פסק-דין בתיק א 123937/01

מבוא:

זהו ערעור על שומת היטל השבחה שנעשתה ביום 25.6.01 ותוקנה ביום 7.8.01, וזאת ביחס לנכס הידוע כחלקה 245 בגוש 6917 (להלן: "המקרקעין").

לטענת המערערים, שגוי חישוב היטל ההשבחה וזאת בשל שימוש בעקרונות חישוב שגויים.

טרם שאדרש לנימוקי הערעור ראוי כי תוצג בתמצית ההתפתחות במעמדם התכנוני של המקרקעין: 

1. ביום 2.9.1937 הוחלה על המקרקעין תב"ע מס' 39 לפיה סווגו המקרקעין כאזור מסחרי. תקנות התוכנית אפשרו בנייה של שלוש קומות בשיעור 50% לקומה ובסך הכול 150%. על פי התוכנית הופקע מן המקרקעין שטח של 98 מ"ר לצורך הרחבת כבישים (להלן: "שטח ההפקעה").
2. תוכנית   "44" המנדטורית ייעדה את המקרקעין כאזור להריסה.
3. בשנת 1958 סומן שטח ההפקעה כחלקה נפרדת, היא חלקה 238 והועבר ללא תמורה לעיריית תל אביב. יתרת החלקה סומנה כחלקה מס' 239 וסך שטחה  463 מ"ר. 

4.   ביום 8.3.75 פורסמה תוכנית "1200" על פיה יועד האזור לתכנון בעתיד. התוכנית קבעה כי לא תותר כל בנייה בשטח לפני אישור תוכנית מפורטת.

5.   ביום 28.11.85 פורסמה תוכנית "ע'" המאפשרת הקמת מרתף בשטח היקף קומת הקרקע בנוסף לאחוזי הבנייה.

6.   ביום 11.11.1993 הוחלה על המקרקעין תכנית מס' "2510/במ 3"  (להלן: "תכנית הכרם") ועל פיה בוטלה ההפקעה. מטרת תוכנית הכרם הינה פיתוח שכונת כרם התימנים תוך הדגשת הרקמה העירונית המייחדת אותה. התוכנית נועדה ליצור רצף של פעילות עירונית בין מתחם נחלת בנימין לבין טיילת חוף הים, תוך שיפור איכות המגורים ורווחת התושבים בשכונה, עידוד לשיפוץ שיקום ושימור המבנים וכן הקצאת שטחים לצרכים ציבוריים.

טענות הצדדים:

כזכור, טוענים המערערים כי שגתה הועדה בחישוב גובה היטל ההשבחה שנקבע וזאת בשל שימוש בעקרונות חישוב שגויים בשני נושאים:

א.      הנחת שטח הקרקע.

ב.      הנחת שבח הדירה העשירית.

אדון בכל אחת מטענות אלה בנפרד.

א.                  הנחת שטח הקרקע

הקדמה:

הרקע העובדתי אשר אינו שנוי במחלוקת ורלבנטי לחלק זה של ההכרעה, מעבר לתיאור ההתפתחות התכנונית, יובא להלן:

1. ביום 21.8.1994 הושבה חלקה מס' 238 ללא תמורה למערערים.