פסק-דין בתיק א 1242/04

1.         המחלוקת בתובענה זו עוסקת ברצונו של התובע לחזור בו מהסכם לביטולו חוזה. ואלו העובדות הצריכות לעניין:

2.         הנתבעים מס' 2-1 (להלן: "אבו-שהאב") החזיקו במבנה מגורים בשכונת אל מחאג'נה באום אל פאחם, גוש 201/35, חלקה 35 (להלן: "המכירה"). מדובר במבנה מגורים הרשום על שם רשות הפיתוח ואשר הוחכר לאבו-שהאב במבנה שתי דירות ושתי יחידות נוספות המשמשות כחנויות.

3.         ביום 4.9.03 נערכו ונחתמו 2 הסכמי מכר בין התובע לבין כל אחד מהנתבעים מס' 1 ו-2. בהסכמי המכר נרשם כי כל אחד מהמוכרים הינו בעל זכויות חכירה בלתי רשומות בדירה אחת. על פי ההסכם מכרו אבו-שהאב לתובע את שתי הדירות: האחת, תמורת סך של 40,000 דולר; והשני, תמורת סך של 60,000 דולר. בהסכמים נרשם כי המוכרים מתחייבים לפעול לרישום זכויות החכירה בדירות על שמם ולהעבירן לאחר מכן על שמו של התובע.

            אבו-שהאב התחייבו לרשום את זכויות החכירה על שמם תוך 6 חודשים. בסעיף 1(יג) נקבע:

" תנאי מתלה - תוקפו של חוזה זה מותנה ברישום חכירה בלשכת רשם המקרקעין על שם המוכר. באם החכירה על שם המוכר לא תרשם בלשכת רשם המקרקעין תוך 6 חודשים מיום חתימת חוזה זה, הרי שחוזה זה יהא בטל ומבוטל, והצדדים מוותרים על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה איש כנגד משנהו".

            חשוב לציין כי את החוזים ערך והכין עו"ד בן-נון שהיה בא כוחו של התובע. זה פעל בעריכת ההסכם בשם שני הצדדים.

4.         אין חולק כי התובע שילם לאבו-שהאב את התמורה עבור הדירות. כמו כן הועברה החזקה בדירות לאבו שהאב.

5.         לצורך רישום הזכויות על שמם חתמו אבו-שהאב על יפוי כוח לעו"ד בן נון וזה הוסמך לפעול בשמם לביצוע הרישום.

            עו"ד בן נון פנה למינהל מקרקעי ישראל, המטפל בנכסים הרשומים על שם רשות הפיתוח, והגיש בקשות מתאימות לרישום זכויות החכירה על שם אבו-שהאב והעברת הזכויות על שם התובע.

            ביום 19.11.03 נענה עורך דין על ידי מנהלת מדור חוזים עירוניים במינהל כי לא ניתן לאשר את ההעברה. הוסבר כי במינהל רשומות שתי הדירות בנפרד משני החנויות ולכן צוין כדלקמן:

" במידה ונמכרו כל היחידות בשלמות יש להמציא הסכמים בהתאם. במידה ולא, אז לא ניתן לאשר את העברת הזכויות ויש לנקוט בצעדים לרישום בית משותף בלשכת רישום מקרקעין".

ביום 2.12.02 נערך ונחתם בין הצדדים מסמך המכונה תוספת להסכם שבו הובהר כי העסקה מתייחסת לדירות ולכל הקיים במבנה, לרבות המחסנים (נ/1). אין חולק כי כוונת הצדדים בביטוי מחסנים היתה ליחידות המשמשות בפועל כחנויות.

6.         ביום 24.2.04 פנה ב"כ הנתבעים, עו"ד שרקאוי, במכתב לעו"ד בן נון וביקש לקבל עדכון מה נעשה להשלמת הרישום. כן ציין כי אם לא נעשה די להשלמת הרישום יש להאריך את המועד ב-6 חודשים נוספים. עוד הציע עו"ד שרקאווי כי אם התובע מבקש זאת מוכנים אבו-שהאב לטפל ברישום בעצמם באמצעות בא כוחם (נספח א' לנ/8).

            בתשובה הודיע עו"ד בן נון כי הינו מסכים, בשם התובע, להאריך את המועד להשלמת הרישום ב-6 חודשים נוספים וכך הוא מציין:

" לפיכך מרשי מסכים להאריך את המועד הקבוע בסעיף 1יג' לחוזה ב-6 חודשים נוספים, דהיינו עד 4.6.04 ובלבד שמשרדך יבצע את רישום החכירה לשם מרשיך בלשכת רשם המקרקעין, ובלבד שבהעדר רישום זכויות החכירה כאמור בחלוף המועד הנ"ל, יבוטלו חוזי המכר, ומרשיך יחזירו למרשי תוך 14 יום, דהיינו עד ליום 18.6.04, את כל הכספים ששולמו להם על ידי מרשי בגין התמורה בערכם הדולרי בעת החזר הכספים" (נספח ב' לנ/8).

(יצויין כי במכתב נפלה טעות שכן תוספת של 6 חודשים משמעה ארכה עד ליום 4.9.04 ואין מחלוקת כי כך הוסכם. ראה גם נספח ג' לנ/8).

7.         הטיפול אכן הועבר לעו"ד שרקאוי אך גם בתום 6 חודשים נוספים לא נרשמו הזכויות על שם אבו-שהאב. בין הצדדים הוחלפו התכתבויות ומתצהירו של הנתבע מס' 1 עולה כי נעשו פעולות על ידי עו"ד שרקאוי, אם כי לא ניתן היה להשלים את הרישום בשל הצורך לרישום הבית המשותף (סעיף 31 לנ/8). יצויין גם כי אישור על תשלומי המס הועברו לעו"ד שרקאוי ביום 16.6.04 (נספח ד' לנ/8).

8.         ביום 8.8.04 פנה עו"ד בן נון לאבו-שהאב באמצעות עו"ד שרקאוי והודיע כדלקמן:

" לפיכך באם הקונה לא ישלים את רישום זכויות החכירה לשמו בלשכת רשם המקרקעין עד ליום 4.9.04, כפי שהתחייב בסעיף 2א' לחוזה, הרי שבהתאם לסעיף 1יג' לחוזה, יהא החוזה בטל מעיקרו ואזי מרשיך יתבקשו להשיב לקונה את כל הסכומים שקיבלו מהקונה".