פסק-דין בתיק א 12318/04

תביעה לתשלום שכר טרחת פרקליט, אשר נתן לנתבעים שירות משפטי.

העובדות והמחלוקת.

1.         התובע הינו פרקליט, אשר הכין עבור הנתבעים חוזה שבמהותו הינו עסקת קומבינציה לפיה רכשו מהמוכרת, בעלת נכס מקרקעין בגוש 7080 חלקה 4 ברחוב יפת 41 יפו (להלן: "הבניין") שני שליש של הבניין. בתמורה לרכישת חלקם בבניין התחייבו הנתבעים להקים עליו מבנה, שינצל את מירב זכויות הבנייה על הקרקע, הכל בהתאם לחוזה מיום 3.8.98 שנכרת בינם לבין המוכרת, קלב אנג'לה (להלן: "אנג'לה", להלן: "החוזה").

2.         המשא ומתן לקראת כריתת החוזה היה משא ומתן אינטנסיבי, שנערך באמצעות התובע ואשר על פי הסכמת הנתבעים ואנג'לה נוסח על ידו. בנוסף, טיפל התובע, בשם הנתבעים ובשם אנג'לה בהשגת האישורים הנדרשים לעסקה ממנהל מס שבח ומס רכישה. הליכים אלה כללו הגשת השגה למנהל מס שבח, ומשזו לא התקבלה, הגשת ערר לבית המשפט המחוזי. בהתאם להסכם פשרה, שהושג בבית המשפט המחוזי הופחת המס בסכום של 21,400 ש"ח.

בסופו של דבר החוזה לא יצא מהכוח אל הפועל. אנג'לה הגישה תביעה נגד הנתבעים לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות החוזה בשל הפרתו על ידם. בהתאם להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין  ביום 6.2.03 (מוצג 26 לתיק המוצגים), הסכימו הצדדים ליתן לנתבעים שהות של שישה חודשים להתחלת הבנייה. עוד הם הסכימו כי היה והנתבעים לא יחלו בבנייה תוך המועד האמור, יבוטל החוזה וכל צד יהא רשאי לנקוט בצעדים משפטיים לפי שיקול דעתו, אגב שמירת כל טענה שיש לאחד הצדדים כלפי משנהו (פרוטוקול בית המשפט, מוצג 27).

3.         אין חולק כי עובר לניהול המשא ומתן לקראת כריתת החוזה לא סוכמו תנאי שכר טרחתו של התובע. לאחר כריתת החוזה והשלמת הליכי הערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו פנה התובע לנתבעים לצורך תשלום שכרו. הצדדים ניהלו שיחות רבות בקשר לגובה השכר והתובע שלח לנתבעים תזכורות על מנת שיסורו למשרדו להסדיר את תשלום שכרו (נספחים 13, 14, 16, 17, 18 ו- 21 לכתב התביעה, המהווה תיק מוצגים). התובע טוען כי בסופו של דבר, בפגישה שהתקיימה בינו לבין נתבע 2 (להלן: "דוד קלוש") במשרדו ביום 28.3.99 הוסכם כי שכרו עבור הכנת החוזה והטיפול בהשגה ובערר יהיה בסך של 40,000 ש"ח בצירוף מס ערך מוסף (להלן: "הסכם שכר הטרחה"). עוד הוסכם כי אישור סופי להסכם צריך שינתן על ידי הנתבע 1 (להלן: "דורון רובין"). תרשומת על הסכם שכר הטרחה נעשתה בכתב ידו של התובע (מוצג 19 לתיק המוצגים).

לגרסת התובע הופיע דורון רובין במשרדו ביום 31.5.99, הודה שהסכמת דוד קלוש מחייבת אותו אולם ביקש הנחה מהטעם שהתובע עוד צפוי לקבל שכר טרחה עבור הכנת חוזי הרכישה של הקונים, אשר יקנו דירות בבניין (תרשומת השיחה בכתב ידו של התובע, מוצג 20 לתיק המוצגים).

4.         רק לאחר פניות חוזרות ונשנות של התובע לשלם את שכרו שלחו לו הנתבעים ביום 28.7.99 שיק על סך 10,000 ש"ח על חשבון שכר טרחתו. כחודש לאחר מכן פנה דורון רובין אל התובע והציע לשלם סכום נוסף בסך 20,000 ש"ח בצירוף מס ערך מוסף שיהווה פרעון מלא של שכרו של התובע. התובע לא הסכים, אלא להנחה בסך של 6,800 ש"ח ובלבד שהיתרה בסך 30,000 ש"ח תשולם לו בשלשה תשלומים חודשיים בסך 10,000 ש"ח כל תשלום. הנתבעים לא שילמו לתובע כל סכום נוסף ומכאן תביעתו לתשלום מלוא שכר הטרחה המוסכם בניכוי הסך ששולם.

לחלופין תובע התובע שכר טרחה ראוי, והוא צרף לראיותיו חוות דעת של מומחה, פרקליט, אשר לשכר המקובל עבור ביצוע העבודה המשפטית שנעשתה על ידו. כן תובע התובע שכר עבור העבודה שנמנעה ממנו; לטענתו הנתבעים הפרו את החוזה, הבניין לא נבנה כתוצאה מהפרת החוזה על ידם ועל כן נמנע ממנו לערוך חוזי רכישה עם הקונים, שהיו אמורים לרכוש דירות בבניין.

