בכתב הויותור כדי לחסום את דרכם מלהגיש תביעה בגין ליקויי הבנייה.

ב.   תיקון הליקויים באמצעות הנתבעת; לאחר ששמעתי את הצדדים ובמהלך הליכי המשא ומתן לפשרה, שקדמו לדיון בהבאת הראיות, התרשמתי כי קיימת עוינות תהומית  בין הצדדים באופן שכל תקשורת ביניהם הינה בלתי אפשרית. לפיכך, לא ראיתי הכיצד ניתן היה להביא לכך שהנתבעת תבצע תיקונים בביתם של התובעים.

ג.  במסגרת ליקויי הבנייה אין לקבל את טענת התובעים על פירוק קורה, אשר היתה קיימת מאז בניית הבית בשנות החמישים והנתבעת לא התחייבה, במסגרת החוזה או המפרט, לעקור את הקורה ממקומה. בהתאם לתשובות לשאלות הבהרה ששלח המומחה עולה כי קיומה של הקורה אינו עומד בסתירה לתקנות התכנון והבנייה. לא הוכח שיש בקיומה של הקורה כדי לגרום לירידת ערך הדירה והואיל והיא עומדת בתקנות התכנון והבנייה יש לגרוע מהעלויות המופיעות בחוות דעתו של המומחה את עלות הסרתה של הקורה.

ד.   אינטרקום; יש לקבל את עמדת התובעים כי על הנתבעת להתקין אינטרקום כמחויב במפרט הטכני. יחד עם זאת, הואיל והמדובר בעבודה מחוץ לדירת התובעים והואיל והנתבעת לא הביעה התנגדות נחרצת להתקנתו אין מניעה כי העבודה תתבצע על ידי הנתבעת.לפיכך אני מורה לנתבעת להתקין אינטרקום בלובי הבניין תוך 30 יום ממועד פסק הדין. במקביל, יש להפחית מהסכומים הנקובים בחוות דעת המומחה את עלות התקנת האינטרקום. לא תתבצע ההתקנה תוך המועד האמור לעיל יוסף סכום עלות ההתקנה לפיצויי התובעים.

4.   יריבות.