פסק-דין בתיק א 1245/00

בפני תובענה בה מבוקש להצהיר כי משכנתא שניתנה על ידי הבנק הנתבע בנק דיסקונט לישראל [להלן - "הבנק"] למלון זידאני בע"מ התובעת מס' 1 ולמר זידאני מנהלה [להלן יקרא לשניהם יחדיו "זידאני"], בטלה.

למעשה מבוקש על ידי התובעים לקבוע כי ההתקשרות החוזית בין הבנק לבין זידאני מבוטלת, מאחר והבנק לטענתם הפר הפרה יסודית את התחייבותו, [ההתקשרות החוזית כללה מצד אחד הלוואה שנתן הבנק לזידאני ומצד שני התחייבות זידאני לפרוע ההלוואה שלהבטחתה נתנה המשכנתא נשוא התובענה].

לחילופין נטען על ידי התובעים כי הבנק הטעה את זידאני הטעייה יסודית, הציג בפניו מצג לא נכון לגבי קצב העמדת ההלוואה, קיים את החוזה שביניהם שלא בתום לב והפר חובות המוטלות עליו בהיותו תאגיד בעל אופי מעין ציבורי.

התובעים עמדו להקים מלון בנצרת ולשם כך נדרשו לגיוס הון.

זידאני פנה לבנק דיסקונט, נוהל בין הצדדים משא ומתן, ובסופו של יום הושג הסכם בין הצדדים.

הצדדים חלוקים לגבי מהותו של הסכם זה.

הבנק מצד אחד טוען כי ההסכם שנכרת בין הצדדים ביום 18/12/94 [ להלן - "הסכם ההלוואה], והתוספת לו, הוא ההסכם היחיד שנכרת ביניהם והוא היחידי המחייב, והבנק פעל בדיוק על פיו ולא הפר אותו. ואילו זידאני טוענים כי קודם להסכם הנ"ל, ביום 23/10/94, נקשר בין הצדדים "הסכם" אחר, שהוא לטענתם לב ליבו של ההסכם המאוחר, ובו הסכימו הצדדים על קצב שחרור הכספים, וזהו ההסכם שהופר והבנק לא פעל על פיו.

"הסכם" זה נערך בצורת טבלה [להלן - "הטבלה" [ת/8] ], שהוכנסה לתיק ההלוואה בבנק ונמצאה בו במשך כל הזמן. על כך לא חולק הבנק, אך לטענתו טבלה זו בטאה את דרישת זידאני בלבד והבנק מעולם לא הסכים לה והגיע להסכמות אחרות עם זידאני לגבי קצב מתן האשראי, ובפועל אף פעלו על פי ההסכמות הנ"ל.

הינה כי כן, עניין לנו קודם כל במחלוקת לגבי תנאיו של ההסכם שנכרת בין הצדדים, והאם אכן הטבלה מהווה חלק מההסכם הסופי.

כדי למצוא תשובות לשאלות הנ"ל, ראשית נבחן את המסמכים עצמם.

על פי הטבלה, הבנק היה אמור לשחרר לזידאני 150,000$ כנגד אישור על בניית שתי הקומות הראשונות, ובהמשך 150,000$ עם השלמת כל אחת מחמש הקומות האחרות במלון, כאשר על הטבלה כתוב במפורש כי הינה מתייחסת לבניית שלד המלון בלבד.

מסמך זה אינו חתום על ידי הבנק, ומוסכם בין הצדדים כי הוא נערך ונכתב על ידי זידאני בלבד.

הסכם ההלוואה [ת/3], הינו הסכם שנערך בין בנק דיסקונט למימון התעשייה בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ, ובין מלון זידאני נצרת בע"מ .

כאמור הסכם זה נחתם ביום 18/12/94 ואין מחלוקת בין הצדדים כי הוא חתום על ידי כל הצדדים.

מעבר לכל תנאי ההסכם, אציין מספר סעיפים רלוונטיים:

בהקדמה להסכם נאמרו הדברים הבאים:

" והואיל והלווה ביקש מהבנק לתת לו הלוואה או הלוואות [להלן - "ההלוואות"] לשם מימון מלא או חלקי של השקעות במפעלו של הלווה, [להלן - "תוכנית ההשקעות"], כפי שמובא בתוספת א' הנזכרת להלן....".

לאחר מכן בסעיף 1ב' מצויין:

" מטרת ההלוואה שתועמד לרשות הלווה, תהיה לשם מימון צורכי הלווה המפורטים בתוספת א'....".