5.         כאמור, דורון רובין נמצא בהליכי פשיטת רגל ועל כן ההליכים נגדו הופסקו בתיק זה. דוד קלוש הכחיש בכתב הגנתו כי הגיע להסכמה כלשהי בדבר גובה שכר טרחתו של התובע. לטענתו, הסך של 10,000 ש"ח שולם לתובע עבור הטיפול בהשגה ובערר מס שבח, שהגיש בשם הנתבעים ובשם אנג'לה. נטען כי כל התרשומות שעשה התובע בקשר להסכמות הנטענות על ידו נעשו מהגיגי ליבו וכי הן אינן משקפות הסכמות כלשהן. עוד נטען כי שכרו של התובע היה אמור להיות משולם באמצעות חוזי הרכישה שיכין עבור רוכשי הדירות וכי בהכנת החוזה ייצג התובע את אנג'לה בלבד.

דיון.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי התובע הוכיח , ללא צל של ספק, כי נכרת חוזה, בעל פה, בינו לבין הנתבעים לפיו שכרו בסך 40,000 ש"ח בצירוף מס ערך מוסף ישולם לו עבור הטיפול בהכנת החוזה, לרבות המשא ומתן שקדם לו, וכן עבור הטיפול בהשגה ובערר כנגד שלטונות מס שבח. יצוין כבר כעת כי עדותו של התובע הרשימה במהימנותה, הוא לא ניסה להאדיר את עבודתו מעבר למה שנעשה על ידו, הוא לא ניסה ליפות את ההסכמות יותר ממה שהוסכמו בין הצדדים והוא שטח בפני בית המשפט בדייקנות, בכנות וביושר את העובדות כפי שארעו. עדותו, כפי שיובהר עוד להלן, נתמכת במסמכים ואף בעדויות מטעם ההגנה. לעומת זאת עדותם של הנתבעים, ובפרט זו דוד קלוש התאפיינה בסימנים של אי אמירת אמת, זכרונו בגד בו בנקודות קריטיות במהלך החקירה הנגדית (עמ' 18 לפרוטוקול), ולעומת זאת בארועים שהוא רצה להבליט (עמ' 16, 17 לפרוטוקול) זכרונו היה חד כתער. עדותו של דוד קלוש התאפיינה בהיסוס, מקום שעומת עם ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים (עמ' 19 לפרוטוקול), כל זאת הביא למסקנה כי אין לקבל את גרסתו אשר להעדר הסכמה לגבי שכר טרחתו של התובע. ואנמק:

1.         בתצהיר עדותו הראשית פרט התובע את השתלשלות הארועים והעובדות הן אשר לפעולות המשפטיות שביצע עבור הנתבעים והן אשר לאופן ההסכמה בדבר שכר טרחתו, אליה הגיעה עם דוד קלוש ואשר קיבלה את אישורו של דורון רובין. בחקירתו הנגדית חזר התובע, בדייקנות, על אותה גרסה;

"ת. אני מספר את העובדות. אני הבנתי מזה שהוא מבחינתו מסכים ומתחייב לשלם היות ויש לו שותף והוא צריך להשתתף איתו, הוא צריך לקבל הסכמתו. מבחינתו זה מחייב אותו. הייתה לי פגישה עם דורון רובין והוא אמר לי שאם הסכמת איתו (עם דוד קלוש, ש.א.) אז זה מחייב אותי."  (את דורון רובין, ש.א.)

     (עמ' 12 לפרוטוקול ,שורות 4 - 6)

ובהמשך:

"ש. הנתבע טוען שלא הוסכם שתקבל שכר אלא שבתמורה לעבודתך תקבל את האפשרות לייצג את הקבלנים בשלב מכירת הדירות כלפי קונים בכוח.

ת.            לא נכון. הוסכם איתו שאני אקבל שכר בטיפול שאני עשיתי ושכר נפרד עבור מה שאעשה בעתיד. כשהיה אצלי קלוש זה היה אחרי העבודה שעשיתי כפי שפרטתי לעיל. אז סוכם שיתנו לי 40,000 ש"ח + מס ערך מוסף וקיבלתי 10,000 ש"ח. אחר כך רובין בא אלי ואמר שאם קלוש אמר זה מחייב אותו. הוא אמר לי שאני דורש הרבה כסף כי אני אעשה חוזים עם כל הדיירים ואני אקבל אחוז וחצי. הוא ביקש שהות של כמה ימים כדי לדבר עם קלוש. הוא חזר אלי ואמר שהוא יכול לתת לי 20,000 + מס ערך מוסף. אמרתי לו לא. אמרתי לו שלפנים משורת הדין כי הוא אדם מכובד, איש ציבור, אני אספוג את המס ערך מוסף אם הוא ייתן לי את היתרה אני אספוג את המס ערך מוסף. אמרתי לו שההנחה מותנית בכך שישלם לי ב- 3 תשלומים ואם לא יעמוד הסכום שסיכמתי עם קלוש.

מפנה לנספח 23   - זו תרשומת שערכתי לאחר הפגישה. הוא לא שילם לי שקל אחד. "